עלי כותרת

עלי כותרת

הסימן האדום הופיע למטה בפניות הפרטיות עם השם שלו בצ'ט היא הייתה מופתעת ,היא חדשה שם ,והוא וותיק ,לא חשבה ששם לב אליה במיוחד ,אבל הוא פנה ,אמר שהיא מסקרנת אותו ,הם דברו המון, על ירושליים בעקר, תכננו לטייל יחד בעיר העתיקה ,זה היה אמור להיות טיול משותף שלהם ביום גשום ,הוא הבטיח לה שידברו כל הלילה והם דברו ,הוא גרם לה להתקרב אלייו ולהפתח אלייו בלי שהיא בכלל התכוונה והכל היה פתאם יותר נעים ומואר ,והיא התרגשה תמיד לראות את השם שלו ,ואהבה את הקול שלו הוא תפס אותה מהרגע הראשון ,והוא אהב את שלה אמר לה שהוא חושב עליו כל היום והוא עדין כל כך ועושה לו משהו ...



המילים שלו גרמו לה לחשוב שהיה שווה לחכות לו , לרוץ לעברו כל פעם שהייתה מבחינה בדמות שלו , היא ידעה שיש לו שפע של ריגושים ,כזה ש לא הייתה יכולה לעמוד בו , איברים חיים ,ערומים של נשים ,שעוטפות אותו באופן מפתה מהערום , עיניים כחולות ,ירוקות ,חומות , חתוליות ,קטנות ,כל כך הרבה עיניים שהכיר , וכל כך הרבה אצבעות ופרקי ידיים ושערות , פה ובארצות רחוקות וזרות , ישובות על ברכייו, וידיו השחורות מכסות שדיים לבנות ,רגליים פתוחות , פנים זוהרות בהתרגשות ,עם אבזירים ומטפחות ,נשים כהות ובהירות ,שהיו אתו בארועים והתעלסו אתו בפינות צדדיות ,חצופות , יכולה הייתה ממש לראות את זה , אקזוטיות ומקסימות , עטופות רק במטפחות שקשורות ברפיפות גדולה ותוך דקה במקצוענות שלו מותרות , נותרות ערומות לגמרי ,שכובות על שטיח אדום והוא בתוכן ,רק הגוף שלו צר ומעוצב מכסה אותן ,הפנים שלו מרוכזים בעונג , וידיים עדינות נשלחות ממש אל פנים גופו , מתקבלות ברצון ,חיי אהבה עמוסים ,כמה מכאיב להשתייך לאוסף כזה ,אולי גם מכאיב שלא , כי אם זה היה מתורגם לקופסה ישנה עטופה בגומיות , מלאת צילומים ותמונות ,היא בטח לא הייתה מצולמת בו אף פעם , הייתה היחידה מכולן שלא הייתה מצולמת , אבל כמו תלמידה שמפחדת מהמורה לא הייתה מתווכחת אתו ושותקת , והיא רצתה לנשק אותו ,עם כל הטוהר הזה שהיה בה חשבה שאולי בעוצמות כאלו הרגש עובר בנשיקה והוא ירגיש את הייחודיות הזו ,שלמרות השובע שלו ,אף אחת אף פעם לא נישקה ולא תנשק אותו ככה , וכתבה לו במקום זה מכתבים בלילות , וסיפורים שהוא היה הגיבור שלהם והיא באמת האמינה בזה ,רצתה כל כך שהוא יהיה זה שמחליף עבורה את הילדות בנשיות ממשית , רצתה לתת לו את מה שהיה הכי חשוב לה , את השמירה שלה על עצמה למישהו מיוחד , את ההתמסרות בגוף ובנשמה , רק לו ,שכובה על הגב ,שהיד היפה שלו עם השעון ,וטביעות האצבעות והשפתיים של כל הנשים שהתעלסו איתו כל השנים מקועקעות על גביה ,תחת העורף שלה והוא בתוכה בזמן שנראה כמו נצח מהול באנחות של עונג , נשימות משותפות , נשיקות ארוכות ומבטים עמוקים,לגמור ככה בין הזרועות הכהות החסונות שלו ,

הלילות שלה הפכו לזמן נחיתה לא סופי , הוא היה הדלק שלה לכתיבה כל פעם מחדש , ידעה שלמשהו אחר היא לא יכולה לצפות ממנו , הייתה חולמת על החיבור הפיזי ההדדי בסוף המסע שלהם אחרי לילה סוער שבו נוספה גם התשוקה לאהבה שלהם ומתעוררת חסרת נשימה, חושבת על החלום בו המשיכה האדירה התממשה ,בתוך חדר ריק ,חסר רהיטים ,ככה פשוט ,על הרצפה הקרה ,כי זה היה חזק מאתם והם זרמו איתה , איך היה מחבק אותה ומעלים את חוסר האונים,

אהבה ראשונה שלה כזו ששממלאת את הלב ברעשים כל פעם שרק הייתה מתקרבת אליו ובהמון כאב ,

אהבה תמימה ,אמיתית , של לאהב בעוצמה כזו של רגש או לא בכלל ...







ואז חלק בינהם מן סוג של נתק , זה לא קל ,אולי הייתי צריכה ,לנעול את עצמי הכי חזק ,היא חשבה , לא להרגיש את השטח , רק להצית את הסיגריה,,לשבת על המיטה בחדר הקר ,אפילו , מקווה שתכף מישהו יקרא בשמי וימחק את כל החלום המוזר הזה ,


לא להכנע לפחדים ,
להשאיר את הדלת פתוחה ,לשמע רק את המשפטים שלך שאפילו שהם חזרו על עצמם הם היו כל כך משכנעים במשיכה ,לדעת כמה חם ונעים ומרגיע יהיה לשמע אותך מדבר ככה ,רק אלי , כמו שתמיד ידעתי שאפשר למצא את הצד החם שלך , ההרואי המגרה באמת , הלשון שמטיילת לה בפה ,השפתיים ,הידיים הכהות ,את הדרך שבה הן פוגשות את הגוף שלי ,איך שהן רוצות להכיר אותו ,לשכנע את עצמי ,שזה לא משפיע עלי בכלל , אבל להרגיש כאילו שהסנפתי משהו אסור ולא מוכר ,



מקווה שזה יהיה אמיתי וחושבת שאם זה היה לא וירטואלי אז איך זה היה נראה ולאיזה סוף הייתי מקווה ...


בטח היינו רבים על משהו ,היא המשיכה לחשב לעצמה , התנועות שלך מולי היו חדות להרים ו הרמת אותן על איזו כוס של יין שהייתה על השולחן והיא התנפצה לרסיסים ואני חושבת הנה עשית את זה גם פיזית ,ככה נתצת את הלב שלי ועכשיו איך אפשר בכלל לאסוף כל כך הרבה שברי ם ?כוס של יין מקריסטל שלא אמור להשבר בקלות נכנע ככה לך ,בחצי שנייה , נשארת לראות עוד איך אתה עומד שם זקוף ומביט על הידיים בצורה מחודדת של חיה שחשה בסכנה מתקרבת , אחכ בורחת ,החוצה לרחוב ,מיואשת ,מאוכזבת ,


הראש שלי בטח היה מסתחרר לגמרי , אוספת את עצמי ,מנסה לחזר לחדר שלי בחזרה , לעצום את העיניים ,כי הן כואבות מרוב רצון לראות אותך, ופשוט לרוץ ישר למיטה הגדולה ,לחבק שם את הספר שאני הכי אוהבת שתמיד אני יכולה למצא בו נחמה ,


ופתאם בחושך , אני מבחינה בדמות ,שנכנסת לאט ,אפלה ,קודרת , אתה עומד שם חוסם לי את היציאה מהדלת , ואני מרגישה בחזרה את כל האהבה והגעגועים פיזיים ונפשיים ואני רק רוצה לברוח משם ,כי זה אתה ואין בזה טעם אני לא רוצה לראות אותך ,


אבל המתח כנראה העביר משהו ברוח מבחוץ ,אתה מושיט את היד ,מראה אנושיות , הכל קורה לאט ,שאני אזכור כדי שאוכל להאמין , ומלטף לי את הפנים ,היד שלך חבושה מהפציעה , ואתה פשוט יודע שאני אוהבת אותך ואני לא אשמה , ואתה מפשיט אותי ברוך ולא קורא לזה אפילו בשם הרגיל , זה מתחשב ומבין , ואני אומרת שלא התכוונתי שתפגע ואתה עונה אני יודע , ועוטף אותי קודם בחוץ ,מעביר אלי חום ,המון אנרגיה טובה , ואני מרגישה פיזית משהו שלא חשבתי שאני בכלל אדע -אושר , את כל מובן המילה , בפעם הראשונה , הפיוס הזה נותן לי כוח חדש , וכיוון שזה כל כך לא אמיתי אני בכלל לא מתנגדת ואתה חודר פנימה לתוכי , ולא אכפת לי משום דבר והנוזל שלך נמהל בשלי ,ומציפה אותי מתיקות ,כי אי אפשר היה להניח לזה שלא לקרות כל החיים , אתה לא אומר כלום נותן לי לחבק אותך חזק ,וללחוש לך ,אני ....


ואז נתקלת בפרח שהבאת לי ,ואתה קוטף אחד אחד את עלי הכותרת ואחד מהם התגלגל אל מתחת לזרועי ,חפש מחסה בכנפי ,אני מחזיקה אותו כמו גור שזה עתה בא לעולם ,מחממת אותו בידי ,שהיא תרגיש שהוא בשל היא תניח אותו על בטנה ,תאמר לו ,שים לב לריחנות הטבע על ידך ... והוא יקח את היד של השעו ן השחור ,ויניח על בטנה , יסתקרן ,יקרב את פנייך ירחרח סביבה , ישלח את הלשון הבשרנית ילקק ,יאסף את עלי הכותרת שהתפזרו וימרח על פנים הירכיים שלה היא תתפתל תחת המגע שלו , ארעד לו בין הידיים מהעוצמה ,כמו גורת חתולים קטנה , ותרגיש אותו ננעץ בתוכה, חודר לשערות ראשה הזהובות ,חודר לגופה , עד שישלף מתוכה סחוט בנהמה רמה , משאיר אותה רועדת מתענוג ונמס בפנים איתה ...
 
למעלה