עלינו כיתה....

כנסי להורים ביסודי

וצאי בהפאניקה, משתי סיבות: 1. זה אל עוזר לא לך ולא לו, ככל שתהיי יורת בפאניקה ככה פחות תוכלי לטפל במצב 2. הצלחתו בלימודים היא לא בשליטתך אלא בשליטתו אז הדבר הטוב ביורת הוא לצאת מהתמונה כ"צד בעניין", לתמוך בו, לשמוע מה הוא אומר, מה הבעיה ולראות איך הוא מציע לפתור אותה. אז הפאניקה שלך ממש לא פועלת לטובת העניין. ואין שום סיבה לבדוק את שיעורי הבית שלו. אם הוא לא מכין, שהמורה תדבר אתו. את לא שוטרת שיעורי בית, אם איני טועה.
 
נדיה, בעניין השעורים

אני לא עושה עבורו את השעורים, אבל כאן רואה צורך וחשיבות לבדוק שיש, שנעשו ואם לא נעשו - לדאוג שייעשו. אני לא מקבלת (בהמשך לשיחת שהיתה לנו כאן על אחריות וסמכות הורית) את הגישה הגורפת של "אלו לא שעורים שלי" או "זו בעייה של המורה". כל מה שקורה לילדים שלי זו "בעייה" גם שלי, בהסתייגות אחת - שאני לא עושה במקומם כלום. זה חלק מתפקידי כאם, בעניין של הגדרת גבולות וכו'. ולא לכל הילדים מתאימה גישה של העדר פיקוח.
 
המילה "פיקוח" מפריעה לי

לאף ילד לא מתאימה הגישה של העדר תמיכה והעדר המעורבות בחייו. רצוי לדעת מה קורה לילד בבית הספר והאם הכין שיעורים וכדומה, כי זו מעורבות. את יכולה אף לורמ לו שכדאי לו להכין שיעורי הבית כי הם חשובים ללימודיו. זה עוד לא פיקוח. הפיקוח זה: "עוד לא הכנת שיעורים? למה אתה מחכה? ושוב, תכין כבר שיעורים! אתה שומע אותי?!" וככה את הופכת לשוטר שיעורי הבית הילד הופך לאחד ש"לומד כמי שכפאו שד" (כפאו הורה) והבית הופך לשדה קרב של מלחמת שיעורי הבית. בשלב הבא את מפסיקה לישון בלילה כי הוא לא מכין שיעורים. הדינמיקה הזו לא טובה לאף ילד ולאף אימא. הבן שלי לפעמים מבקש ממני להכין את העבודה אתו ביחד (נותנים להם לפעמים עבודות שהוא ממילא לא יכול להכין לבד, בכוונה) ואז זה רק כיף ולא כפייה. ביתר הפעמים הוא אחראי על הכנת השיעורים. אני מקסימום יכולה להזכיר משהו כמו :"לא ראיתי מקודם שהכנת שיעורים. לא קיבלת שיעורים בכלל?" או בנושא אחר: "אתה זוכר שאלא אוכלים ארוחת ערב לפני שמכינים את המערכת?" ככה אני "מספקת לו מידע" בלי להיכנס למלחמות, ושמה את היד על הדופק אם יש בעיה, אבל לא גוזלת ממנו את האחריות החשובה ללימודים של עצמו.
 

מירי,

New member
אידיליה!

אבל לפעמים זה קצת יותר מורכב..... <אצלנו למשל הוא לא מכין שיעורים לבד- ומשימות הקריאאאאאאאאה....>
 

לאה_מ

New member
תלוי איפה ותלוי מי...

מכיוון שלי מאד לא מתאים לשמש בתפקידי "פיקוח", הרי שמעולם לא פיקחתי על הכנת שעורי בית אצל ילדי. אני מסכימה מאד עם נדיה, שהעדר פיקוח אין פירושו העדר מעורבות. עם הבן הבכור שלי, אולי גם משום האופי הייחודי שלו, והמודעות שלי ליכולות הלמידה העצמית המאד חריגות שלו, בחרתי שלא לכפות עליו הכנת שעורי בית. אני כן שואלת אם היו שעורים (אנחנו בכל מקרה משוחחים על מה שקרה במשך היום, והמידע הזה מגיע - אם לא ביזמתם אז ביזמתי), אבל אם היו שעורים - אני לא מכריחה להכין. עומר בילה יותר משנתיים באי הכנה כמעט גורפת של שעורי הבית (בטענה שזה משעמם אותו). אני וידאתי שהתוצאות של אי הכנת שעורי בית ברורות לו, אבל לא הכרחתי אותו להכין שעורים, ולא לחצתי עליו. הוא התחיל מיזמתו להכין שעורי בית בערך במחצית השנה שעברה. אני לא מרגישה שאי הכנת השעורים פגעה בלימודים שלו. אני כן מרגישה, שעכשיו, כשהוא מכין שעורי בית, הוא עושה זאת מתוך הבנה שזה חשוב לו (ואגב, לא משנה כל כך אם זה חשוב לו כדי לדעת את החומר או זה חשוב לו כי הוא רוצה לשמור על יחסים טובים עם המורה - כל שיקול משמעותי בעיניו הוא רלוונטי). שירה לא מנסה להתחמק מהכנת שעורים. היא כן מבקשת תמיכה שלי מדי פעם, בכך שהיא רוצה שאני אהיה בסביבה בזמן שהיא מכינה שעורים. זה מקובל עלי (אם כי לא תמיד נוח
).
 

מירי,

New member
פיקוח?

אני חושבת כמוכן- אני כאן אם אתה צריך או רוצה.... תאורטית זה יופי! בימים אלה אני תמיד בבית כשהוא מגיע- ולכן מיד מקבלת ממנו עידכון קצר על הלימודים השיעורים והיום בכלל...הכל בסדר (בערך) עד משגיעים לנושא הקריאה, זה נושא מאוד בעייתי אצל דוד ואין דרך לשפר את זה אלא עם המון תירגול (כלומר לקרוא ולקרוא ולקרוא....) ואין סיכוי - ממש אין (ניסינו) שהוא ייקרא אם אני לא "יושבת לו על הראש".
 
קריאה כחויה../images/Emo63.gif

נסי להפוך עולמות ולמצא דרך שהוא יקרא בכיף. מאד קשה לקרא טקסטים משעממים. בפרט שזה לא "נקרא" בקלות. נסי בעצמך לקרא כל יום מאמר ברמת דוקטורט בנושא שאת לא מבינה בו... כדאי למצא ספרים מעניינים. לעשות תורנות קריאה. אני מקריאה לך עמוד ואתה לי עמוד, או פרק, תלוי בגיל. אם הוא ממש קטן: כל אחד מקריא משפט. לכתוב לו משפטים מצחיקים על פתקים שהוא ימצא ויקריא לך. חפש את המטמון...
 

לאה_מ

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif ועוד רעיונות:

ספרי בדיחות - היה להיט אצל עומר. הילד נהנה, הטקסטים ממש קצרים, וגם יש מה לספר אחר כך לחבר'ה (נדמה לי שלעומר היה את "בדיחון הפילים הגדול", אבל יש כמה ספרים מהסוג הזה). בישול משותף - אתה תקרא את המתכון. להשתתף איתך בקריאת סיפורים לאח הקטן (למשל, את קוראת את הטקסט, ודוד קורא רק את התפקידים של הדמויות). אפשר גם להמציא קול שונה לכל דמות.
 

מירי,

New member
מנסים הכל (פחות או יותר)

הוא מבקש את הספרים שיקרא, קוראים במשולב וקוראים ביחד.... (להקריא לאחיו זה קצת בעיה כי הוא מבקש דממה כשהוא קורא). כל ה"דברים " הללו עוזרים - אבל... אם אני לא "אעמוד לו על הראש" הוא לא יגיע אל הקריאה!!
 

דסי אשר

New member
הוא כבר למד- שהאחריות לקריאה שלו

היא האחריות שלך. לא שונה מטיפול בבעית הרטבה, רק כאן נכנס אלמנט החשש של ההורה, שהילד לא ידע לקרוא אם ההורה לא ישב ויזכיר זאת כל הזמן. מזכיר לי את ימי בית הספר שלי- שהיינו צריכים לקרוא "ספרי חובה", ולכתוב עליהם סיכום. כמה שנאתי משימה זו. אני בולעת ספרים- אז ועכשיו גם (אם יהיה לי זמן פנוי...). דסי
 

לאה_מ

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif ועוד רעיונות:

ספרי בדיחות - היה להיט אצל עומר. הילד נהנה, הטקסטים ממש קצרים, וגם יש מה לספר אחר כך לחבר'ה (נדמה לי שלעומר היה את "בדיחון הפילים הגדול", אבל יש כמה ספרים מהסוג הזה). בישול משותף - אתה תקרא את המתכון. להשתתף איתך בקריאת סיפורים לאח הקטן (למשל, את קוראת את הטקסט, ודוד קורא רק את התפקידים של הדמויות). אפשר גם להמציא קול שונה לכל דמות.
 
אני בטוחה שיש דרך.

יותר מזה, אני בטוחה שעדיף שלא יקרא מאשר שתהפכי לשוטר קריאה. נסו להיות יצירתיות, למען ילדיכם. אולי הוא ישמח לקרוא קומיקס? אולי תלכי איתו לחנות ספרים שיבחר לעצמו ספר שהוא כן יקרא? אולי להקירא סיפורים קטנים מאוד לאחים קטנים? אולי... יש המון רעיונות, רק צריך להבין שיש לחשוב על רעיון אחר כי כפייה של כל לימוד שהוא היא חרב פיפיות שמשניא את הלימודים. ולא אמרתי שהכול אצלנו תמיד הכול אידיליה, אבל לפחות מה שבטוח זה שהילד יודע שהלימודים שלו הם האחריות שלו ולא שלנו. זה בדוק. זה משהו ברעיון, כי זה יושב עמוק מאוד אצלנו.
 

מירי,

New member
גם אני בטוחה-

רק שלא היצלחנו למצוא אותה.... וילד בביה"ס (כיתה ב) צריך לדעת לקרוא! הוא זקוק לזה בכל המיקצועות!
 
אנחנו מפרשות אחרת את המילה פיקוח

היות ומלכתחילה גישתי לילדים איננה פטרונית, אין פטרונות בפרשנויות המונחים שאני משתמשת בהם. לו הכוונה היתה פטרונית הייתי מן הסתם מקבלת את ההסתייגות שהעלית כאן.... לטעמי, פטרונות = אלימות.
 
סליחה הלכתי עם העברית

פיקוח מחירים פקח תנועה מפקח במשרד החינוך. לא ידעתי שיש פירוש אחר למילה פיקוח. כי לדעתי אין. ושוב אנחנו מגיעות למצב שבו את תטעני שזו סמנטיקה ואני אטען שיש לזה משמעות שורשית.
 
פיקוח בהגדרה מילונית

"השגחה, ביקורת על דרכי הביצוע של עניינים מסויימים". את יכולה להדביק פרשנות שלילית וסטראוטפית לכל דבר שזז, נדיה. היכולת לעשות משהו היא לא סיבה מספקת לעשות אותו.
 
למעלה