עליה לתורה לא דוחים,
חגיגה זה משהו אחר. עליה לתורה ניתן לעלות כל שבת באם הגבאי יאשר. נער בשבת ראשונה שלאחר היותו בן י"ג, הרי הוא מחוייב בעליה לתורה, על אחת כמה וכמה אם יום הולדתו הי"ג יחול בשבת. חגיגה הינכם יכולים לערוך תמיד. ו...באותה הזדמנות אין בעיה שהנער יעלה לתורה שוב באותו יום, בתנאי שהחגיגה אכן דחויה ולא מוקדמת. אבי הנער שאומר בעליית בנו לתורה "ברוך שפטרני מעונשו שלזה", לא צריך לומר זאת בפעם הדחויה, אלא רק בשמחה האוריגינלית בזמנה. אבל אם אכן החלטתם לדחות את החגיגה. מאד מומלץ ביום הבר מצוה האמיתי, היינו בשבת שלאחר יום הולדת הנער, לערוך לכה"פ קידוש קטן או משהו דומה. ובשתיית לחיים לשמחה ולהודות לה' על שהחיה קיים וזיכה אתכם ליום הזה. יש הרבה שלא מסתדר להם לערוך את סעודת בר המצוה ביום בר המצוה ממש, ולכן באותו יום הם עושים סעודה במנין לכבוד אותו יום. וברור שסעודה זו היא בכלל "סעודת מצוה". והעיקר שיהיה במזל טוב עם הרבה הרבה נחת.
