עליה לכיתה א

[bhr9]

עליה לכיתה א

הבן שלי נולד בסוף אוקטובר והוא עומד לעלות לכיתה א בשנה הבאה. אנו מתלבטים האם לעלות אותו בגלל מוכנות רגשית בלבד שלא תואמת את גילו. נפגשנו עם פסיכולוגית מהחינוך המקומי ובקשנו כלים ומחקרים שיעזרו לנו להחליט האם להעלות אותו לכיתה א או להשאיר אותו שנה נוספת בגן(מיכיוון שההחלטה הוספית היא בידינו בלבד ) אנו מרגישים שאין לנו מספיק כלים להחליט. הפסיכולוגית שלא ראתה את הילד ולא הבחנה אותו מסתמכת על המלצת הגננת בלבד. שאלתי: היכן אני משיג כלים אלו,מחקרים,מפגשים בין הורים,אבחון פסיכולוגי לילד הכולל מספר פגישות עם פסיכולוגית, והאם לא מחובתו של המוסד הממשלתי לשירות הפסיכולוגי החינוכי לתת לי את הכלים לכך.

 

[מחשבות]

לא יודע מה הכלים שמדינה צריכה לתת, אבל חוות

דעתה של הגננת מאוד מאוד חשובה. היא הרי רואה את הילד יום יום ויודעת בדיוק כיצד יצליח בכיתה א'. למה צריך ללכת כל כך רחוק? חשוב על אדם אחר שאתה מכיר ורואה יום יום. האם לא תוכל לומר עליו מכלי ראשון דברים מדוייקים יותר ממישהו שמכיר אותו לראשונה?

 

[חני ב]

הייתי מציעה לך לקחת את הילד לאבחון פרטי

אדם שלא מכיר את הילד יוכל לתת לך תמונה אוביקטיבית. רק אכתוב לך מהניסיון האישי שלי (וכבר כתבתי על כך בפורום), הבן שלי נולד באמצע אוקטובר וללא היסוס השארנו אותו עוד שנה בגן חובה. זה היה מעשה חכם. מה שכן, אני ידעתי שהוא *חייב* להשאר עוד שנה בגן וגם הגננת היתה בדעה שלי. ואם פסיכולו' הגן לא היתה מסכימה איתנו, הייתי משאירה אותו למרות הכל. אין כמו אינטואציה של אמא.

 

[פלג מים1]

מי אמר שהפסיכולוגית לא ראתה את הילד?

פסיכולוגית הגן אמורה לראות אותם כמה פעמים לפחות ולפי זה לתת יעוץ?!

 

[חני ב]

לא כתבתי שפסיכולו' הגן לא ראתה את הילד.

כשאנו החלטנו לכיוון השארתו עוד שנה בגן, היא לקחה אותו מספר פעמים ולפגישות אף היו לנו (ההורים) שיחות איתה. כמובן על סמך הכל היא החליטה שנכון יהיה להשאיר אותו עוד שנה.

 

[חתלתול היחידה]

אני דווקא הרבה פחות בעד פסיכולוגים והרבה יותר

בעד חשיבה עצמאית ולימוד מנסיונם של אחרים. לעניין הישארות שנה נוספת בגן, עליכם לדעת שהישארות בגן מתאימה לילדים מאוד מסוימים שללא ההישארות הם לא ישתלבו בבית הספר ולאחר ההישארות מצבם ישתפר פלאים. מדובר באחוז קטן מאוד של ילדים בכל שנתון. ייתכן שילדכם נמנה עליו, אך ייתכן גם שלא. במקרה שלא להישארות אין כל תועלת ולעיתים יש אפילו נזק. אומנם יליד אוקטובר זה לא ילד גדול, כך שהוא לא יסבול איומות עם הילדים הקטנים יותר, אך זה גם לא ילד קטן ועליכם להבין שגם כך הפערים בכיתה רגילה בין הילדים הגדולים לקטנים הם פערים גדולים ואפילו פערי ענק ובניגוד לגישה שהפערים הולכים ומצטמצמים עם השנים, זה לא נכון! עד גיל 18 יש פערים גדולים מאוד בין ילדים אפילו בהפרש של שנה (גיל ההתבגרות וכו') וילד שיהיה גדול עלול להרגיש שונה. אם ילדכם היה גדול או אמצעי בשנתון הייתי אומרת לכם אפילו לא לחשוב על זה (למעט אם המקרה שלכם הוא בין המקרים הנדירים והקשים שעליהם דיברתי בהתחלה), אבל ילדכם הוא לא מהגדולים כך שזה פחות נורא. בכל מקרה מי שצריך לקבוע לכם הוא בפירוש לא השירות הפסיכולוגי, אלא דעתכם האישית והפרטית ולא לשכוח להתייעץ עם ילדים (לא הורים!) שנשארו ומה דעתם לאחר שנים. בתור התייעצות ראשונית עם ילד כזה, אני יכולה לומר לכם שדעתי על המהלך (כמי שעברה אותו) היא שלילית. זו לא דעתי בלבד, קראתי ושמעתי תגובות של ילדים אחרים שחושבים כמותי, אולם לא כל הילדים הם כאלה, וישנם גם ילדים שמרוצים. השירות הפסיכולוגי לא יכול לתת לך כלים לכך מכיוון שלהם בעצמם אין כלים והאבחונים הטפשיים שהם עושים לא אחת גורמים לפאשלות ולבעיות, הפסיכולוגים נהנים מכתר היוקרה וזו הסיבה היחידה שמישהו עוד מקשיב לשטויות שלהם. ותאמיני לי, אם לא היו פסיכולוגים בעולם מצבנו היה טוב הרבה יותר. לסיכום, אל תתלהבי מהישארות. זה לא אידיאל (כפי שהורים רבים היום חושבים), אלא ברירת מחדל. אם ילדך נמצא בקצב המתאים וברמה המתאימה מבחינה לימודית והבעיה רגשית בלבד חשבי פעמיים ואף אלף פעמים לפני שאת עושה צעד כזה. בשלות רגשית, בניגוד לכל סוגי הבשלות והלקויות האחרות איננה מדידה ועל כן יש בה הרבה מאוד בלופים.

 

[פלג מים1]

חני הפניה לא הייתה אליך אלא למי ששאל/ה

וטען שהפסיכולוגית המליצה מבלי לראות את הילד.

 

[חני ב]

שרשרת אלי את השאלה ../images/Emo13.gif, לכן עניתי לך

 

[מחשבות]

זו כבר מחשבה מרחיקת לכת. הפסיכולוגיה תרמה

תרומה עצומה לאנושות. זהו תחום לימוד ועיסוק מהחכמים שיש ולדבר על פאשלות זה להעמיד את הפסיכולוגיה בתחום המדעים המדויקים ולא היא. גם ברפואה יש טעויות ואיש לא חושב שאין זקוקים לה. אני בעד הגישה שתחומים רבים מרפואת הנפש יכולים להפתר ע"י תרופות יותר מאשר דיבור. אבל את רוב האנושות הייתי שולח לכמה שיחות אצל הפסיכולוגים ואז היתה באמת אנושות טובה יותר.

 

[liatporaz]

אין חובה על הרשות המקומית לתת כלים

במקרה הטוב הם יסבירו לך את חוות דעתם. כפי שכתבתי קודם מאוד מאמינה בתחושות הבטן של ההורים פעמיים פעלתי בניגוד לדעת הגננת וצדקתי פעם כשהחלטתי להשאיר ופעם שניה כשהחלטתי את הקטנה להעלות. לגננת יש כלים ואם היא מנוסה היא בדרך כלל יודעת מה הדרישות אבל ההורים הם אלו שמכירים את הילד באמת. אפשר ללכת לאבחון במועצה המקומית, אפשר ללכת לאבחון פרטי, כדי לקבל מידע בסופה של הדרך תסמכו על עצמכם.