כתבתי כאן בעבר...
הכל התחיל לפני שנה בערך, ניפגשנו במיקרה בצ'אט. אני מעולם לא האמנתי באהבה וירטואלית ואצלי הכל הסתיים (הפנטזיה הזו שניקראת נט) מייד כשכיביתי את המחשב. ןאיתו היה בדיוק אותו דבר. אבל שיחה גררה שיחה ובדרך כלל רק צחקנו, תבינו מעולם לא דיברנו על סקס או רגשות. פעם אחת הוא החליט לספר לי את סיפור חייו ותאמינו לי יש אחריו סיפור. פה אני חושבת שחל מין תפנית קטנה בקשר ביננו, עכשיו יש ביננו מין פתיחות חדשה אחרת. ואז הוא ביקש את הרשות לדבר איתי בפון. ואני הסכמתי. איזה נזק יכול להיות בשיחה עם מישהו שצעיר ממני בהמון שנים ונימצא ביבשת אחרת? וכניראה שזו הייתה הטעות שלי... מכאן התחילו שיחות טלפון טראנס אטלנטיות במשך כל שעות היממה. ואני התמכרתי. התמכרתי לשיחות איתו לצחוקים שהיו בהם, לחוכמה שבו, לבגרות שהפגין, להבנה שיש בו ובמיוחד למילים החזקות שאמר מדי פעם שהלכו ונהיו חמות יותר ויותר. כאן גם הפסקתי לבקר בצ'אט כי זה עיצבן אותו וגרם לנו ויכוחים קשים. אז בעצם מבחינת שנינו לא היה יותר צ'אט ורק טלפונים. וכמה זמן אפשר להיות במין קשר כזה? אני מתביישת להגיד אבל עשינו הכל דרך הטלפון הזה. הייתי ישנה עם המכשיר ביד, נירדמת איתו בלילה ומיתעוררת איתו בבוקר. חייתי אותו כל דקה מחיי, כל דבר שעשיתי חשבתי איך הוא היה מגיב לזה וכו'. ואז החלטנו שצריך להיפגש, אבל הוא שם ואני כאן זו בעיה אז מה עושים? בחלטנו להיפגש לבסוף ביבשת שלישית, וכך היה. לי היה קשה כל עניין הנסיעה הזו לכי תסבירי בבית למה את נוסעת לשלושה שבועות. אבל עשיתי את זה ואני אפילו לא מיתחרטת, פגשתי אותו!!! בשביל אישה מרובעת כמוני זו הייתה ההרפתקאה בחיים שלי מעולם לא האמנתי שאני אעשה דבר כזה. עכשיו המחשבות הורגות אותי ואני אמשיך את סיפורי מאוחר יותר.