Apikachu L
New member
עכשיו תורי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כולם בפורום נהנים ורק אני תקועה אם השיעורים המעצבנים בבית. עליתי לכיתה י' והמורים הבהירו מההתחלה שהם רוצים שיעורים. אז סבלתי עד עכשיו אם מערכת מאורגנת בטימטום. מילא לא נחשוב. הנה לכם המאמר שלי פרק יא' . כן יא' פשוט אחרי ששלחתי את יי' יא' היה כימעט מוכן. אם אתם מהאנשים (ותודה) שמקדישים כמה דקות למאמרי הזה זה לכם. ובכן אז לעומת הפרק הקודם שהיה לא מי יודע מה זהו מעט פרק טוב יותר וארוך יותר, למרות שזה קורה לא הרבה אז כאלה יש לי.אל תהרסו את הראש בזה אם אתם רגישים לזה. באמת אין צורך עכשיו: הנה הוא: פרק יא' – האמנם בני אדם לא הופכים לדיג'ימונים? קארי לא ידעה כמה זמן היא נפלה , היא חשבה שכנראה היא נפלה כי הרוח באה מלמטה. היא אפילו הפסיקה לצעוק. היא שיערה שהיא נופלת זמן רב למדי.אבל היה חשוך שהיא לא ראתה כלום ולא ידעה מה לעשות, אבל היא ידעה שהשניה הבאה יכולה להרוג אותה. אים רק היה במקום קצת אור. אור – חשבה לעצמה,אני יכולה יצור בעצמי. היא יצרה כדור אור על כף ידה והביטה למטה. אבל היה חשוך מידי מכדי לראות משהו בכל מיקרה היא הבינה שהיא נפלה באמת כי הלבנים שבנו את הקירות שמסביבה עלו מעלה, למראית עין. היא ניסתה לאחוז בקיר אבל לא הייתה שום נקודת אחיזה על הקירות החלקלקים . אולי הסדקים שבין הלבנים קטנים מידי לידיה אבל אם משהו דק יותר אבל מספיק חזק יוכל לעזור . ללא מחשבה היא שינתה את כדור האור למוט חד בקצה ואבל כל פעם שניסתה לתקוע אותו בקיר , הקיר נעשה חלק באותו אזור.'אים רק היו לי כנפיים הייתי יכולה לעוף' חשבה קארי ואז ללא אזהרה מוקדמת המוט הזוהר הצמיח כנפים והנפילה שלה נבלמה. קארי כמעט עזבה את אחיזתה במוט אבל פשוט היא לא הצליחה לעזוב אותו. היא הבינה שכנראה היא הצליחה לגרום לאור לעזור לה , אם ניתן להגדיר את זה כך, כאשר היא הביטה למטה היא כמעט צחקה באושר היא ראתה את הקרקעית . למרות שזו הייתה רחוקה. ואז היא הבינה למה היא הצליחה להשתמש כך באור, היא פשוט לא נתנה ליאוש להשתלט עליה, בהתחלה אמנם כן אבל אז היא הבינה שהיא יכולה לעשות משהו ועשתה. קארי טיפסה על המוט והתיישבה עליו ושמה לב שעוד מעט והיא תגיע למטה. היא אחזה במוט היטב ותהתה אם ניתן לתמרן אותו בדרך כלשהי. אבל ליפני שסיימה לתהות המוט נעלם והיא נפלה למטה. ונחתה על משהו רך. כשחשבה על זה היא הבינה המוט נעלם כשהיא הייתה בגובה לא גבוה במיוחד. היא התרוממה והחלה ללכת. למרות שהיא לא ידעה ממש לאן, ואז מעבר לפינה מסויימת היא ראתה אור. קארי התקדמה לשם וכשעברה את הפינה גילתה שזה היה לפיד בסך הכל . אבל היא לקחה את הלפיד (הבודד) והתקדמה במורד המסדרון. "מה זאת אומרת יחרץ לרעה?" צעק דיוויס לאזולאגמון "ובכן כשסיפרנו לכם את הנבואות סיפרנו רק את החלקים הידועים לנו" ענה אזולאגמון בקדרות "מה?" צעקו יולי , סורה וקודי "מה ששמעתם!" אמר זוצ'אמון שהופיע שוב. "אני לא מאמין!" אמר טי קיי "אמרתם ש ..וכאן אני אצטט ' לפי הנבואות בנות האור הן אלו שיחזירו את אדון האופל לאור.יצילו את העולם הדיגיטלי מהאופל שמאיים על הכל ויחזירו את האיזון' זה מה שאמרתם ובנבואות זה לא ממש ניזכר!" צעק טי קיי בכעס ודייויס הוסיף את הסכמתו בקריאה של "נכון" "הנבואה על שלושת בנות האור? שמעתי משהו פעם עליה" אמרה ביומון "אני לא מצליחה להיזכר" סורה הביטה בביומון בחיבה ואמרה "גם אני, כשהיינו אז בעולם הדיגיטלי ואני נפרדתי מהחבורה שלכם פגשתי מישהי שהיא לא דיג'ימון אבל היא לא ניראת כמו אדם ואמרה שהיא מהעולם האמיתי וקוראים לה " "אפיקצ'ו" התפרץ קן "נכון, מאיפה אתה יודע?" שאלה סורה "זה סיפור ארוך מאיפה אנחנו מכירים אותה" אמרה יולי "אבל תמשיכי" "ובכן " אמרה סורה היא לא ממש קשרוה אבל פעם אחת אני וביומון נפלנו לתוך בור ולא יכולנו לצאת כי הוא ניסתם ואחר כך פגשנו בתוכו דיג'ימון מוזר שדיקלם דברים מוזרים ודיג'ימון אחר שפגשנו והיה איתו סיפר שהוא מדקלם כל מיני נבואות , למרות שהוא לא מודע לזה. כששאלתי אותו איזה נבואה הוא מדקלם הוא אמר שזו נבואת שלושת בנות האור. בכל מיקרה זו הייתה נבואה מאוד ארוכה. וכשהוא סיים אותה הוא השתנה מדיג'ימון חמוד ומתוק למשהו מפלצתי ומגעיל. בכל מיקרה ביומון ואני גילינו שהוא הופך לזה אחרי כל נבואה; הוא תקף אותנו וביומון ניסתה להילחם בו אבל היא נפגעה ממנו ואז אפיקצ'ו הופיעה שם והובילה את שלושתנו מהבור ההוא שהיה בעצם מינהרה. הדיג'ימון הקטן היה כל כך אסיר תודה שנתן לי את העותק של הנבואה כי הוא טען שרק מי ששמע אותה יכול לקבל אותה" "סורה די להצטנע, שתנו יודעות שהצלת אותו" התערבה ביומון" "בכל מיקרה יכול להיות שהעותק עדיין אצלי באיזה מקום…" סיימה סורה בדרמטיות "סליחה שאני סוטה מהנושא , אבל אם שלושתן בנות האור ולפי ההסבר המזורז שטי קיי נתן לי בבית הבנתי שאפיקצ'ו וקארי אמורות להפוך לדיג'ימונים " אמר מאט שבמשך כל השיחה שתק. "אתה בטוח שהוא דייק?"שאל טאי "דייקתי וחצי, ותפסיקו להתיחס אליי כאל ילד קטן! ואל המסקנה הזו, אגב, מאט הגיע בעצמו" צעק טי קיי "טוב, הבנתי" אמר טאי בנימה משונה מעט "אני לא חושבת שהבנת נכון אבל בכל זאת ניראה לי שבני אדם לא הופכים לדיג'ימונים "ציינה פאלמון "פאלמון צודקת" ציינה מימי "אין כזה דבר" "נזכרתי!" קראה ביומון "הנבואה השלמה נמצאת בתוך הארון שלך מתחת לתחתונים הורודים של סורה(סורה הסמיקה), היא שמה אותה שם כי לא ידעה איפה…" אבל אז הדיבור שלה נקטע "מה? אבל הנבואות אבדו, רק חלקים מהם נשארו איך לעזאזל זה קרה , אפילו אז הייתי צריך …" " זוצ'אמון צעק בזעם. " זוצ'אמון מה קרה לך?" שאל אזולאגמון בפליאה ופטאמון צעק "הוא נהיה כהה יותר וסביב הצוואר שלו יש טבעת שחורה …"
כולם בפורום נהנים ורק אני תקועה אם השיעורים המעצבנים בבית. עליתי לכיתה י' והמורים הבהירו מההתחלה שהם רוצים שיעורים. אז סבלתי עד עכשיו אם מערכת מאורגנת בטימטום. מילא לא נחשוב. הנה לכם המאמר שלי פרק יא' . כן יא' פשוט אחרי ששלחתי את יי' יא' היה כימעט מוכן. אם אתם מהאנשים (ותודה) שמקדישים כמה דקות למאמרי הזה זה לכם. ובכן אז לעומת הפרק הקודם שהיה לא מי יודע מה זהו מעט פרק טוב יותר וארוך יותר, למרות שזה קורה לא הרבה אז כאלה יש לי.אל תהרסו את הראש בזה אם אתם רגישים לזה. באמת אין צורך עכשיו: הנה הוא: פרק יא' – האמנם בני אדם לא הופכים לדיג'ימונים? קארי לא ידעה כמה זמן היא נפלה , היא חשבה שכנראה היא נפלה כי הרוח באה מלמטה. היא אפילו הפסיקה לצעוק. היא שיערה שהיא נופלת זמן רב למדי.אבל היה חשוך שהיא לא ראתה כלום ולא ידעה מה לעשות, אבל היא ידעה שהשניה הבאה יכולה להרוג אותה. אים רק היה במקום קצת אור. אור – חשבה לעצמה,אני יכולה יצור בעצמי. היא יצרה כדור אור על כף ידה והביטה למטה. אבל היה חשוך מידי מכדי לראות משהו בכל מיקרה היא הבינה שהיא נפלה באמת כי הלבנים שבנו את הקירות שמסביבה עלו מעלה, למראית עין. היא ניסתה לאחוז בקיר אבל לא הייתה שום נקודת אחיזה על הקירות החלקלקים . אולי הסדקים שבין הלבנים קטנים מידי לידיה אבל אם משהו דק יותר אבל מספיק חזק יוכל לעזור . ללא מחשבה היא שינתה את כדור האור למוט חד בקצה ואבל כל פעם שניסתה לתקוע אותו בקיר , הקיר נעשה חלק באותו אזור.'אים רק היו לי כנפיים הייתי יכולה לעוף' חשבה קארי ואז ללא אזהרה מוקדמת המוט הזוהר הצמיח כנפים והנפילה שלה נבלמה. קארי כמעט עזבה את אחיזתה במוט אבל פשוט היא לא הצליחה לעזוב אותו. היא הבינה שכנראה היא הצליחה לגרום לאור לעזור לה , אם ניתן להגדיר את זה כך, כאשר היא הביטה למטה היא כמעט צחקה באושר היא ראתה את הקרקעית . למרות שזו הייתה רחוקה. ואז היא הבינה למה היא הצליחה להשתמש כך באור, היא פשוט לא נתנה ליאוש להשתלט עליה, בהתחלה אמנם כן אבל אז היא הבינה שהיא יכולה לעשות משהו ועשתה. קארי טיפסה על המוט והתיישבה עליו ושמה לב שעוד מעט והיא תגיע למטה. היא אחזה במוט היטב ותהתה אם ניתן לתמרן אותו בדרך כלשהי. אבל ליפני שסיימה לתהות המוט נעלם והיא נפלה למטה. ונחתה על משהו רך. כשחשבה על זה היא הבינה המוט נעלם כשהיא הייתה בגובה לא גבוה במיוחד. היא התרוממה והחלה ללכת. למרות שהיא לא ידעה ממש לאן, ואז מעבר לפינה מסויימת היא ראתה אור. קארי התקדמה לשם וכשעברה את הפינה גילתה שזה היה לפיד בסך הכל . אבל היא לקחה את הלפיד (הבודד) והתקדמה במורד המסדרון. "מה זאת אומרת יחרץ לרעה?" צעק דיוויס לאזולאגמון "ובכן כשסיפרנו לכם את הנבואות סיפרנו רק את החלקים הידועים לנו" ענה אזולאגמון בקדרות "מה?" צעקו יולי , סורה וקודי "מה ששמעתם!" אמר זוצ'אמון שהופיע שוב. "אני לא מאמין!" אמר טי קיי "אמרתם ש ..וכאן אני אצטט ' לפי הנבואות בנות האור הן אלו שיחזירו את אדון האופל לאור.יצילו את העולם הדיגיטלי מהאופל שמאיים על הכל ויחזירו את האיזון' זה מה שאמרתם ובנבואות זה לא ממש ניזכר!" צעק טי קיי בכעס ודייויס הוסיף את הסכמתו בקריאה של "נכון" "הנבואה על שלושת בנות האור? שמעתי משהו פעם עליה" אמרה ביומון "אני לא מצליחה להיזכר" סורה הביטה בביומון בחיבה ואמרה "גם אני, כשהיינו אז בעולם הדיגיטלי ואני נפרדתי מהחבורה שלכם פגשתי מישהי שהיא לא דיג'ימון אבל היא לא ניראת כמו אדם ואמרה שהיא מהעולם האמיתי וקוראים לה " "אפיקצ'ו" התפרץ קן "נכון, מאיפה אתה יודע?" שאלה סורה "זה סיפור ארוך מאיפה אנחנו מכירים אותה" אמרה יולי "אבל תמשיכי" "ובכן " אמרה סורה היא לא ממש קשרוה אבל פעם אחת אני וביומון נפלנו לתוך בור ולא יכולנו לצאת כי הוא ניסתם ואחר כך פגשנו בתוכו דיג'ימון מוזר שדיקלם דברים מוזרים ודיג'ימון אחר שפגשנו והיה איתו סיפר שהוא מדקלם כל מיני נבואות , למרות שהוא לא מודע לזה. כששאלתי אותו איזה נבואה הוא מדקלם הוא אמר שזו נבואת שלושת בנות האור. בכל מיקרה זו הייתה נבואה מאוד ארוכה. וכשהוא סיים אותה הוא השתנה מדיג'ימון חמוד ומתוק למשהו מפלצתי ומגעיל. בכל מיקרה ביומון ואני גילינו שהוא הופך לזה אחרי כל נבואה; הוא תקף אותנו וביומון ניסתה להילחם בו אבל היא נפגעה ממנו ואז אפיקצ'ו הופיעה שם והובילה את שלושתנו מהבור ההוא שהיה בעצם מינהרה. הדיג'ימון הקטן היה כל כך אסיר תודה שנתן לי את העותק של הנבואה כי הוא טען שרק מי ששמע אותה יכול לקבל אותה" "סורה די להצטנע, שתנו יודעות שהצלת אותו" התערבה ביומון" "בכל מיקרה יכול להיות שהעותק עדיין אצלי באיזה מקום…" סיימה סורה בדרמטיות "סליחה שאני סוטה מהנושא , אבל אם שלושתן בנות האור ולפי ההסבר המזורז שטי קיי נתן לי בבית הבנתי שאפיקצ'ו וקארי אמורות להפוך לדיג'ימונים " אמר מאט שבמשך כל השיחה שתק. "אתה בטוח שהוא דייק?"שאל טאי "דייקתי וחצי, ותפסיקו להתיחס אליי כאל ילד קטן! ואל המסקנה הזו, אגב, מאט הגיע בעצמו" צעק טי קיי "טוב, הבנתי" אמר טאי בנימה משונה מעט "אני לא חושבת שהבנת נכון אבל בכל זאת ניראה לי שבני אדם לא הופכים לדיג'ימונים "ציינה פאלמון "פאלמון צודקת" ציינה מימי "אין כזה דבר" "נזכרתי!" קראה ביומון "הנבואה השלמה נמצאת בתוך הארון שלך מתחת לתחתונים הורודים של סורה(סורה הסמיקה), היא שמה אותה שם כי לא ידעה איפה…" אבל אז הדיבור שלה נקטע "מה? אבל הנבואות אבדו, רק חלקים מהם נשארו איך לעזאזל זה קרה , אפילו אז הייתי צריך …" " זוצ'אמון צעק בזעם. " זוצ'אמון מה קרה לך?" שאל אזולאגמון בפליאה ופטאמון צעק "הוא נהיה כהה יותר וסביב הצוואר שלו יש טבעת שחורה …"
