עכשיו תורי להתייעץ

veredkk

New member
עכשיו תורי להתייעץ

נכון שעניתי שאנו האמהות היינו בחזית והילדים מאחור ונכון שהנישואין והגירושים הם לא מלחמה ושלום. ונכון שכשמתגרשים, במיוחד גירושים מכוערים, זה נראה כמו מלחמה ונכון שכשיש אינטרס של אחד הצדדים להשחיר את השני הילדים נכנסים לתמונה ונמצאים באמצע ונכון ונכון ונכו אבל עכשיו זקוקה לייעוץ שלכם, אולי מניסיונכם האישי ואולי מהחשיבה הצלולה והלא משוחדת ה-X עבר תאונת דרכים, שוכב בבית חולים, היום לקחתי את הילדים לראות אותו בפעם הראשונה זאת לאחר שאני הלכתי לבקר אותו, כי לפי התאור של הגדולים נראה היה שהוא במצב גרוע תודה לאל, מצבו יחסית טוב, אך שוכב ואינו יכול לזוז טוב ורע זה דבר יחסי מאוד הוא דיבר עם הילדים ואמר שבעצם רוצים לשחרר אותו מבית חולים בימים הקרובים הוא לא רוצה להשתחרר כי אין לו לאן הבית ריק, שתי קומות חדר השינה למעלה המטבח למטה הוא לא יוכל לבשל או להתקלח, ולא מבין איך רוצים לשחרר אותו הבת שלי, הציעה שהוא יבוא אלינו לכמה ימים עד שיתחזק אני קפאתי, לא רציתי להגיד לידם "מה פתאום" הלב כואב שהוא כך לבד, אין לו משפחה (ניתקה איתו קשר) אין הורים ואין אחים מה אתם הייתם עושים האם מכניסים אותו הביתה האם הולכים אליו הביתה לסעוד אותו האם הייתם מתאלמים ממנו המחשבות מתרוצצות בראש לכול הכיוונים המחשבה שהוא יסתובב לי כאן בבית שלי במפלט שלי עושה לי צמרמורות אך איך אוכל להגיד לבת שכל כך כואב לה המצב של אבא שלה מעניין אותי לדעת את דעתכם מקווה שלא הערכתי מדי ורד
 

a44

New member
כשה- X חולה ../images/Emo122.gif

ובכן, הטבת לתאר את המצב: כואב לך ה
שיחזור לביתו הריק, מצד שני אינך רוצה אותו בביתך. ביתך לוחצת להרשות לו להיות אצלכם. לעניות דעתי, לא כדאי להביאו אליכם... כפי שאמרת "ביתך הוא מפלטך". הייתי מביאה אותו מביה"ח חזרה לביתו, שישכב בקומה הראשונה ולא יעלה למעלה כל עוד אינו יכול בכוחות עצמו. הייתי באה אליו עם הילדים פעם ביום לבדוק מה שלומו, אולי לבשל לו קצת אוכל (היום ניתן לקנות אוכל מוכן וטעים מאוד). לנקות מעט, או לחלופין להביא מנקה (תלוי בתקציב שלו). אם ביתך רוצה להישאר איתו בלילה (בת כמה היא?) אפשרי לה, כמובן בקשר רצוף איתך... כך אני הייתי נוהגת.... בהצלחה
 

veredkk

New member
תודה

טוב לשמוע עצות בריאות צודקת בהחלט עדיין לא ידוע מתי ישתחרר בינתיים, הילדים קצת בלחץ, פתאום כנראה הסתבר המשמעות שאבא יהיה כאן הוא עוד ענה לה מה החליט אני אדבר איתו היום לבד אני נוטה בהחלט לכיוון שאת הצעת זה נשמע נורמלי כך גם אעזור וגם אשמור על מפלטי טוב שיש חברים גם אם הם וירטואליים
 

מרגנית2

New member
אני הייתי מקבלת אותו לביתי

גם כי עברו 11 שנה! מאז שנפרדנו ואני כבר לא כועסת ואין לי ענינים רגשיים איתו. או כמעט שאין לי.. אבל במקרה שלנו הוא היה מעדיף למות מאשר לבקש עזרה ממני... ככה הוא אינדיבידואליסט כזה.
 

legal

New member
בשום אופן לא להביא אותו הביתה

אם תביאי אותו, את יכולה להקלע למצב בלתי הפיך, זה גם יכול להמשך המון זמן, היי אמפטית, גלי הבנה כל עוד הוא בביתו שלו, אםשר גם לשכור מטפלת או אחות סיעודית. אל תקברי עצמך חזרה ותחזרי למקום ממנו הצלחת לצאת. תהא זו טעות שלא תוכלי לחזור בך ממנה. חוצ'מזה את יכולה להתייעץ עם מומחים, זה תמיד טוב.
 

m i c h a l i

New member
איסור פירסום

אבקש לא לפרסם ע"ג הפורום . במיוחד אם אין קשר בין השאלה לבין הקישור שנתת. ניתן לפרסם בלוחות הפורום
 
לא הערכת ולא הארכת ../images/Emo8.gif

יש כאן הרבה שיקולים, וכרגיל בכאלו - יש לי הרבה שאלות, ואין תשובה אחת נכונה. שאלות: 1. בת כמה הבת? בני כמה שאר הילדים? 2. האם אתם גרים באותו הישוב? באיזה מרחק? 3. יש לו חברים? 4. האם יש לו בת זוג? 5. איך מערכת היחסים שלכם מאז הגירושין? 6. מה מצבו הכלכלי? תעני ואמשיך...
 

veredkk

New member
פתרונות ותשובות

אז כך, הבת 14+ הגדול 25 24 19 גרים קרוב קריה ליד קריה אין חברים אין משפחה אין חברות היחסים היו מנותקים כמעט לחלוטין עד לתאונה כל השנים הקשר היה תלוש, מתאחד כשאחד מאיתנו חולה מאז הגירושים (5 שנים) היה קשר יחסית טוב בשנה ראשונה ודעך עד שנותק לחלוטין הפתרון, בסופו של דבר הוא השתחרר כרגע הוא בבית שלו אך מעצם זה שהוא לבד, הוא מתקשר ואנו משוחחרים אני חושבת אולי אני טועה, שהאל במרומים יפסוק וישפוט אנו כאן נעשה ככל יחולטינו לעזור לאחר מטבעי אני עוזרת, גם אם היה מדובר באדם זר הייתי מציעה לו את עזרתי. אבל בתוך תוכי, בבטן הרכה שלי, יש לי תחושה שלא טוב אני עושה אולי אני מטעה אולי אני ...... כשהייתי שם אתמול, הסתכלתי על הבית, הבית ממנו יצאתי וכל מה שרציתי זה לחזור לבית שלי, הבית שהקמתי בשנים האחרונות מצד שני הרגשתי שאני מדברת איתו מתייחסת לתגובות שלו, מגיבה ממקום אחר לגמרי ממקום של "יש לי אופציות, אני יכולה להישאר לעזור ואני יכולה לקום ולעזוב ולא מהמקום בו הייתי קודם, תקועה אני שם וזהו לא יודעת אם את מבינה, כי לי זה נשמע קצת מבלבל מה שכתבתי תמיד אני הייתי זו שמייעצת לאחרות, ששופטת את המצב בהגיון קר ולא מהרגש ועכשיו ההגיון איך שהו ממוזער והרגש פועל לא רגש של אהבה או מחוייבות אלא רגש של חמלה אולי די כואב לי על כל אדם, שמוצא עצמו לבד, בלי אף אחד לידו שיסעוד אותו, שיארח לו חברה ברגעים קשים הבלבול שלי או שדאגה שלי היא שמא חלילה מעצם התערבותי בחייו כרגע לא אפגע איך שהוא בילדים שלי אולי הם יקבלו את נוכחותי שם בצורה אחרת לא רוצה לטעת בבת שלי תקוות שווא כי אני לשם לא חוזרת אליו לא חוזרת טוב לי להיות לבד טוב לי בחיים שבניתי לי אני רואה אותו באור שונה לחלוטין כל האיש הגדול והמפיד שהיה זכור לי כאילו נאלם דיברתי היום אם הילדים הקטנים, נתתי להם להבין שאני שם כדי לעזור לו הבן אמר שהרגיש די מתוח כי חשב שאבא שלו יבוא לכאן נרגע ברגע ששמע שהוא חזר לבית שלו ולא אלינו הבת שואלת אם הוא יבוא אלינו אמרתי לה שאולי יבוא בסוף שבוע יחד עם הילדים הגדולים שיבואו מהצבא ונאכל צהרים יחד אולי אסע לעזור לו קצת בבית, קניות אולי בישול לא יותר מזה חברה טובה אמרה לי שהיא פוחזת שאני איך שהוא יחזור אחורה, פוחדת שאפגע ממנו שוב והפעם אתרסק גם אני פוחדת כי אני תמיד אומרת "טפוס האישה המוכה נשאר לנצח" זו התמודדות יום יומית לחזק את הביטחון העצמי שלי, לעמוד מולו ומול העולם לדעת שיש לי זכויות ואין לאף אחד זכות לרמוס אך הטפוס זה כמו קעקוע, אפשר להוריד קעקוע כל פעם שכבת עור עד שנעצם אך הצלקת נשארת לנצח כדאי שאפסיק כאן כי אחרת אמשיך לברבר
 
את מבולבלת, הדברים שלך בכלל לא!

זו לא אחריות שלך שהוא חי מנותק מכולם, מצד אחד, מצד שני, הוא עדיין האבא של הילדים. הילדים שלך גדולים ובהחלט יכולים ללכת לעזור לו ולארח לו חברה. התרומה שלך יכולה להתבטא בבישול מזון מורכב יותר לארוחות צהרים למשל, ואני גם לא רואה בעייה בלארח אותו לצהרים בשבת. ילדה בת 14 + יכולה בהחלט לוותר קצת על חברות ובילויים כדי לארח חברה לאבא שלה. או להגיע אל אבא אחרי בי"ס, לחמם מזון שאת הכנת, לאכול איתו ולהכין אצלו שעורים. אולי הוא אפילו יהנה להיות קצת מעורב. היא יכולה לקנות לו עתון, להכין לו קפה ואפילו להחליף עבורו ספרים בספריה. הגדולים יכולים לעשות תורנות בהכנת מזון, בניקיון, כביסה וכדומה, ואולי אפילו לעשות תורנויות שינה (תלוי במצבו וברמת העזרה שהוא צריך. תביני, שאילו היית אומרת לי שהילדים קטנים (עד גיל 8-10) התמונה היתה אחרת. עם ילדים גדולים - תני את התמיכה מרחוק.
 
קארין!!! זו שאלה בשבילך!!!

מה את חושבת? זו בדיוק שאלה שמאוד מעניין אותי מה חושבים הילדים על כזאת דילמה. קצת קשה לשאול את הבת של ורד, כי הם מעורבים רגשית - זה אבא שלהם... אבל את, כמתבוננת מהצד, כבת במשפחה חד הורית, מה את מייעצת לורד? לתת לילדה את מה שהיא רוצה בכל מחיר? להחליט רק על פי מה שמרגיש לה נוח? אילו שיקולים צריכים להילקח בחשבון? אני מניחה שברור גם לי וגם לך שאת הטיפול המסור ב- X תעשה בסופו של דבר האימא, לא הילדה. מה את אומרת?
 

erez16291

New member
פתרונות בית ספר

אני מעריך שתקבלי כול מיני תגובות ובסופו של דבר תשארי עם שיקולייך את כי אין פתרונות בית ספר ! זה הכול יבוא מהתחושות ומההרגשה שלך ורק שלך. אולי אשמע קיצוני אבל מעבר לגמישות האין סופית שלי מול גרושתי [אני מגדל את הילדים] אם היא הייתה במצב דומה לא הייתי סועד אותה ובוודאי לא הייתי מביאה אל ביתי וגם אם היינו ביחסים מצויינים. זו שאלה של גבולות גם כלפי הילדים ולמרות שכולם אמורים להבין כול אחד רואה את זה מנקודת הפתיחה שלו. בגירושים צריכה להיות הפרדה מוחלטת וכול רעיון אחר יוצר בעיה לילדים. אנחנו כבוגרים עוד מסוגלים להפריד ושכול אחד יתמודד עם הבעיות שלו. איך אומרים לילדים? אומרים! אני ואבא לא חיים ביחד ויש דברים שצריך להתחשב ברגשות של כולם,גם של אמא ואם יש הצעות שכוללות גם את אמא אזי צריך קודם כול לשאול את אמא ואז להציע. הכול שאלה של הרגלים . שיהייה יום טוב!
 

אא ניר

New member
מה זה משנה מה הדעה "שלנו" ?

תעשי מה שאת מרגישה. זה מה שאני הייתי עושה.
 

veredkk

New member
תודה לכם יקירי

על ההענות וההשתתפות כנראה שבאמת אין פתרונות בית ספר וכל אחד עושה את שמרגיש לו בסופו של דבר אך בכל זאת אני מכירה את האדם הזה מעל 20 שנה והלואי והנישואים היו מסתדרים ועוד יותר הלואי והגירושים היו נעשים בצורה יפה אך הם לא אם מערכת היחסים בינינו הייתה טובה, לא חושבת שהייתי מתלבטת בכלל אך בגלל העבר שלנו עולים בי שאלות אין ספור ולפי התגובות שלכם אני מבינה שגם אתם אם חלילה הייתם במצב שלי לא בדיוק הייתם יודאים מה לעשות כי הוא עדיין האבא של הילדים שלי לא יכולה לסובב לו את הגב ולהגיד לילדים שבגלל שאבא שלהם התייחס אלי כך וכך, אני מחזירה לו פעלתי לפי תחושת הבטן שלי ושאלוהים יעזור לי ומקווה שלא אצטער הבאתי אותו אליו הביתה, עזרתי לו להתארגן היום אבשל לו קצת, אולי בסוף שבוע יבוא יחד עם הבנים הגדולים אך לא לבד מהמפגש אתמול, שם בבית, הבנתי כמה יקר לי הבית החדש שלי, כמה יקרים לי החיים החדשים שבניתי לי וכמה רחוקה אני מאותה אחת שיצאה משם אני חושבת שזה הרווח הכי גדול שלי ושוב תודה לכם בעוד זמן, שבועות או חודשים או שנים אדע אם פעלתי נכונה אך כך זה כנראה עם כל החלטה שאנו לוקחים בחיים לכל החלטה שאנו לוקחים בחיים יש מחיר
 

veredkk

New member
מי זה אבנר?????

האם זה בן אדם האם זה מוסד סליחה על הבורות אך לא מכירה
 
למעלה