כמעט גאוני
סוג של אקספרסיוניזם מופשט וקוביסטי משהו. הקוים הכללים מזכירים לי יצירות אבודות של ואסילי קנדינסקי עם מקצב פנימי מוסיקלי מאוד ועם זאת איזשהו קיפאון שמרמז על נפש גועשת המסתתרת תחת חזות קרה. אם הייתי משווה את היצירה הזאת למוסיקה, הייתי אומרת שיש פה נגיעות המשלבות רוק פרוגרסיבי, באך, שופן ואריאל זילבר. מרגש!! וברצינות: מה????????????