עיתוי . . .
זה תמיד בעיתוי הלא נכון, שמונה בערב, אני כבר שעה חסרת מנוח, מתפתלת בכיסא, מחר מתחילים הלימודים, ברח לי הקיץ. רוצה עוד קצת. פתחתי את הפורום, זה כבר תמיד אותו הדבר. מועדון הספרות האירוטית זה כאן, כל אחד כותב נפלא, אין לי סבלנות היום למשוררים, נגמר לי הקייץ, אני רוצה משהוא אחר , ועכשיו. יצאתי לטיול לפני בערך שעה, חצאית קצרה גופיה לבנה, בלי תחתונים בלי חזיה. מסתובבת חרמנית נורא, היה אחד עם כלב, אפילו לא נתן מבט, היה אחד שווה שקוע בפלפון בשיחה. היו זוג כבר ניגשתי אליהם, ושניהם באיזה ויכוח מטופש. נכנסתי לשיחים, אי שם ברעננה. נשענת על גזע עץ, מרימה את החצאית, מרגישה את האויר הקל על הגוף שלי החשוף, בוערת מבפנים. כך התפרקתי , שתי אצבעות בדגדגן, אחת בפנים. צעקתי כשגמרתי אני בטוחה, איזה עיתוי חרא, לא היה שם אף אחד.
זה תמיד בעיתוי הלא נכון, שמונה בערב, אני כבר שעה חסרת מנוח, מתפתלת בכיסא, מחר מתחילים הלימודים, ברח לי הקיץ. רוצה עוד קצת. פתחתי את הפורום, זה כבר תמיד אותו הדבר. מועדון הספרות האירוטית זה כאן, כל אחד כותב נפלא, אין לי סבלנות היום למשוררים, נגמר לי הקייץ, אני רוצה משהוא אחר , ועכשיו. יצאתי לטיול לפני בערך שעה, חצאית קצרה גופיה לבנה, בלי תחתונים בלי חזיה. מסתובבת חרמנית נורא, היה אחד עם כלב, אפילו לא נתן מבט, היה אחד שווה שקוע בפלפון בשיחה. היו זוג כבר ניגשתי אליהם, ושניהם באיזה ויכוח מטופש. נכנסתי לשיחים, אי שם ברעננה. נשענת על גזע עץ, מרימה את החצאית, מרגישה את האויר הקל על הגוף שלי החשוף, בוערת מבפנים. כך התפרקתי , שתי אצבעות בדגדגן, אחת בפנים. צעקתי כשגמרתי אני בטוחה, איזה עיתוי חרא, לא היה שם אף אחד.
