עיתוי/שחרור וגם
- פותח הנושא איה תפוס
- פורסם בתאריך
חובטת שטיחים
New member
הוא אמר שההתעללות המינית זה מה ש"דפק את הילדה"
או עלול היה להיות אחד הגורמים.
אגב, אני מסכימה עם הכותב. נראה שצריך פה טיפול מאוד מעמיק וארוך. כדאי להיעזר ברשויות ובכל מקרה להתנות כל מימון (לימודי אומנות, שכ"ד, לימוד נהיגה) בטיפול/ייעוץ.
או עלול היה להיות אחד הגורמים.
אגב, אני מסכימה עם הכותב. נראה שצריך פה טיפול מאוד מעמיק וארוך. כדאי להיעזר ברשויות ובכל מקרה להתנות כל מימון (לימודי אומנות, שכ"ד, לימוד נהיגה) בטיפול/ייעוץ.
עיתוי/שחרור וגם
סיפור של הטרדה מינית ....
מסתבר שהבת שלי הגדולה עברה סוג של הטרדה מינית. סוג של כי המוח לא מעכל שזה יכול לקרוא בין ילדים ושמשחק רופא וחולה יכול לגלוש למשרד ואני לא יודעת מה עם בן דוד שהוא ניפולטיבי וסחטן (היה. היום על פניו הוא נרטה חומד של בחור אבל זה לא משנה הנזק נעשה) היא שתקה כל השנים ורק כשעזבה את הבית לשנת שיאות החליטה לטפל בזה בשירות עם פסיכולוגית. הפסחכולוגית הפנתה אותה לפסיכיאטר שהחליט שיש לה סוג של מניה דיפרסיה. נתן לה כדורים שדפקו לה את הראש ואת התפקוד מה שהביא בסופו של דבר להבנה שהפסכולוגית לא מסוגלת לעזור שהפסיכיאטר דביל שטת הכדורים צריך לזרוק אבל זה גם דפק לה את שנת השירות.
עכשיו, היא נמנעת ממפגשים משפחתיים כי הוא מגיע למרות שכל השנים היא היתה באה ותמיד פרשנו את ההתנהגות המוזרה שלה בחברה כמשהו אופייני לה. לא היה שום רמז לדבר כזה למעט....דברים קטנים כמו אי הסכמה לבדירת רופא (אבל גם הקטנה שלי לא סומכת שהרופא לא ירים את החולצה יותר ממה שנראה לה הגיוני - בת 12). הבכורה בגיל מסויים התנהגה כאילו עברה התעללות מינית למשל אם רציתי להוריד לה את החולצה באמבטיה אבל אמי לא יודית כרכע לתזמן את הזמן שזה היה. האם לפני גיל 6 או אחרי והאם זה קשור בכלל.
בתוך כל זה היא סיפרה לנו שהיא דו מינית ואחר כך שבעצם היא לסבית.
ולא מספיק זה אז גם הסיפור של שנת השירות בירושליים שמישהי כבר נבאה שבסוף.יסתיים בהשתקיות בעיר הזאת.
עכשיו.....בעודההמנסה להתקבל לאומנות (אומנות- מה לעזעזאל מרוויחים באומנות?!) בכל מיני מוסדות במרכז וגם בירושליים היא החליטה שהיא לא יכולה להמשיך לגור אצל חמותי (80) ושהיא לא יכולה לסבול את העובדה שהוא עלול להופיע פתאום טצל הסבתא לביקור ושהיא רוצה לעבור לשכירות בירושלים. עם בנות שהיא לא מכירה ולתוך חוזה במקומה של אחת מהן.
התזמון של זה אבסורדי. כמו התזמון שלה ללכת.לשנת שירות כמו התזמון לפנות לטיפול פסחכולוגי בתוך הלחץ של שנת השירות במקום לנצל את ההצעות שלנו להתחיל טיפול פה (בלי שידענונבכלל על מה מדובר....היה ברור שהיא צריכה שיחות כי היא היתה כל כך אדג'ית וקריזיונרית).
זה גם כסף. אנחנו לא נערוב למשהו שנראה שלא יכול להתממש. לא נשלם על שכר דירה סתם ככה כשהיא יכולה בנתיים לגור בבית עד שתתקבל התשובה במוסדות הלימוד פה. היא עובדת כל הזמן חוץ מהמכינה (שעליה שילמנו ושיעורי נהיגה שמניבים אפס תוצאות) יש גבול. אני מרגישה שזה לא נכון מכל כך הרבה בחינות וגם ככה אני לא בטוחה שזה המרום לפירוט רב כל כך....מי שזוכר את הםוסטים שלי פה יודע אולי במעורפל כמה המצב מורכב ומה אופיים של השחרנים בדרמה הזאת שלנו).
עיצות יתקבלו בברכה, הצלפות וזריית מלח על הפצעים-לא.
יום טוב לכולם.....אולי אחרי ששחררתי לחץ אוכל למצוא גם פתרונות....אולי
סיפור של הטרדה מינית ....
מסתבר שהבת שלי הגדולה עברה סוג של הטרדה מינית. סוג של כי המוח לא מעכל שזה יכול לקרוא בין ילדים ושמשחק רופא וחולה יכול לגלוש למשרד ואני לא יודעת מה עם בן דוד שהוא ניפולטיבי וסחטן (היה. היום על פניו הוא נרטה חומד של בחור אבל זה לא משנה הנזק נעשה) היא שתקה כל השנים ורק כשעזבה את הבית לשנת שיאות החליטה לטפל בזה בשירות עם פסיכולוגית. הפסחכולוגית הפנתה אותה לפסיכיאטר שהחליט שיש לה סוג של מניה דיפרסיה. נתן לה כדורים שדפקו לה את הראש ואת התפקוד מה שהביא בסופו של דבר להבנה שהפסכולוגית לא מסוגלת לעזור שהפסיכיאטר דביל שטת הכדורים צריך לזרוק אבל זה גם דפק לה את שנת השירות.
עכשיו, היא נמנעת ממפגשים משפחתיים כי הוא מגיע למרות שכל השנים היא היתה באה ותמיד פרשנו את ההתנהגות המוזרה שלה בחברה כמשהו אופייני לה. לא היה שום רמז לדבר כזה למעט....דברים קטנים כמו אי הסכמה לבדירת רופא (אבל גם הקטנה שלי לא סומכת שהרופא לא ירים את החולצה יותר ממה שנראה לה הגיוני - בת 12). הבכורה בגיל מסויים התנהגה כאילו עברה התעללות מינית למשל אם רציתי להוריד לה את החולצה באמבטיה אבל אמי לא יודית כרכע לתזמן את הזמן שזה היה. האם לפני גיל 6 או אחרי והאם זה קשור בכלל.
בתוך כל זה היא סיפרה לנו שהיא דו מינית ואחר כך שבעצם היא לסבית.
ולא מספיק זה אז גם הסיפור של שנת השירות בירושליים שמישהי כבר נבאה שבסוף.יסתיים בהשתקיות בעיר הזאת.
עכשיו.....בעודההמנסה להתקבל לאומנות (אומנות- מה לעזעזאל מרוויחים באומנות?!) בכל מיני מוסדות במרכז וגם בירושליים היא החליטה שהיא לא יכולה להמשיך לגור אצל חמותי (80) ושהיא לא יכולה לסבול את העובדה שהוא עלול להופיע פתאום טצל הסבתא לביקור ושהיא רוצה לעבור לשכירות בירושלים. עם בנות שהיא לא מכירה ולתוך חוזה במקומה של אחת מהן.
התזמון של זה אבסורדי. כמו התזמון שלה ללכת.לשנת שירות כמו התזמון לפנות לטיפול פסחכולוגי בתוך הלחץ של שנת השירות במקום לנצל את ההצעות שלנו להתחיל טיפול פה (בלי שידענונבכלל על מה מדובר....היה ברור שהיא צריכה שיחות כי היא היתה כל כך אדג'ית וקריזיונרית).
זה גם כסף. אנחנו לא נערוב למשהו שנראה שלא יכול להתממש. לא נשלם על שכר דירה סתם ככה כשהיא יכולה בנתיים לגור בבית עד שתתקבל התשובה במוסדות הלימוד פה. היא עובדת כל הזמן חוץ מהמכינה (שעליה שילמנו ושיעורי נהיגה שמניבים אפס תוצאות) יש גבול. אני מרגישה שזה לא נכון מכל כך הרבה בחינות וגם ככה אני לא בטוחה שזה המרום לפירוט רב כל כך....מי שזוכר את הםוסטים שלי פה יודע אולי במעורפל כמה המצב מורכב ומה אופיים של השחרנים בדרמה הזאת שלנו).
עיצות יתקבלו בברכה, הצלפות וזריית מלח על הפצעים-לא.
יום טוב לכולם.....אולי אחרי ששחררתי לחץ אוכל למצוא גם פתרונות....אולי
חייבתלהגיב
New member
לא הבנתי. אם היא עובדת,
היא לא יכולה לשלם על השכירות של עצמה?
היא לא יכולה לשלם על השכירות של עצמה?
אז זהו. כמה דקות אחרי כתיבת הפוסט התבשרתי שהיא
פוטרה. שוב. עכשיו זה מבהיר את התמונה עוד יותר
 
יש הבדל בין רצונות ליכולות. יכול ליהיות שהיא מצפה לעזרה כלשהי אמרנו לה כבר,שנה שעברה שלימודים ושכירות וכלכלה בעיר אחרת זה עלות של פעמיים תואר וזה למעלה מיכולתינו או רצונינו. אבל היא העדיפה לטמון ראשה בחול ולהרשם פעם נוספת לבצלאל. כל פעם שנגענו בנושא היא התעצבנה. בסוף יוצא שההורים לא בסדר כי אם הילדה תתקבל לבצלאל והם לא ישלמו......ההורים לא בסדר. ככה. סוג של סחיטה רגשית. לפגוע בילד אפילו שהתרעת מראש למנוע ממנו ללמוד טת מה שהור אוהב ולחיות את החיים שהוא רוצה כי בדמיונו (בדמיונה כמובן. היא בת) חיים אחרים הם שעמום ובכן. גם אני רוצה לצייר כל היום. מה לעשות שזה לא מסתדר עם המציאות? אז מה יצא לנו מזה שהיינו הורים טובים ושילמנו 6,000 ש"ח על מכינה לאומנות??
פוטרה. שוב. עכשיו זה מבהיר את התמונה עוד יותר
 
יש הבדל בין רצונות ליכולות. יכול ליהיות שהיא מצפה לעזרה כלשהי אמרנו לה כבר,שנה שעברה שלימודים ושכירות וכלכלה בעיר אחרת זה עלות של פעמיים תואר וזה למעלה מיכולתינו או רצונינו. אבל היא העדיפה לטמון ראשה בחול ולהרשם פעם נוספת לבצלאל. כל פעם שנגענו בנושא היא התעצבנה. בסוף יוצא שההורים לא בסדר כי אם הילדה תתקבל לבצלאל והם לא ישלמו......ההורים לא בסדר. ככה. סוג של סחיטה רגשית. לפגוע בילד אפילו שהתרעת מראש למנוע ממנו ללמוד טת מה שהור אוהב ולחיות את החיים שהוא רוצה כי בדמיונו (בדמיונה כמובן. היא בת) חיים אחרים הם שעמום ובכן. גם אני רוצה לצייר כל היום. מה לעשות שזה לא מסתדר עם המציאות? אז מה יצא לנו מזה שהיינו הורים טובים ושילמנו 6,000 ש"ח על מכינה לאומנות??
חייבתלהגיב
New member
שתחפש מקום עבודה חדש.
אם היא לא מסוגלת לכלכל את עצמה בזמן הלימודים זו לא אשמתכם, אלא אשמתה. היא בהחלט יכולה לחיות את החיים שהיא רוצה. זה לא אומר שאתם אחה שצריכים לממן אותם.
ומצטערת לשמוע על מה שהיא עברה. מאחלת לה הצלחה.
אם היא לא מסוגלת לכלכל את עצמה בזמן הלימודים זו לא אשמתכם, אלא אשמתה. היא בהחלט יכולה לחיות את החיים שהיא רוצה. זה לא אומר שאתם אחה שצריכים לממן אותם.
ומצטערת לשמוע על מה שהיא עברה. מאחלת לה הצלחה.
תצטרכו הרבה אורך רוח
והרבה הכלה, ונקווה שתמצאו מטפל (או מטפלת) שכן יוכלו לעזור.
אבל בלי שום קשר, כדאי לברר לעצמכם מהו הסכום שאתם יכולים לתת לטובת לימודים (כולל הכל) ולהבהיר לה שזה מה שיהיה כי זה מה שיש, וכל בחירה שהיא תעשה תצטרך להיות בתחום המגבלות הכלכליות המשפחתיות.
חזקו ואימצו.
והרבה הכלה, ונקווה שתמצאו מטפל (או מטפלת) שכן יוכלו לעזור.
אבל בלי שום קשר, כדאי לברר לעצמכם מהו הסכום שאתם יכולים לתת לטובת לימודים (כולל הכל) ולהבהיר לה שזה מה שיהיה כי זה מה שיש, וכל בחירה שהיא תעשה תצטרך להיות בתחום המגבלות הכלכליות המשפחתיות.
חזקו ואימצו.
אני חושבת שהיא בדרך הנכונה
ושטוב שהיא רוצה להכנס בשכירות במקום מישהי.
אני חושבת שטוב שהיא מאוד רוצה להיות עצמאית ושהיא גם תצליח בזה בעזרתכם ובמקביל לקבלת טיפול נפשי שיחזק אותה.
אני גם מאוד מבינה שכל הגילויים החדשים כולל נטילת הכדורים שלא לצורך, ההטרדה הנטיה המינית, היממו אתכם. אבל אין ברירה עכשיו צריך לקבל את הדברים ולנסות לצמוח מזה.
ושטוב שהיא רוצה להכנס בשכירות במקום מישהי.
אני חושבת שטוב שהיא מאוד רוצה להיות עצמאית ושהיא גם תצליח בזה בעזרתכם ובמקביל לקבלת טיפול נפשי שיחזק אותה.
אני גם מאוד מבינה שכל הגילויים החדשים כולל נטילת הכדורים שלא לצורך, ההטרדה הנטיה המינית, היממו אתכם. אבל אין ברירה עכשיו צריך לקבל את הדברים ולנסות לצמוח מזה.
בהחלט. בעיתוי המתאים בתקציב האפשרי
לא יתכן שבגלל כל זה היא תקבל חשבון פתוח. במיוחד כשהיא לא בשלה לזה. המון כספים יצאו על הטיפולים שלה ללא הצלחה. אי אפשר כל הזמן ללכת.לטיפולים וכל טיפול לומר,שהטיפול הבא יצליח. אין בארץ טיפול לאישיות גבולית אלא בפרטי. או בתחנה לבריאות הנפש אולי בעוד שנה שנתיים שלוש. גם דרך ביטוח פרטי אין מטפלים ב-dbt.
 
אחרי הטיפול בירודלים של כמה חודשים החליטה שזה לא עוזר. חזרה למרכז הלכה לעוד טיפולים ולא העלתה בכלל את נושא ההטרדה המינית. לא נגעה בזה. בצה נגעה? במערכות יחסים. המטפלת אמרה לה שכשהיא תיהיה במערכת יחסית שתחזור לטיפול אחרת זה דיבור/טיםול באויר. אז כמה עוד אפשר??
לא יתכן שבגלל כל זה היא תקבל חשבון פתוח. במיוחד כשהיא לא בשלה לזה. המון כספים יצאו על הטיפולים שלה ללא הצלחה. אי אפשר כל הזמן ללכת.לטיפולים וכל טיפול לומר,שהטיפול הבא יצליח. אין בארץ טיפול לאישיות גבולית אלא בפרטי. או בתחנה לבריאות הנפש אולי בעוד שנה שנתיים שלוש. גם דרך ביטוח פרטי אין מטפלים ב-dbt.
 
אחרי הטיפול בירודלים של כמה חודשים החליטה שזה לא עוזר. חזרה למרכז הלכה לעוד טיפולים ולא העלתה בכלל את נושא ההטרדה המינית. לא נגעה בזה. בצה נגעה? במערכות יחסים. המטפלת אמרה לה שכשהיא תיהיה במערכת יחסית שתחזור לטיפול אחרת זה דיבור/טיםול באויר. אז כמה עוד אפשר??
למילים יש כח
הבת שלך לא דפוקה, והכדורים לא דפקו אותה, והפסיכולוגית לא נכשלה.
בבת שלך פגעו. מישהו פגע בה, ועשה בה נזק.
הפסיכולוגית לא נכשלה, כי הראשונה שראתה וגם הצליחה להוציא מהבת שלך מה המקור לכל הקושי שלה. הטיפול שבחרו לבת שלך לא הצליח. אבל זה לא אומר שאין דרכים אחרות וטיפולים נוספים (סוג אחר של פסיכולוג, סוג אחר של תרופה, מקום אחר) שכן יעזרו.
ההתנהגות שלה אינה אבסורדית. זו התנהגות של בחורה צעירה שבנוסף להתמודדות עם החיים החדשים כבחורה צעירה, היא מתמודדת עם פצע נוראי. שמשאיר אותה בודדה. בודדה מאוד. כל ההסברים שהיא נותנת להחלטות שהיא מקבלת הגיוניים מאוד בעיניי (לא לרצות לגור עם הסבתא כי הוא עלול לבוא זה, זה הסבר של מישהי שלומדת להגן על עצמה. את צריכה להיות גאה בה).
יש בישראל המון גורמים שיכולים לסייע לילדה. ער"ן. קופ"ח, נעמ"ת, אוזן קשבת. ה-מון. שיכולים לתת לך עיצה הרבה יותר טובה לגבי האופציות שפתוחות בפנייך לעזור.
תפני אליהם.
ולפני הכל, תפסיקי לדבר ככה. אני מאמינה שאת דואגת לה בכנות, אבל הדרך שבה את מתארת אותה, המילים שאת משתמשת, ההתייחסות שלך אל הכשלונות שלה. כל אלו עושים לה עוד נזק. נסי להבין את זה.
הבת שלך לא דפוקה, והכדורים לא דפקו אותה, והפסיכולוגית לא נכשלה.
בבת שלך פגעו. מישהו פגע בה, ועשה בה נזק.
הפסיכולוגית לא נכשלה, כי הראשונה שראתה וגם הצליחה להוציא מהבת שלך מה המקור לכל הקושי שלה. הטיפול שבחרו לבת שלך לא הצליח. אבל זה לא אומר שאין דרכים אחרות וטיפולים נוספים (סוג אחר של פסיכולוג, סוג אחר של תרופה, מקום אחר) שכן יעזרו.
ההתנהגות שלה אינה אבסורדית. זו התנהגות של בחורה צעירה שבנוסף להתמודדות עם החיים החדשים כבחורה צעירה, היא מתמודדת עם פצע נוראי. שמשאיר אותה בודדה. בודדה מאוד. כל ההסברים שהיא נותנת להחלטות שהיא מקבלת הגיוניים מאוד בעיניי (לא לרצות לגור עם הסבתא כי הוא עלול לבוא זה, זה הסבר של מישהי שלומדת להגן על עצמה. את צריכה להיות גאה בה).
יש בישראל המון גורמים שיכולים לסייע לילדה. ער"ן. קופ"ח, נעמ"ת, אוזן קשבת. ה-מון. שיכולים לתת לך עיצה הרבה יותר טובה לגבי האופציות שפתוחות בפנייך לעזור.
תפני אליהם.
ולפני הכל, תפסיקי לדבר ככה. אני מאמינה שאת דואגת לה בכנות, אבל הדרך שבה את מתארת אותה, המילים שאת משתמשת, ההתייחסות שלך אל הכשלונות שלה. כל אלו עושים לה עוד נזק. נסי להבין את זה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.