עישנתי 90,000 ש"ח!!!

[פורמה]

עישנתי 90,000 ש"ח!!!

בחשבון פשוט שעשיתי, אני מעשנת ב-25 ש"ח ליום בתקופה של יותר מ-10 שנים. אם אני מאשימה את עצמי, אני יכולה להגיד שתרמתי 90,000 ש"ח לחברות הסיגריות. ואם אני מאשימה אותם -אני יכולה להגיד שחברות הסיגריות סחטו ממני 90,000 ש"ח בנוכלות. אומר את זה במילים: תשעים אלף ש"ח!!! כך או כך אני כל כך כועסת. זו פעם ראשונה שאני חושבת על הדברים באופן כזה. זה כמו שאחליט לפתוח חברה למשקאות שמכילה סם ממכר כדי לסחוט את הלקוחות שלי ולהפוך אותם לצרכנים קבועים. כמובן. זה לא חוקי אף על פי שזה יותר בריא... אז למה ייצור הסיגריות הוא חוקי? מצד אחד אני מאשימה את עצמי על שהתחלתי. אבל כשהתחלתי לא היה לי שמץ של מושג מה פשר ההתמכרות ואיך יתכן שקשה לשלוט בה. עכשיו אני מבינה יפה. חבל. היום בערב זמן הכדור השלישי, ועדיין אני לא מרגישה דבר. אני מנסה להפחית את הכמות בכוחות עצמי כי הכדור לא עוזר ולא מקל בנתיים. בוקר צח לנגמלים

 

[יונק מצוי]

בהסכמתך המלאה

את בטח גאה לחשוב שאת אחראית ,אבל להאשים מישהו אחר ולהרגיש קורבן זה התחמקות מקבלת אחריות על החיים והתחמקות מלהתחבר לחיים . לשלוט בחיים ובהתמכרות כלשהי זה אומר דבר ראשון להתחבר למה שאת עושה ולתוצאות . את לא צריכה להיות מופתעת מהתשובה הקצרה כי גם לזה לא נראה לי שתתחברי .

 

[פורמה]

אני לא מבינה מה המקור שלך

וההשראה שלך לכל התגובות שאתה כותב. אני חושבת שאתה פשוט מגזים גם אם יש שמץ של אמת במובנים מסויימים למה שאתה מנסה להגיד. אני לא מבינה למה אתה מתעקש לגכא וליצור רגשי אשמה שגם אם בצדק וגם אם לא, אם מיותרים לחלוטין ביוחד לאוזניו של מי שעסוק בלבנות לעצמו חמשבות חיוביות כדי לאזור כוח. ובוא ואגיד לך משהו שאולי לא כל כך נעים לשמוע, במיוחד למי שכל כך היה רוצה להאמין שכל חייו ותוצאותיהם הן בשליטה שלו: לא תמיד אני שולטים בחיים שלנו ולא תמיד אנו אחראיים על תוצאות של דברים במאה אחוז. כל אחד היה רוצה לחשוב שהוא האלוהים של החיים שלו ושכל העולם בידיים שלו, אבל יש נסיבות ויש מכשולים ולפעמים אדם מקיים בחירה בחיים שלא תמיד מובילה אותו אל מקומות טובים. הבחירה היא שלנו, התוצאות הן לא תמיד מה שאנו מכוונים אליהם. ככה זה. אני אשמה בבחירה שלי אבל לא אשמה בתוצאות. יש לי את הזכות המלאה לומר שאני מאשימה את חברות הסיגריות בכל מה שקרה אחרכך. בנאדם שמתחיל לעשן לא מבין מה פשר ההתמכורת. כשאני התחלתי לעשן לא הבנתי שהפסקת העישון לא תהיה כרוכה סבתם החלטה ושיהיה קושי מסויים. אגב, ההוככה ה"יבשה" לכך שאכן ניתן להאשים את יצרניות הסיגריות הינה בטביעות הרבות נגדן והזכיה בהן. בכל אופן אני לא משלה את עצמי. אני יודעת בדיוק איפה טעיתי ואני יודעת היטב שהאשמה היא גם בי. אבל לא רק. והערה נוספת לסיום - זו לא בושה לבקש עזרה אההה ועוד משהו, אם אתה יודע שאני לא אתחבר אז למה אתה מבזבז מזמנך? אולי אם היית מקשיב אז יכולת לעזור לי יותר. אתה לא נשמע לי טיפש... רק מקובע קצת. שים לב שיש פה אנשים שונים, וגישות שונות שמניעות אותם לפעול ולהצליח בחיים. אם ברצונך לעזור לאדם ראשית תקשיב לו. אם אתה נעול על הגישה של הטחת האשמות והאמסה על הכתפיים של אדם שעובד על עצמו כרגע לגמילה, אתה גורם נזק. אני אישית מרגישה שעידוד ותמיכה היו עוזרים לי וגם עצות מעשיות שאוכל להעזר בהן. קו המחשבה חייב להיות חיובי ואפטימי ולא מלוכלך ברגשי אשמה ונחיתות. זה מחליש. לא קשה להבין את זה. נכון? תפסיק להגיד לי איפה אני טועה ולמה אני לא בסדר. תהיה חיובי. החלטתי שאני רוצה להפסיק לעשן, מהרגע הזה אני בסדר מבחינתי. ועם הבסדר הזה אני מתכוונת ללוות את כל התהליך עד לסיומו. תפסיק לדכא עם התגובות האפרוריות שלך, אין בהן דבר שיכול לעזור. ועצה לי אליך, בחייך תחשוב חיובי וקדימה, תהיה אדם הרבה יותר חזק ושמח. מקווה לפחות שאולי אני עזרתי לך במשהו....

 

[יונק מצוי]

ההבדל בין אשמה לבין קבלת אחריות .

רגש אשמה הוא רגש טבעי שמתעורר אצלנו כמעט מיד לאחר מקרה שרוצים להתכחש לקיומו בחיינו ,הרגש הזה עוזר לנו לעשות אבחנה ברורה ולהפריד בין כל החלקים של המקרה ובעיקר להוציא אותנו מהמקרה וזאת כדי שנוכל לנתח את המקרה ולהסיק ממנו את המסקנות המתאימות , לעומת זאת קבלת אחריות על מקרה בחיינו היא ההבנה של הקשר בין גורם המקרה שהוא אנחנו (כי אם הוא לא היה "אנחנו " אזי שהמקרה אינו בשליטנו ומכך גם הטיפול בו אינו בשליטתנו ) לבין התוצאות הבלתי נמנעות שלו , הסתבכות בחיים נובעת מהשתקעות יתר ברגש אשמה שכבר ראית למעלה מה התפקיד שלו , איך אני יכול ליצור אצלך רגש אשמה בעוד שהוא היה קיים כבר ? אני משקיע בתשובות כדי שתוכלי למצוא את עצמך בציר האירועים .ואני בהחלט לא מרגיש שאני מבזבז זמן , הראיה היא ההתקדמות שלך, וההתקדמות שלי בניסוח התשובות שאלמלי התגובה שלך לא היו עולות ,לכן אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה להוציא מהדיון כל עניין אישי משום שזה לא יוביל אותנו לשום מקום . אני בהחלט מדבר על שליטה מוחלטת על מה שנמצא בשליטתנו ,שליטה שתהיה אפשרית רק בקבלת אחריות על החיים שלנו , חן חן ובהצלחה .

 

[דניאל המטייל]

טעות בחישוב.

קחי מחשבון פשוט ......

 

[פורמה]

גיחי גיחי

 

[מצליף בלשונו]

פיליפ מוריס

לפני הרבה שנים בארה"ב של אמריקה, פירסם אמריקאי שלא אציין את שמו כאן מפאת אי הבנתי בחוקי לשון הרע מודעה קטנה בעיתון המודיעה על חיפוש משקיעים לחברה בבעלותו, בתאריך מסויים במקום מסויים הוא כינס את המתעניינים להציג את חברתו ומטרותיה וכך זה בערך נשמע: אני נמכור לאנשים גליל נייר קטן ומסריח, אבל נהיה בעלי מותג ומיליארדרים שם נולדה אחת הגדולות בסיגריות האמריקאיות פתגם סיני עתיק אומר: אם אין לך מה לומר צטט פתגם סיני עתיק

 

[מצליף בלשונו]

אאאא

לפני הרבה שנים בארה"ב של אמריקה, פירסם אמריקאי שלא אציין את שמו כאן מפאת אי הבנתי בחוקי לשון הרע מודעה קטנה בעיתון המודיעה על חיפוש משקיעים לחברה בבעלותו, בתאריך מסויים במקום מסויים הוא כינס את המתעניינים להציג את חברתו ומטרותיה וכך זה בערך נשמע: אני נמכור לאנשים גליל נייר קטן ומסריח, אבל נהיה בעלי מותג ומיליארדרים שם נולדה אחת הגדולות בסיגריות האמריקאיות פתגם סיני עתיק אומר: אם אין לך מה לומר צטט פתגם סיני עתיק

 

[חני חן]

עדין מתגעגעת לסיגריות

הפסקתי לעשן לפני כשלוש וחצי שנים כשהייתי בהריון עם הבן שלי. נכנסתי בהריון לאובססיה לסיגריות. לא רק שלא הצלחתי להפחית, שלא נדבר על להפסיק (למען הילד לפחות) עד חודש שישי חשבתי ועישנתי בקצב מפחיד כמובן שהייתי בטוחה שאני אמות מחוסר חמצן בלידה וזה מה שגרם לי לפנות ולבקש עזרה . הפסקתי לעשן יחד עם טיפות הומואופטיות וביחד עם חיזוק של טיפול אחד עם מחטים סיניים ההפסקה היתה קלה אבל עד היום אני מוצאת את עצמי די מתגעגעת ודי נלחמת עם קילוגרמים מיותרים אבל אני יודעת אם אני רק לוקחת סיגריה אחת אני בפנים מי יודע עד מתי כאחת שכבר הפסיקה לעשן לפני 15 שנים אני יודעת שהרבה הזדמנויות להפסיק לעשן ולרצות להפסיק אין לנו אז כשכבר אנחנו בתוך זה יש לשמור על זה חזק. דרך אגב בארצות הברית שם גרתי כמה שנים הלכתי לקבוצת תמיכה שנקראה ניקוטין אנונימוס ובעזרתה לא עישנתי 8 חודשים אולי מישהו ירים את הכפפה.

 

[פורמה]

אני חושבת שיש גם פה

קבוצה כזו במסגרת קופת חולים כללית אבל אני לא בטוחה. בכל אופן, אני לא צריכה להתנפל על כל השיטות, אני רוצה להאמין שהאחת הראשונה תצליח ותספיק. אני תמיד שמחה לשמוע על הצלחות בגמילה (ספונסר אחד פחות ליצרניות הסיגריות ואדם אחד שהרוויח חיים יפים יותר) תשמרי על זה חזק. אני מניחה שהכמיהה לסיגריה לא חזקה כמו הימים הראשונים להפסקת העישון... לא? על פי מה ששמעתי דיי בסיגריה אחת כדי להזכיר לגוף את מה שעמלת לשכוח. תהיה שמחה וגאה שאת בחוץ. תנשמי אוויר נקי ותהני. אנשים מעושנים כבר שכחו מה זה.