עיר עצובה

עיר עצובה

עיר עצובה, עצובה , עניה בבוקר אומרים שעוניה חמש לא כולם באותה השניה. בערב זוחל בה קהל מלחש לדבר ולספר בעוניה בלילה שוכבים במיטות לבנות איש ואשה ורוח קר בלילה שוכבים במיטות איש ואשה, איש ואשה אישה וזר. עיר עייפה, עייפה ומלאה. גוהרת על כל הגגות באחת טורפנית, רעבה ושבעה. בערב עוטפת היא רעש נפחד עיר גדולה וריקה ומלאה. בלילה שוכבים במיטות הגבוהות איש ואשה ורוח קר בלילה שוכבים במיטות איש ואשה, איש ואשה- אשה וזר. עיר עתיקה, עתיקה וצעירה פוקחת עינים ריבוא באחת צוחקת ואש ובערה. נופלת על כל קהלה הנפחד ושוב קמה גבוהה וקרה. בלילה שוכבים במיטות הקטנות איש ואשה רחוקים כמו בשיר בלילה שוכבים במיטות איש ואשה, איש ואשה- והם העיר. תרצה אתר
 

נעמי 1

New member
ב´תקה...

שיר עם הרבה משמעות... ואני אוהבת אותו מאוד. לילה טוב חברה
 
ביום מסה..............

ביום מסה / משה טבנקין/מתי כספי בבגוד באדם דרכו - מארבע רוחות העולם רגליו יוליכוהו שולל- אל מחוז אין בו חפץ מערה יער - אטום. שחללו - בלוי שעיגולו - חתום. שעפרו - קלוי. שאין בו אבן על אבן שאין בו ענף לקושש. שאין בו פחמי כירים. אין בו לחם. אין אש אין מים. שבו יש מלוא חופנים רק אפר.
 
פזמון ליקינטון../images/Emo29.gif

לילה לילה מסתכלת הלבנה בפרחים אשר הנצו בגינה בפרחי היקינטון בגננו הקטון לילה לילה מסתכלת הלבנה. ואומרת הלבנה לעננים תנו טיפה ועוד טיפונת לגנים שיפרח היקינטון בגננו הקטון כך אומרת הלבנה לעננים. בא הגשם וצלצל בחלוני שר ניגון עליז לפרח בגני וענה היקינטון בשמחה ובששון. למטר אשר צלצל בחלוני. ומחר נצא כולנו אל הגן ונראה שם את הפרח הלבן ולכבוד היקינטון, בני ישיר את הפזמון ושמחה גדולה מאוד תהיה בגן. לאה גולדברג
 
אפשר להחליף לעיר בירתינו.......

מעל למסגדים עולה ירח, מעל ביתך עולים אורות -ניאון. ושוב שיחי-יסמין נותנים פה ריח ושוב אנחנו כאן, מול השעון. ושוב ילדה, בלי ´למה´ ו´מדוע´? ידי בזרועותיך אוחזות. יש משהו מוזר ולא ידוע, יש משהו מוזר בעיר הזאת. השחפים על המזח כבר עפו והים השתתק ונדם. זוהי יפו, ילדה זוהי יפו שחודרת – כמו יין – לדם... כאן מלח ועשן וצלילי - גיטרה. סכין שלופה ומשחקי ´שש-בש´. כאן משהו שיכור, ולא מארק, וחם, לא מן ה´סטיקים´ על האש... אך שוב, ילדה, בלי ´למה?´ ו´מדוע?´ ידי כאן במתניך אוחזות. יש משהו מוזר ולא ידוע, יש משהו נפלא בעיר הזאת... השחפים על המזח... סירות-הדיגים קורצות באופק, הלילה משחק במחבואים. עם כל הסימטאות אשר באופל ועם כוכבי-השחר הגבוהים. יוסי גמזו.
 
למעלה