עיר ללא דימיון

עיר ללא דימיון

יש אור מועט בחדר שמתפרס על הקירות ומלטף בחסד מחשבות נאבקות התקווה עוד שם יושבת האם ניתן רק לצפות וכשהיום מגיע סוף סוף פנים אל מול פנים וכהשרגע נוגע (בך) פנים חשות את המרחק כמה קל להתאהב למשמע של קול עונה למקלט רגשות האפר ולעתיד המיותם והרגש נוגע פוגע, יודע חש את הכאב ומערפל את התחושה כשאני שוקע בעיר ללא דמיון והמציאות כולה שלנו להמציא מחדש...
 
איך שיר כזה מדהים

התגלגל לו למטה ללא תגובה? מהמםםםםםםםםםםםם יוניתתתת
 
למעלה