עירנות+יעילות
שלום פתחתי שירשור חדש, כפי שניסיתי להבהיר בשרשור הקודם אני לומדת לגרום שדברים יקרו בדרך שלי ולא לחכות לעולם שיאפשר, תוך הלמידה אני מזהה נק' תורפה ורוצה לצמוח מהם. זיהיתי שני מרכיבים שברצוני לעבוד עליהם: לאחר עבודה קשה וארוכה, היום אני מפוקסת ומרוכזת למטרות ולדברים שלתועלתי.(בעבר הייתי סופר מפוזרת ולכן פיספסתי המון) גם היום אני מרגישה החמצה קטנה למרות ההצלחות הרבות שלי. אני מפספסת דברים בדרך מכיוון שאני מפוקסת על מטרה אחת , אני מתעלמת משאר הדברים בדרך גם כשהם נוגעים לקידום מטרתי אבל מכיוון שהם שליליים לי באותו הרגע, אני פשוט לא מתייחסת, לרוב זה מעולה , אך כשזה פוגע במטרתי עלי להיות מספיק עירנית כדי להגיב או למנוע ביעילות. וזה הנושא שאני רוצה לחדד אצלי. המטאפורה שאני הכי מזדהה איתה, סוס שיש לו רטיות בצדדים והוא הולך רק לדרך שהוא רואה ואם יש מכשולים הוא פשוט נעצר והולך לנתיב אחר. אני רוצה להפוך את המצב ולהיות הרוכבת ולא הסוס. בגלל הנק' הזו פיתחתי סוג של אדישות ולכן אני לא עירנית מספיק או בלי דופק לשאר הדברים. כלומר אם משהו שלילי קורה כשאני רוצה משהו אני פשוט אדישה וממוקדת במטרה, אך אני צריכה לפעול..זה מתבטא בכל תחומי החיים. לדוגמא: היום למשל התקשרתי לקבוע פגישה לאחר שביטלו לי אותה ללא ידיעתי- התעלמתי מכל הדברים השליליים שנאמרו לרעתי עניתי ב"אני מבינה" או "אוקיי" היה לי כ"כ חשוב לקדם את זה שלא שמתי לב שזה סוג של הודאה באשמה. העבירו אותי ממזכירה למזכירה.. וכל אחת טענה שהיא נורא עסוקה ולא זוכרת את כל הסטודנטים.. אך ידעו לטעון שלא הגעתי לפגישה ואת שמי לא אמרו ולא שאלו לשמי.. או שאמרו שהתקשרו אלי מלא פעמים ולא עניתי במקום לפעול נגד או להתגונן על האשמות שהפילו עלי ולהתרעם על היחס שלהם כלפיי, התעלמתי.. שוב לרוב זה מעולה, אך זה גם לרעתי. זוהי דוגמא מאוד פעוטה. דוגמא נוספת: קבעתי, אתמול, עם חברה באופן ספונטני והיא יכלה לדבר רק זמן קצר ואמרה שתחזור אלי בעוד שעה, קבענו להיפגש בביתה החדש שהייתי בו רק פעם אחת, סמכתי על הזיכרון שלי, כדי ל'חסוך בזמן' נסעתי באוטובוס וירדתי 7 תחנות מוקדם יותר החברה חזרה אליי ובמקום לשאול אותה ישר מה הכתובת היא חיפשה בשבילי באינטרנט אם אני קרובה או לא...רק כשהייתי די קרובה נזכרתי לשאול אותה איפה היא גרה ולשמחתי גיליתי שהגעתי למחוז חפצי, אחרי שעה של הליכה מייגעת על עקבים. מהחויה הזו למדתי שעלי להיות יותר עירנית ולשלב גם יעילות. בעבר הייתי מייחסת את זה ל"עופפות" "זה סתם יום נאחס וישנתי רק 3 שעות בלילה"..אך היום אני למדה אחרת. אני מבינה שכל תגובה שלנו מתחילה במחשבה שאנו חושבים. פעולה- > מחשבה- >רגש- >תגובה השלב הראשון בשינוי תגובת השרשרת שתיארתי זה זיהוי המחשבה שעולה בראשי כשקורית הסיטואציה. זיהוי המחשבה דורש עירנות מפני שהמחשבות שלנו הן כל כך אוטומטיות שאיננו שמים להם לב והן פשוט באות. המחשבות האוטומטיות הן מחשבות שלנו. הן קורות לנו בלי שאנו שמים אליהן לב, אנו בעצם טסים עם טייס אוטומטי ומתפלאים ששום דבר לא משתנה. אנו יכולים להמשיך לפעול על טייס אוטומטי , או להחליט שאנו מתחילים להתבונן במחשבות שלנו ולהיות אדונים של עצמנו. יש משהו בדרך המחשבה שלי שאומר שאם אני מנסה זה לא מספיק. אני חייבת להצליח. החשיבה הזו לא מאפשרת לי מרחב של חקירה, מרחב של נסיונות. החשיבה הזו לא משרתת אותי כרגע ומעכבת אותך מלעשות שינוי.מעכבת מלראות את התמונה הגדולה. כלי נוסף שמסקרן אותי וחושבת שישמש אותי: "הרטוריקה היא הכושר לגלות את דרכי השכנוע האפשריות ביחס לכל עניין" (אריסטו). כלומר, זהו הכוח שנוצר בידי בני אדם ויכולתם להשפיע על אחרים לציית או להיענות להם, והיכולת ליצור עמדות חדשות יש מאין או לחזק עמדות שהיו קיימות בעבר. רטוריקה, במעבר להיותה עשויה ממילים, יכולה גם להוות חלק מסמלים חברתיים שונים או מאמצעי הבעה כגון הבעות פנים, שפת גוף, רמיזות גופניות ואף מניפולציות תת- הכרתיות אשר משמשים על מנת לעורר את תבונתו של הזולת או את רגשותיו, להביאו לכדי הסכמה לדברים שנאמרו ואף להניעו לפעולה הרצויה. מה דעתכם? אילו טקטיקות יכולות לשמש אותי כדי להתייעל ולהיות עירנית? אשמח לתשובות, ערב נפלא
שלום פתחתי שירשור חדש, כפי שניסיתי להבהיר בשרשור הקודם אני לומדת לגרום שדברים יקרו בדרך שלי ולא לחכות לעולם שיאפשר, תוך הלמידה אני מזהה נק' תורפה ורוצה לצמוח מהם. זיהיתי שני מרכיבים שברצוני לעבוד עליהם: לאחר עבודה קשה וארוכה, היום אני מפוקסת ומרוכזת למטרות ולדברים שלתועלתי.(בעבר הייתי סופר מפוזרת ולכן פיספסתי המון) גם היום אני מרגישה החמצה קטנה למרות ההצלחות הרבות שלי. אני מפספסת דברים בדרך מכיוון שאני מפוקסת על מטרה אחת , אני מתעלמת משאר הדברים בדרך גם כשהם נוגעים לקידום מטרתי אבל מכיוון שהם שליליים לי באותו הרגע, אני פשוט לא מתייחסת, לרוב זה מעולה , אך כשזה פוגע במטרתי עלי להיות מספיק עירנית כדי להגיב או למנוע ביעילות. וזה הנושא שאני רוצה לחדד אצלי. המטאפורה שאני הכי מזדהה איתה, סוס שיש לו רטיות בצדדים והוא הולך רק לדרך שהוא רואה ואם יש מכשולים הוא פשוט נעצר והולך לנתיב אחר. אני רוצה להפוך את המצב ולהיות הרוכבת ולא הסוס. בגלל הנק' הזו פיתחתי סוג של אדישות ולכן אני לא עירנית מספיק או בלי דופק לשאר הדברים. כלומר אם משהו שלילי קורה כשאני רוצה משהו אני פשוט אדישה וממוקדת במטרה, אך אני צריכה לפעול..זה מתבטא בכל תחומי החיים. לדוגמא: היום למשל התקשרתי לקבוע פגישה לאחר שביטלו לי אותה ללא ידיעתי- התעלמתי מכל הדברים השליליים שנאמרו לרעתי עניתי ב"אני מבינה" או "אוקיי" היה לי כ"כ חשוב לקדם את זה שלא שמתי לב שזה סוג של הודאה באשמה. העבירו אותי ממזכירה למזכירה.. וכל אחת טענה שהיא נורא עסוקה ולא זוכרת את כל הסטודנטים.. אך ידעו לטעון שלא הגעתי לפגישה ואת שמי לא אמרו ולא שאלו לשמי.. או שאמרו שהתקשרו אלי מלא פעמים ולא עניתי במקום לפעול נגד או להתגונן על האשמות שהפילו עלי ולהתרעם על היחס שלהם כלפיי, התעלמתי.. שוב לרוב זה מעולה, אך זה גם לרעתי. זוהי דוגמא מאוד פעוטה. דוגמא נוספת: קבעתי, אתמול, עם חברה באופן ספונטני והיא יכלה לדבר רק זמן קצר ואמרה שתחזור אלי בעוד שעה, קבענו להיפגש בביתה החדש שהייתי בו רק פעם אחת, סמכתי על הזיכרון שלי, כדי ל'חסוך בזמן' נסעתי באוטובוס וירדתי 7 תחנות מוקדם יותר החברה חזרה אליי ובמקום לשאול אותה ישר מה הכתובת היא חיפשה בשבילי באינטרנט אם אני קרובה או לא...רק כשהייתי די קרובה נזכרתי לשאול אותה איפה היא גרה ולשמחתי גיליתי שהגעתי למחוז חפצי, אחרי שעה של הליכה מייגעת על עקבים. מהחויה הזו למדתי שעלי להיות יותר עירנית ולשלב גם יעילות. בעבר הייתי מייחסת את זה ל"עופפות" "זה סתם יום נאחס וישנתי רק 3 שעות בלילה"..אך היום אני למדה אחרת. אני מבינה שכל תגובה שלנו מתחילה במחשבה שאנו חושבים. פעולה- > מחשבה- >רגש- >תגובה השלב הראשון בשינוי תגובת השרשרת שתיארתי זה זיהוי המחשבה שעולה בראשי כשקורית הסיטואציה. זיהוי המחשבה דורש עירנות מפני שהמחשבות שלנו הן כל כך אוטומטיות שאיננו שמים להם לב והן פשוט באות. המחשבות האוטומטיות הן מחשבות שלנו. הן קורות לנו בלי שאנו שמים אליהן לב, אנו בעצם טסים עם טייס אוטומטי ומתפלאים ששום דבר לא משתנה. אנו יכולים להמשיך לפעול על טייס אוטומטי , או להחליט שאנו מתחילים להתבונן במחשבות שלנו ולהיות אדונים של עצמנו. יש משהו בדרך המחשבה שלי שאומר שאם אני מנסה זה לא מספיק. אני חייבת להצליח. החשיבה הזו לא מאפשרת לי מרחב של חקירה, מרחב של נסיונות. החשיבה הזו לא משרתת אותי כרגע ומעכבת אותך מלעשות שינוי.מעכבת מלראות את התמונה הגדולה. כלי נוסף שמסקרן אותי וחושבת שישמש אותי: "הרטוריקה היא הכושר לגלות את דרכי השכנוע האפשריות ביחס לכל עניין" (אריסטו). כלומר, זהו הכוח שנוצר בידי בני אדם ויכולתם להשפיע על אחרים לציית או להיענות להם, והיכולת ליצור עמדות חדשות יש מאין או לחזק עמדות שהיו קיימות בעבר. רטוריקה, במעבר להיותה עשויה ממילים, יכולה גם להוות חלק מסמלים חברתיים שונים או מאמצעי הבעה כגון הבעות פנים, שפת גוף, רמיזות גופניות ואף מניפולציות תת- הכרתיות אשר משמשים על מנת לעורר את תבונתו של הזולת או את רגשותיו, להביאו לכדי הסכמה לדברים שנאמרו ואף להניעו לפעולה הרצויה. מה דעתכם? אילו טקטיקות יכולות לשמש אותי כדי להתייעל ולהיות עירנית? אשמח לתשובות, ערב נפלא