עירייה שהיא חלמאית...
לכבוד 21.7.2002 רשות מקומית ושמה – "עיריית באר-שבע" או (חלם – יד ימין לא יודעת מיד שמאל) אני אזרח יליד באר-שבע. לפני כ-8 שנים רכשנו, משפחתי ואני, דירת קרקע (דו משפחתית – קוטג´) ברחוב יוכבד בת מרים בנווה מנחם (נחל עשן לשעבר). מה עושה אזרח שהגיע סוף, סוף, במאמץ רב, לדירת קרקע עם חצר, מקים לעצמו מחסן קטן, לאחסן בו כלים וחפצים שאין מקומם בבית. מה עוד הוא עושה, סוגר בפרגולה מסתור כביסה קיים שהוא חלק מתוכנית הבית מלכתחילה, כדי שמכונת הכביסה ויתר אמצעי העזר יהיו מוגנים מפני רוחות וגשמים. רוב דיירי הרחוב עשו כנ"ל, והכל נעשה בתום לב. לא מדובר בעבריינים חלילה וחס, כולנו שומרי חוק. לא מדובר בתוספת בניה של, אפילו ס"מ אחד. מסתור הכביסה והמחסן, נמצאים בחלקו האחורי של הבית המוסתר מעיני כל עובר או משתמש ברחוב. מדובר בפרוייקט שבו שתי שורות קוטג´ים, הגובלות גב אל גב, עם גדר משותפת, גם בצידי הבתים גדרות משותפות, כך שאין גישה לאיש בין הבתים, אלא רק מהרחוב, וכאמור מהרחוב אין רואים את המחסנים או את מסתור הכביסה, כך שהאסטטיקה לא נפגעת. לציין שבכל באר שבע מפוזרים כמעט ב-60% מבתי הקרקע לפחות, מחסנים בגדלים ובצורות שונים, פרגולות ככל שיד הדמיון טובה על המתקינים, ועוד כהנה וכהנה מבנים מוזרים. מה הופתענו לגלות לפני למעלה משלוש שנים, שדווקא אנו, הרחוב הקטן, השקט ושבו גרים אזרחים שומרי חוק ותמימים, שחלקם הגדול גמלאים, התחלנו לקבל, התראות לפני משפט אם לא נפעל מיידית לקבלת היתרים לנ"ל. מייד, התארגנו כל הדיירים, ובאמצעות אדריכל רשום, (שעליו דרך אגב המליצה העירייה), הגשנו בקשה לוועדה המחוזית לבניין ערים, לשינוי תב"ע (תוכנית בניין ערים) ולאחר חודשים של התרוצצויות ולאחר שמילאנו אחר כל ההוראות וההתחייבויות שנדרשנו לעשותם, כולל פרסומים בעיתונות כמתחייב בחוק, קיבלנו את התיקון המיוחל, שמלכתחילה היה מבחינתנו עוול שבוצע כלפינו ע"י הקבלן, ואי פיקוח מתאים מצד העירייה. שמחים וטובי לב רצנו, מס´ נציגים מהרחוב וביקשנו עתה את ההיתר כדין מהעירייה, אלא שאז החל מסע ייסורים חדש, כולל שכירת אדריכלית שתגיש בשמנו תוכניות אישיות עבור כל משפחה לבניית המחסן והפרגולות הנדרשות, שחלקם לא נבנו עד היום כלל וכלל. כדי לקבל את ההיתר, נתבקשנו לשלם לקופת העירייה המתדלדלת והגרעונית, כ-3600 ₪ למשפחה, והסכום עוד נשא ריבית והצמדה. כמובן שלאחר ריצות והתרוצציות נוספות, הצלחנו לקבוע ולהפגש עם ראש העיר, מר יעקב טרנר, ובפגישה היו נוכחים מלבד נציגי הרחוב, גם היועץ המשפטי של העירייה, מהנדס העיר ועוד. לאחר ששטחנו את השגותינו בפני הפורום ובעיקר בפני ראש העיר, קיבלנו הבטחה מפורשת, מראש העיר שהנושא ייבדק, יערכו לנו חישוב מחדש, ויוקפאו כל ההליכים המשפטיים נגד מי שכבר קיבל כתב אישום, וכן להבא. שמחנו שהעניין הגיע כמעט לסיומו, אלא שלאחר כחודשיים, משלא קיבלנו שום חשבון חדש, ודבר לא השתנה, רק חשבונותינו תפחו במחלקת הגביה, פנינו שוב לעירייה ורק אז מישהו התעורר, זימנו אותנו שוב לעירייה, קיבלנו את החשבון החדש, שהצטמק לכדי כ-שליש מהדרישה המקורית, מיד שילמנו אותו, וכעבור שבוע אף קיבלנו היתר חתום על-ידי ראש העיר בכבודו ובעצמו, ובכך ראינו סוף, סוף את הפרשה כמחוסלת... אלא, כפי שרואים אתם, חלק מהמשפחות הובאו לדין הרבה לפני שהפרשה הסתיימה, אך כיום שיש בידנו כבר היתר חתום כדין, הופתענו שוב לגלות שבעירייה כנראה מצא מאן-דהוא, מקום לרדת לחיי התושבים ולהתחיל את הכל מחדש. פתאום קיבלנו כתבי אישום. אני שואל, אם כך, היכן מילת הכבוד של ראש העיר, האם הוראותיו של ראש העיר ליועמ"ש ולמהנדס העיר נופלות על אוזניים ערלות, האם ראש העיר בכלל יודע מה קורה בעירייה. האם ראש העיר או נציגיו החליטו למרר את חיי התושבים שומרי החוק, היות והם פוחדים להפעיל את היד החזקה, נגד עבריינים פורעי חוק וקבלנים המטיבים עמם מתחת לשולחן. לדעתי, זו תעודת עניות לעיר שבה שולטים פרנסים חסרי לב, המנסים לצמצם את גירעונות העירייה על גבם של התושבים התמימים והשלווים. מה שבטוח נראה לי לפחות,שזו תהייה "מלחמה" ארוכה, ארוכה, שלא תוסיף כבוד לאיש בעירייה, אם העירייה נלחמת על יוקרה, אני נלחם על כבודי שנרמס. בכבוד רב משה דוד
לכבוד 21.7.2002 רשות מקומית ושמה – "עיריית באר-שבע" או (חלם – יד ימין לא יודעת מיד שמאל) אני אזרח יליד באר-שבע. לפני כ-8 שנים רכשנו, משפחתי ואני, דירת קרקע (דו משפחתית – קוטג´) ברחוב יוכבד בת מרים בנווה מנחם (נחל עשן לשעבר). מה עושה אזרח שהגיע סוף, סוף, במאמץ רב, לדירת קרקע עם חצר, מקים לעצמו מחסן קטן, לאחסן בו כלים וחפצים שאין מקומם בבית. מה עוד הוא עושה, סוגר בפרגולה מסתור כביסה קיים שהוא חלק מתוכנית הבית מלכתחילה, כדי שמכונת הכביסה ויתר אמצעי העזר יהיו מוגנים מפני רוחות וגשמים. רוב דיירי הרחוב עשו כנ"ל, והכל נעשה בתום לב. לא מדובר בעבריינים חלילה וחס, כולנו שומרי חוק. לא מדובר בתוספת בניה של, אפילו ס"מ אחד. מסתור הכביסה והמחסן, נמצאים בחלקו האחורי של הבית המוסתר מעיני כל עובר או משתמש ברחוב. מדובר בפרוייקט שבו שתי שורות קוטג´ים, הגובלות גב אל גב, עם גדר משותפת, גם בצידי הבתים גדרות משותפות, כך שאין גישה לאיש בין הבתים, אלא רק מהרחוב, וכאמור מהרחוב אין רואים את המחסנים או את מסתור הכביסה, כך שהאסטטיקה לא נפגעת. לציין שבכל באר שבע מפוזרים כמעט ב-60% מבתי הקרקע לפחות, מחסנים בגדלים ובצורות שונים, פרגולות ככל שיד הדמיון טובה על המתקינים, ועוד כהנה וכהנה מבנים מוזרים. מה הופתענו לגלות לפני למעלה משלוש שנים, שדווקא אנו, הרחוב הקטן, השקט ושבו גרים אזרחים שומרי חוק ותמימים, שחלקם הגדול גמלאים, התחלנו לקבל, התראות לפני משפט אם לא נפעל מיידית לקבלת היתרים לנ"ל. מייד, התארגנו כל הדיירים, ובאמצעות אדריכל רשום, (שעליו דרך אגב המליצה העירייה), הגשנו בקשה לוועדה המחוזית לבניין ערים, לשינוי תב"ע (תוכנית בניין ערים) ולאחר חודשים של התרוצצויות ולאחר שמילאנו אחר כל ההוראות וההתחייבויות שנדרשנו לעשותם, כולל פרסומים בעיתונות כמתחייב בחוק, קיבלנו את התיקון המיוחל, שמלכתחילה היה מבחינתנו עוול שבוצע כלפינו ע"י הקבלן, ואי פיקוח מתאים מצד העירייה. שמחים וטובי לב רצנו, מס´ נציגים מהרחוב וביקשנו עתה את ההיתר כדין מהעירייה, אלא שאז החל מסע ייסורים חדש, כולל שכירת אדריכלית שתגיש בשמנו תוכניות אישיות עבור כל משפחה לבניית המחסן והפרגולות הנדרשות, שחלקם לא נבנו עד היום כלל וכלל. כדי לקבל את ההיתר, נתבקשנו לשלם לקופת העירייה המתדלדלת והגרעונית, כ-3600 ₪ למשפחה, והסכום עוד נשא ריבית והצמדה. כמובן שלאחר ריצות והתרוצציות נוספות, הצלחנו לקבוע ולהפגש עם ראש העיר, מר יעקב טרנר, ובפגישה היו נוכחים מלבד נציגי הרחוב, גם היועץ המשפטי של העירייה, מהנדס העיר ועוד. לאחר ששטחנו את השגותינו בפני הפורום ובעיקר בפני ראש העיר, קיבלנו הבטחה מפורשת, מראש העיר שהנושא ייבדק, יערכו לנו חישוב מחדש, ויוקפאו כל ההליכים המשפטיים נגד מי שכבר קיבל כתב אישום, וכן להבא. שמחנו שהעניין הגיע כמעט לסיומו, אלא שלאחר כחודשיים, משלא קיבלנו שום חשבון חדש, ודבר לא השתנה, רק חשבונותינו תפחו במחלקת הגביה, פנינו שוב לעירייה ורק אז מישהו התעורר, זימנו אותנו שוב לעירייה, קיבלנו את החשבון החדש, שהצטמק לכדי כ-שליש מהדרישה המקורית, מיד שילמנו אותו, וכעבור שבוע אף קיבלנו היתר חתום על-ידי ראש העיר בכבודו ובעצמו, ובכך ראינו סוף, סוף את הפרשה כמחוסלת... אלא, כפי שרואים אתם, חלק מהמשפחות הובאו לדין הרבה לפני שהפרשה הסתיימה, אך כיום שיש בידנו כבר היתר חתום כדין, הופתענו שוב לגלות שבעירייה כנראה מצא מאן-דהוא, מקום לרדת לחיי התושבים ולהתחיל את הכל מחדש. פתאום קיבלנו כתבי אישום. אני שואל, אם כך, היכן מילת הכבוד של ראש העיר, האם הוראותיו של ראש העיר ליועמ"ש ולמהנדס העיר נופלות על אוזניים ערלות, האם ראש העיר בכלל יודע מה קורה בעירייה. האם ראש העיר או נציגיו החליטו למרר את חיי התושבים שומרי החוק, היות והם פוחדים להפעיל את היד החזקה, נגד עבריינים פורעי חוק וקבלנים המטיבים עמם מתחת לשולחן. לדעתי, זו תעודת עניות לעיר שבה שולטים פרנסים חסרי לב, המנסים לצמצם את גירעונות העירייה על גבם של התושבים התמימים והשלווים. מה שבטוח נראה לי לפחות,שזו תהייה "מלחמה" ארוכה, ארוכה, שלא תוסיף כבוד לאיש בעירייה, אם העירייה נלחמת על יוקרה, אני נלחם על כבודי שנרמס. בכבוד רב משה דוד