לא רע
קודם כל אני שמח על שינוי הגישה. ברגע שאנחנו ברמה של דיון ולא ניגוח - המצב משתפר. לגבי התאור שנתת - זה די קרוב למציאות, אבל יש כאן כמה סטיות קטנות אבל משמעותיות הריון מדומה והריון בכלל מתוחזקים ע"י פרוגסטרון ולא פרולקטין. יש שלב בו הפרוגסטרון מופרש מהשחלה ("הפאזה הלוטאלית"), ולאחר זמן מסויים בהריון (משתנה בין חיה לחיה) יש הפרשה מספקת מהרחם ששומרת על ההריון, ותאורטית ההריון יכול להתקיים גם בלי שחלות כלל. מה שעיקור בשלב של הפאזה הלוטאלית יכול לגרום, זה לייצור מוגבר של חלב, שבגלל שאין לו דרישה, אז הוא גורם אי נוחות ותאורטית אף דלקת עטין. בפועל - זה לא ממש קורה בכלבות, וגם האמונה שעיקור בשלב זה או אפילו בהריון מדומה יכול לגרום להחרפת הסימנים, לא נראה מבחינה קלינית ולא תואר מעולם בצורה מסודרת, כך שמבחינה רשמית - זה שמועה בלבד. גם אני לא זכיתי לראות תופעה כזאת במציאות, וגם מדיווחים של מרפאות צעב"ח שמבצעות עשרות עיקורים לא שמעתי על תופעה זו בפועל. בנוסף - במצב של חשש סביר להריון בלתי רצוי (שזה המקרה המדובר) - כל המצב משתנה. מבחינה טכנית, אפשר לעקר גם בייחום עצמו, זה רק דורש קצת יותר זהירות, ולכן כשיש חשש להריון - עדיף דווקא לעקר מוקדם יותר ולא לחכות לשלב מתקדם יותר בהריון כדי שלא תהיה התפתחות של עטינים, גורים מפותחים יותר, רחם גדוש ועוד. הסיבה האמיתית מבחינתי לא לעקר בייחום, היא הפחד שכלב זכר ינסה להרביע את הכלבה לאחר העיקור. במקרה כזה, קיימת סכנת מוות מוחשית ביותר לכלבה מכיוון שזרע עשוי לחדור לחלל הבטן דרך התפרים ולגרום לתגובבה דלקתית חריפה ביותר ולרוב למוות. ומה עם הד"ש? - השארת אותי סקרן.