עיקור כלבה

[זחלולית 19]

עיקור כלבה

יש לי כלבה מתועדת בת שנתיים. בעבר (כשהייתה גורה) התייעצתי כאן לגבי בעיות בריחת שתן בזמן שינה שהיו לה בגורות. לאחר שעברה צילום עם חומר ניגודי ונשללה בעיה בשופכנים חיכינו עד לייחום הראשון ובעיה חלפה כלא הייתה (עד הייחום קיבלה פרופלין שעזר לנו לחיות עם הבעיה).
היום היא כבר אחרי שני ייחומים והחלטנו באנחנו לא מעוניינים בהמשך גידול ואנחנו רוצים לעקר אותה.
הוטרינרית שלי הסבירה שהיא עושה עיקור ומוציאה שחלות בלבד, הרחם נשאר בפנים.
ידוע לי שרחם עשוי להיות בעייתי בשלב מאוחר יותר בחיים של הכלבה ואני מאד חוששת, בעבר הרחוק מאד הייתה לי כלבה שכמעט מתה מדלקת חריפה ברחם.
מצד שני, הבנתי שניתוח בו מוציאים שחלות בלבד הוא יותר פשוט, החלמה יותר מהירה ופחות סיכוי לבריחת שתן (מה שקורה לפעמים לכלבות מעוקרות).

כמה שאלות-
1. עיקור ע"י הוצאת שחלות בלבד זה משהו שהייתם שוקלים לעשות לכלבה שכבר עברה שני ייחומים?
2. מה הייתם ממליצים לאור העובדה שהכלבה עם הסטוריה של בעיות בריחת שתן ?

אשמח לשמוע תובנות בנושא.
כרגע אני שוקלת לקחת אותה לוטרינר אחר.

 

[sapirdvm]

ניתוח עיקור

הנפוץ ביותר הוא הוצאת רחם ושחלות.
יש כל מיני ורסיות נוספות, כגון הוצאת שחלות, הוצאת רחם ושחלה, וכולם באים לנסות לענות על בעיות שכנראה מתעוררות בעקבות הניתוח הזה.
כיום, לאחר למעלה מ30 שנה מאז שהתפרסם מחקר שכל הווטרינרים בעולם מתבססים עליו, בנושא השפעת העיקור על הופעת גידולי עטין בכלבות, כבר יש לא מעט עבודות המראות שהעבודה ההיא איננה נכונה והקשר בין גידולי עטין לבין הוצאת שחלות ורחם אינו כל כך ישיר ומדויק.
עיקור כלבת בית, של בעלים אחראיים השומרים על הכלבה מפני הריון לא רצוי, נעשה ברובו מטעמי נוחיות של הבעלים הסובלים בתקופת היחום מהתופעות המלוות את היחום.
אם אתם מסתכלים גם על הנושא הבריאותי, אתם בדיוק בסוף התקופה שבהעיקור יכול עוד להשפיע.

לבריחת שתן לאחר יחום יש כיום מספר סברות; ענין של חוסר הורמונאלי, ענין של שלפוחית 'אחורית' מדי שקורה בעקבות היכולת שלה לנוע לאחור עם סילוק הרחם, ואז צינור השופכה מתקצר ושריר הסוגר לא מתליח לסגור את השופכה. אולי מכאן אפשר להבין מה
רצתה הווטרינרית שלכם להשיג, למרות שלי לא ידוע שניתוח כזה אכן מוריד את הסיכוי לבריחת שתן לאחר העיקור

 

[זחלולית 19]

לא ברור לי

מצד אחד כתבת שכנראה אין קשר כ"כ ישיר בין גידולי עטין לבית הוצאת רחם ושחלות, אם כך מדוע בכלל חשוב לבצע עיקור "מוקדם", ומדוע אנחנו בסוף התקופה בו עיקור עוד יכול להשפיע?

השאלה שלי - האם יש להתעקש על הוצאת הרחם עם השחלות ?
האם זה לא פן בריאותי המושפע מעיקור?
לא מצליחה כ"כ להבין איזה יתרונות "פספסנו" בכך שהיום היא כבר בת שנתיים.
בכל מקרה לא היינו יכולים לעקר אותה מוקדם כי הייחום הוא מה שהציל אותנו ואותה מבעיית בריחת השתן שהייתה לה בגורות.
עוד שאלה - האם לכלבה כזו יש יותר סיכוי לסבול מבעיות של בריחת שתן לאחר הניתוח?

מה ההמלצה במקרה שלנו? לא לעקר בכלל?

 

[דר אסף ירום]

לדעתי

אני כנראה אבלבל אותך עוד קצת, אבל בכל זאת.
היום אכן יש מגמה לחלוק על הגישה הקובעת כי עיקור מוקדם מונע גידולי עטין. עם זאת, אני זוכר זכור היטב כמה גידולי עטין ראיתי לפני 15 שנה הרבה פחות כלבות היו מעוקרות וכמה אני רואה היום. למעשה, אינני רואה כלבות שעוקרו בגיל צעיר הסובלות מגידולים. האם נכון לעקר לפני ייחום ראשון או אחרי ייחום שלישי ? כנראה זה מה שיהיה הוויכוח הבא בתחום.
מה עוד:
אכן מומלץ להמתין עם העיקור בכלבות שלא שולטות בצרכים, אבל עכישו לשמחתנו היא כבר שולטת בצרכים, כך שאפשר לעקר אותה.
במידה ולא מעקרים - אני מתנגד נחרץ לזריקות למניעת ייחום. זה או לעקר או להתמודד עם הייחום.

האם רק שחלות או גם רחם ?
בהגדרה בתקנות - כלומר עפ"י חוק - הוגדר כי עיקור לכלבה שעברה ייחום ראשון הוא עיקור הכולל הוצאה של הרחם והשחלות. בכלבה שעוקרה לפני ייחום ראשון אפשר להוציא רק את השחלות.
האם אני חושב שזה משנה משהו ? ממש לא, אבל אני אוהב להיות ילד טוב ולעשות את הניתוח המלא. בכל מקרה, אני לא חושב שזה מאוד משמעותי.

בילבלתי אותך ? בשורה התחתונה הייתי מעקר אותה.

 

[טלית נודדת]

מוסיפה עוד קצת לבילבול

ואומרת שיש וטרינרים שמעידים שהם משתמשים שנים ארוכות בזריקות למניעת ייחום מבלי לראות תופעות לוואי שליליות לעניין (בניגוד לתופעות ולגידולים שהיו בעבר, בשימוש בחומרים הישנים).
ועוד מוסיפה שבמרפאות שאני עובדת בהן לא תומכים בזריקות נגד ייחום אלא בניתוח עיקור, ובו מוציאים את השחלות + הרחם.

כאמור, רק מוסיפה לבילבול...


ד"ר טלית נודדת, רופאה וטרינרית.

 

[yaelofer]

לא צריך להסתמך על אותם וטרינרים בודדים

שמשתמשים בזריקת ייחום ולא קרה כלום לכלבות. כן צריך להסתמך על מחקרים אמינים בתחום ועל סטטיסטיקה. אם מחקרים אמינים + סטטיסטיקה מראים שזריקות למניעת ייחום מזיקות - לא להשתמש בהן.
גם פגשתי וטרינר (ותיק ומצויין שלמד באונ' ירושלים) שלפעמים נותן סטרואידים לחתולים חולי כליות (הוא מתייחס למחלת כליות כאל בעיה אוטואימונית) והוא לא נתקל בחתולים חולי כליות שהסטרואידים החמירו להם את המחלה (לדעתו ההשפעה של הסטרואידים היא יותר על הכבד). האם הוא צודק? לא בטוח. היום הגישה היא לא לתת סטרואידים לחתולים חולי כליות ....

 

[זחלולית 19]

תודה על ההתייחסות

אין סיכוי שאתן לה זריקה למניעת ייחום.
אין לנו שום בעיה לשמור עליה בייחום והיא גם ממש מתנהגת יפה פשוט ממה שהבנתי בגיל מבוגר זה עשוי להיות בעייתי אם תשאר לא מעוקרת.

החשש המרכזי שלי הוא שאם היא תעוקר אנחנו "נחזור אחורה" ובעיית השליטה בצרכים עשויה לחזור (?).

בקשר לרחם ושחלות - אם הרחם נשאר בגוף לא עשויה להתפתח דלקת (בגיל מבוגר יותר) ?

 

[sapirdvm]

ברור שיש סיכוי

שרחם שנשאר בגוף כלבה יפתח דלקת, בפרט אם יש יחומים,(יש שחלות), שגורמים לרחם להיות במצב של מערכת חיסון מוחלשת על מנת לקלוט לתוכו את הזרע שהוא זר לגוף.
גם השיניים שנשארות בפה עם השנים יאגרו אבן שן ותתפתח דלקת חניכיים-מכאיבה, מסריחה, זיהומית.

אני מעלה לך שאלה: מדוע אתם רוצים לעקר אותה?

 

[זחלולית 19]

אז ככה

אחרי הרבה שנים בתחום הכלבים והרבה קריאה ברשת קיבלתי את הרושם שכלבה מעוקרת היא כלבה בריאה יותר עם פחות סיכויים למחלות/דלקות/זיהומים/גידולים שונים. שמערכת רבייה שאינה פעילה בגוף הכלבה היא לא בריאה, ואם לא מתוכנן הריון עדיף לעקר. יכול להיות שזה לא נכון אבל זה הרושם שקיבלתי. הכלבה לא עוקרה בגיל מוקדם בגלל בעיית השליטה בצרכים וגם מהסיבה שעדיין חשבנו אם להרביע אותה או לא. היינו בכמה תערוכות והחלטנו שזה לא מתאים לנו ואיננו מעוניינים בגורים.

כך שהסיבה הראשונה שחשוב לי לעקר אותה היא הבריאות שלה.
אח"כ גם מגיע החלק של הנוחות שלנו ושלה במהלך הייחומים, אם כי זה לחלוטין לא הסיבה המרכזית.

במהלך חיפוש מידע בפורומים ובכלל ברשת אני כבר לא בטוחה אם "פספסנו את הרכבת" מבחינת הגיל שלה לעיקור כיום לא תהיה השפעה בריאותית. מצד שני כמו שאתה אומר רחם ושחלות שנשארים בגוף עד גיל מבוגר זה לא מוצלח במיוחד.
(וקצת קשה לי להשוות את זה לשיניים שכן היא לחלוטין זקוקה להן ואם שומרים כמו שצריך אפשר להימנע וכמובן לטפל, זה לא מסכן אותה באותה צורה להבנתי).

 

[sapirdvm]

הרבה מאד מבעלי הכלבות

חושבים/ות שכלבה =מעוקרת.
אני שמח לשמוע שאתם חושבים ומתלבטים. לדעתי זאת הדרך הנכונה ולא הדוגמטיות של תפיסת העיקורים שהיתה קיימת ועדיין רווחת בציבור, אך כאמור משתנה ובדיון בין הווטרינרים.
בכוונה הקצנתי והבאתי את השיניים לדיון, למרות שאני רוצה לומר, שכלב בלי שיניים מסתדר מעולה. גם עם מזון יבש. כמות בעיות השיניים עולה לעין ערוך על כמות דלקות הרחם בכלבות לא מעוקרות, לפחות אצלנו במרפאה.
אני מסכים עם ד"ר אסף שכיום יש פחות ופחות מקרים של גידולי עטין בכלבות. יש אפשרות לשייך את זה לעיקורים, אך לא מוכרת לי עבודה שמוכיחה את זה מדעית. לעומת זאת, בעיות אחרות שנגרמות עקב עיקור, ואפילו הקטנה והטריביאלית כמו השמנה של כלבות מעוקרות, כן עולות וצפות היום ולכן נחקרות ונבדקות ומכאן הדיון שנערך היום בקהילה הווטרינרית.
מבחינת הגיל, כמו שאמרתי לך מקודם. לשיטה הרווחת עדיין, אתם בדיוק בתחנה האחרונה שיכולה להשפיע בריאותית עליה בעתיד.
בנושא בריחת השתן: אני לא מכיר עבודה שהשוותה כלבות עם בריחת שתן אחרי עיקור שהיו גורות עם בעיה כזאת או שלא היו כאלו אבל אבדוק ואם תהיה לי חדשה או ידיעה בנושא אביא אותה לכאן

 

[זחלולית 19]

תודה

האם מבחינה בריאותית, היית ממליץ על עיקור במקרה שלה?

 

[sapirdvm]

ממה שהתייעצתי עבורך

עולה כי אכ, כמו שחששת, עיקור יכניס אותה לדרגת סיכון גבוהה יותר בנושא דליפת שתן.
אחת ההצעות שקיבלתי היא לעקר אך להשאיר דוקא שחלה, כדי לשמור על רמת אסטרוגן, כך ששריר הסוגר לא יחלש

 

[דר אסף ירום]

תמוה

המקרים היחידים של דלקות גדם הרחם שראיתי היו בכלבות שחלק מהשחלה נשאר עקב עיקור לא מוצלח. אני הייתי חושש להשאיר שחלה ולבצע "עיקור" (בטח מקביל לקשירת חצוצרות בנשים).
מסכנה השואלת, במקום דעה אחת מגובשת קיבלה שלוש שאינן מגובשות...

 

[זחלולית 19]

תמוה גם בעיני

אם כי אין לי מספיק הבנה בנושא.

שאלה - האם רמת האסטרוגן היא מה שקובעת האם שריר הסוגר יהיה חלש?
אם ככה למה לא כל הכלבות המעוקרות סובלות מבריחת שתן?

יש קשר מוכח בין עיקור לבריחת שתן?

 

[זחלולית 19]

ועוד שאלה

מה היתרון בכלל בעיקור כלבה במקרה הזה? האם רק נוחות?
יש בכלל יתרון בריאותי ?

 

[דר אסף ירום]

ועוד תשובה

היתרונות בעיקרו:
1. מניעה של דלקות רחם
2. צמצום גידולי עטין. כאמור - יש השגות על המחקר המדובר, אך לדעתי עדיין יש בו לא מעט.
3. צמצום ילודה לא מבוקרת של גורים
4. נוחות של הבעלים ושיקולים כלכליים.

החסרונות:
1. ניתוח - על כל המשתמע מזה
2. הגדלת סיכון להשמנת יתר. אפשר למנוע את זה אבל זה דורש התייחסות רצינית כל החיים אם כלבתך סובלת מנטיה להשמנה
3. חשש לבעיית שליטה.

אני אישית חי בתחושה שאחוז ניכר מהכלבות שלא עוקרו בגיל צעיר תגענה לעיקור בגיל מבוגר עקב סיבוך, ותאלצנה לעבור את הניתוח כאשר מצבן פחות טוב והניתוח מורכב יותר. מכאן הגישה שלי.

רק השבוע נפטרה כלבה שהפניתי לבית החולים משום שהיא לקתה בסכרת, שיצאה מאיזון כאשר בנוסף היא קיבלה דלקת רחם ומהניתוח הזה היא כבר לא התאוששה.

חשוב לזכור שיש גישות שונות משלי, של רופאים ידענים ומוכשרים לא פחות ממני.
אסף

 

[דר אסף ירום]

תשובה

כן, יש קשר מוכח בין עיקור לבריחת שתן. בערך 5% מהכלבות המעוקרות עלולות לפתח את הבעיה, לפי הספרות.
לפי מספר העיקורים שאני עושה, וכמות הפרופלין שאני מוכר - השיעור כנראה נמוך הרבה יותר (או שהמון בעלים לא שמים לב).

למה זה קורה לחלק ולא לכולן ? משום שהשליטה בשתן נעשית ע"י מערכת מורכבת ולא ע"י גורם אחד לשמחתנו זה ממש לא קורה לכל הכלבים. בכלל במערכות ביולוגיות אין תשובה אחת שטובה לכולם - ואולי זה שורש ההתלבטות שלך בכלל.

 

[זחלולית 19]

תודה רבה על שתי התשובות

אני לחלוטין מסכימה עם הגישה שלך וזה מה שהניע אותי לרצות לעקר אותה כבר עכשיו כשהיא עוד צעירה.

אשמח לשמוע מה דעתך, האם הכלבה שלי, עם הסטוריה של בריחת שתן בגורות, נמצאת בסיכון גבוה יותר לבריחת שתן לאחר עיקור? או שיתכן שאין קשר בין שני הדברים?

אני מתעכבת על זה מאד שכן חיינו תקופה של כ-6 חודשים עם בריחות שתן לפעמים 3-4 פעמים ביום, בבית, ברכב, אצל חברים, בכל מקום שהגורה הזו הניחה את הראש לתנומה קלה - היה פיפי...
המחשבה על זה שאני יכולה בטעות לגרום לה לחוות את כל זה שוב ממש מטרידה אותי, לצד הרצון המאד גדול לעקר אותה.

תודה על דיון מעניין ומלמד.

 

[weddi]

יש כדורים שמטפלים בבעיה הזו די בקלות

 

[sapirdvm]

PPA

פנילפרופנול אמין אמור לעזור בבעיה, ואם לא אז אפשר להוסיף כדורים של נגזרת אסטרוגנית
אבל,
אין אף פעם הצלחה של 100% ולכן להגיד שיש כדורים שמטפלים בבעיה די בקלות זה קצת להקל ראש בבעיה.
לא קל לחיות עם כלבה שכל פעם שרובצת יש רטיבות. לא לה ולא לבעלים.