ביקורת כנה:
כתוב יפה.
אבל מעורר בי תחושות קשות (אגב - גם זאת מחמאה. יצירה כתובה שלא מעוררת כלום - לא שווה יותר מדי).
לא ברור לי למה יש שם מלחמת התשה, ולמה זה טוב, וגם לא - למה להישאר במקום כזה.
הייתי במלחמת התשה כזאת (עם הגבר הכי ונילי שאפשר למצוא עלי אדמות, אגב) ואני יודעת כמה זה קשה, וכמה לא בריא זה היה עבורי. לעולם לא אסכים להיות שוב במקום הזה.
יצאתי פצועה בינוני-עד-קשה, אבל החלמתי.
היום, זה שסוטר לי וקושר אותי, הוא זה שריפא אותי והוא הרופא שלי לכל כאב ומזור. מלחמות והתשה הם לא חלק מזה ולא יכולים להיות.
מאחלת לך מקום טוב יותר
נ.ב. אם עולה מדבריי שיפוטיות - לא לשם כיוונתי. רק כתבתי על התחושות האישיות שלי