עילגויות עילג?

[אטיוד5]

עילגויות עילג?

מן המפורסמות שלשם עצם מוכלל אין צורת רבים. צאן, למשל. לחלק משמות העצם המופשטים אין צורת רבים. מדוע יש אהבות אבל אין עילגויות? או שיש?

 

[גנגי]

מנסה לענות ללא עילגויות:

"עילג" זה שם תואר, ו"עילגות" היא שם עצם מופשט מתוארו (שאגב, אינו מקובל ביותר). אין כל סיבה שלא לרבות אותו ולומר "עילגויות" (למרות שגם כאן - עדיפה הצורה התוארית). ובאשר לשמות עצם קיבוציים (כאלה שלכאורה אין להם צורת ריבוי), הנטייה כיום היא לרבות גם אותם. אז יש לנו שירת העשבים (במקום העשב), מעבדת הדמים (במקום הדם), מדף הלחמים (במקום הלחם), התעסקות בכספים (במקום בכסף) וכו'. כל אלה לא צצו סתם - יש להם תפקיד: הם מציינים מינים שונים של אותו דבר (בסופרמרקט יש הרבה לחמים, במכולת יש הרבה לחם שחור; העשב אצלכם רטוב מטל, ואצלנו גדלים עשבים שגורמים לאלרגיה; יש לו דם כחול, אבל במעבדה בודקים את כל הדמים, לא רק את המלכותי ההוא; וכו' וכו'). יש שמות קיבוציים שטרם רובו - חלב, לדוגמה, או אורז, וזאת למרות שיש מינים שונים גם באלו. ככה זה, זה תהליך, והוא עוד לא הושלם. יכולהיות שבעתיד שמות עצם קיבוציים יימצאו רק כשריד לשוני בספרות ובתנ"ך, ולא בשימוש יומיומי. אין מקשין על הבלשן! (אה, אוח? יצא יפה, לא?)

 

[אטיוד5]

שלש שאלות המשך

- כתבת "אינו מקובל ביותר". מה אינו מקובל? התכוונת ל"לא שכיח"? - מדוע לא מופיעות צורות הרבים של שמות עצם רבים (לאו דווקא מוכללים) באבן-שושן? - בעיניין רבים לשמות עצם מוכללים - "רכבים" במקום "כלי רכב" מצמרר אותי כלפעם מחדש. סתם רגישות יתר?

 

[אוֹחַ]

גשש בלשן בפעולה פותר כל תעלומה.

 

[hillelg]

"מעבדת הדמים"

נשמע זוועתי. אני מכיר את הביטוי 'דמים' רק מהפסוק 'אנשי דמים ומרמה'. תרתי משמע.

 

[טליתא קומי]

לקיחת דמים ושפיכות דמים

מתוך "רגע של עברית" ------------------- לקיחת דמים ושפיכות דמים 15.05.2003 "לקיחת דמים - משבע וחצי עד תשע" - מצאנו על דלת חדר האחות. המילה "דמים" מצטרפת כאן לרשימה של מילים שאין היגיון לומר אותן בלשון רבים: רכבים, נשקים, ציודים, לחמים, דלקים ובשרים, והרשימה איננה סגורה. מה מפריע כאן? שימוש במילה שהיא שם כללי, של דבר שאין לפרוט אותו ליחידות, כאילו היא מביעה משהו שאפשר לפרוט אותו ליחידות. דלק, למשל, הוא הדבר הכללי. אפשר לדבר על סוגי דלק, על דלק לסוגיו, אבל לא הגיוני לדבר על דלקים. לחם - השם הכללי, ויש סוגי לחם, או, לשם ספירה - כיכרות לחם. במקום רכבים יפה לומר כלי רכב, רכב – השם הכללי. למשל: `הכניסה לרכב אסורה`. במקום: "המסדר בשש, עם נשקים וציודים" נמליץ לומר: "המסדר בשש, עם ציוד ונשק". ציוד ונשק – המילים הכלליות. את הנשק אפשר לפרוט לפרטים ולומר `כלי נשק`. ואילו ציוד הוא ציוד ואי אפשר לפרוט אותו ליחידות. ציוד ולא ציודים. גם דם שייך לקבוצה הזאת: דם הוא השם הכללי: "לוקחים דם" לבדיקות. אין היגיון לפרוט את הדם ל-דמים. משבע וחצי עד תשע – לקיחת דם, או: לוקחים דם. כתבה רות אלמגור-רמון ------------------ רכב - רכבים, שמן - שמנים, עשב - עשבים... 19.05.2003 בפינה הקודמת (לעיל), המלצנו לאחיות ולרופאים להימנע מן הביטוי "לקיחת דמים" ולומר "לקיחת דם". והנה יש המקשים ואומרים: יש לנו במקורותינו שפיכות דמים - דם ברבים, וקין שומע את אלוהים אומר לו: "קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה" - דמי אחיך - הדמים של אחיך. תשובתנו למקשים: את ה`דמים` שבביטוי `שפיכות דמים` אי אפשר לפרוט ליחידות, אי אפשר לספור אותם. `שפיכות דמים` כמוה כ`שפיכות דם` - דם וגם דמים משמעותן כללית, הריבוי `דמים` רק מחזק ומדגיש: הביטוי "דמי אחיך" חזק יותר מן הביטוי `דם אחיך` ומדגיש את החומרה שבמעשה הרצח. ועוד יש בלשון התנ"ך שמנים, בשמים וגשמים: כל צורות הריבוי האלה משמען כללי ואין הבדל של ממש בינן לבין צורות היחיד. "מה טובו דודייך מיין וריח שמנייך מכל בשמים", אומר האוהב לאהובתו בשיר השירים. שמנייך ובשמייך – ריבוי סגנוני ולא ריבוי שיש בו ספירה. גם המילה `עשב` משמעה כללי, ואין הבדל של ממש בין עשב לעשבים. אין פורטים את העשבים לעשב ועוד עשב. דם ודמים, עשב ועשבים – יחיד ורבים שההבדל ביניהם הוא הבדל של סגנון והדגשה. כתבה רות אלמגור-רמון -------------------- אי אפשר לתת לינק ישיר, אבל יש קישור באתר של רשת ב'.

 

[גנגי]

והנה דוגמה מצוינת

לתיאוריה לחוד ומעשים לחוד. התיאוריה הזאת לא עומדת במבחן המציאות. במציאות יש דמים כסוגי דם שונים, יש עשבים, יש לחמים ויש רכבים, גם אם זה צורך נורא באזניים. ולי לא צורם שאנשים אומרים "מהיכן אתה"? ולי לא צורם ש"שתי שקל"? אז מה, זה אומר שזה לא תופס תאוצה? בואו ניפגש כאן בעוד חמישים שנה (אתם ורוחי) ונראה לאן נשבה הרוח (לא שלי, שלי תנשוב מן הקבר, כי שם אני כבר אנוח וגו').

 

[טליתא קומי]

מתרגלים. גם ל"כנסו" תרגלתי -

בשפת הדיבור, וגם באינטרנטית שהיא שפה שבין דיבור לכתיבה. אבל "רכבים", צורם, משום שאפשר לומר "מכוניות", וכך רוב העם אומרים, חוץ מכאלה שאומרים "רכבים". והם גם המתקשטים בלהגיד "מכנס" ו"תחתון". זה לא השיבוש, אלא מה שהוא מייצג. (וזו דעתי - עם מינימום הצטייפות הכרחית).

 

[חוכא האִטלולי]

אלף התנצלויות מראש, אבל "בלהגיד"

לא מפריע לך?!

 

[טליתא קומי]

מפיתום. זה באינטרנטית

בטוח שהבנת את זה לבד. התקשטויות מיותרות צורמות. לדוגמה - אותם שאומרים "רכבים" כותבים "באם..." ואומרים את שם המשפחה לפני השם הפרטי. נו, די...

 

[אטיוד5]

לא אותם חבר'ה

רכבים מילה המונית והגיחה משורות צה"לנו. לעומת זאת 'באם' הוא עגתם הפלצנית של בעלי צוארון לבן שרוצים להשמע מעודנים לתלפיות. בינתיים השתרשה המילה עד כדי כך שאינם יודעים עוד שהם בעיקר מדגימים עילגות עילאית.

 

[אמא שרון]

מה עם דמים כשהם כסף?

ואצלינו במשפחה נהוג גם לשאול "יש לנו קקים?" במלרעית, כשהילד עושה בחיתול. אבל זה נראה לי לא חוקי.

 

[מוגג]

כל עוד

זה בחיתול - זה חוקי.

 

[גנגי]

זה מין ביטוי כזה

שעוד בחיתוליו.