עייפה מהמצב

[בציפיה לטוב]

עייפה מהמצב

בס"ד אני בת 37, עד כעשיו לא תפסתי את עצמי כמבוגרת כל כך. שנה שעברה התחלתי ללמוד תואר חדש לקראת הסבה מקצועית בתקווה לאפשרויות תעסוקה עתידית טובה יותר. ההחלטה לעשות הסבה ומקצועית והקבלה ללימודים שרציתי הכניסו בי רוח של כוחות חדשים ותקווה. אך היום כאשר כל הקיץ חיפשתי עבודה סטודנטיאלית שאוכל להמשיך בה במשך שנת הלימודים, התברר לי שאני מבוגרת מידי להרבה עבודות, העובדה שיש לי תארים מתקדמים גם לא מוסיפה לעיניין, כך שעד עכשיו לא מצאתי עבודה. אי העשיה מעבר לבעיה הכלכלית שהוא יוצר, גורם לי לירידה בבטחון העצמי. הפכתי מאדם שהיה עובד ומעורך, לאדם שאפילו עבודה פשוטה לא כל כך מוצא. העובדה שזה קשור בעוד המון גורמים והמורכבות שלהמצב בו אני נמצאת (מצד אחד סטודנטית שלא יכולה להתחייב למשרה מלאה ומצד שני לא משהי צעירה חסרת ניסיון) לא מנחמת אותי. יש לציין שגם עדיין לא מצאתי בן זוג לחיים. ומיום ליום הגיל מהווה מכשול גדול יותר להכיר בחור מתאים בגיל סביר.(אני מדברת על המגזר הדתי, שבגילאים כאלה בדר"כ הבחורים מחפשים בנות שקטנות מהן כמעט בעשור).כל זה ביחד פשוט גרם לי להרגיש שהזדקנתי בהמון שנים, למרות שרק עברה שנה אחת מאז שנה שעברה, שבה הרגשתי עדיין מספיק צעירה להתחיל דברים חדשים. היום אני מרגישה בעיקר עייפות ולא יודעת איך לצאת מזה. בעיקר צריכה עיצה טובה. בבקשה אל תשלחו אותי לטיפול, כרגע אין לי את האפשרות הכלכלית לכך.

 

[גרא.]

בציפיה את מתארת שתי בעיות,על רקע גילך

המתקדם לכאורה,הבעייה של קבלה לעבודה,והבעייה של אי מציאת בן זוג.העייפות הנפשית המתלווה לכך,היא ביטוי של שהחיקה מהמצב אליו נקלעת.שחיקה היא תחושה חזקה של אכזבה ותסכול עקב הפער בין המצוי לרצוי..כפי שכתבת,אינך מרוצה ממה שקורה לך.לכאורה אם שתי הבעיות המרכזיות בחייך יפתרו,תחושת השחיקה תעלם,והמצב יראה הרבה יותר חיובי.לגבי עבודה מתאימה,בדרך כלל זו יש צורך בזמן,בסבלנות, ובאורך רוח בכדי למצוא את האחת.לעיתים אין ברירה אלא לקבל עבודות "מלוכלכות" לכאורה כמו שטיפת חדרי מדרגות .וכבר הכרתי סטודנטים לא מעטים שעשו כל עבודה בכדי להתקיים.לא במקרה מחאת "הצדק החברתי" התפרצה,כשהסטודנטים מהווים את הכוח הדומיננטי בה.גם לגבי בן זוג,כנראה שיהיה עלייך למצוא פשרה כלשהיא,למשל,להכיר בן זוג גרוש,גם עם ילדים.בכל מקרה,אינך האקדמאית היחידה במצב הזה,סטטיסטית נשים אקדמאיות רבות מוצאות את בן זוגן בגיל מתקדם יחסית.מאד מקווה אי"ה שמצבך ישתפר ,וודאי כל עוד לא אבדת תקווה.