עידכון ממצאים:

[מילת שלום]

תרשה לי להתערב?....

כי הנוזלים מוליכים.
ובצנורות משורינים יש פס מתכת.

 

[Efraim]

רון שאלה טובה והתשובה שלה מורכבת

אז כמו שזכור לך היתה התיחסות שלי במאמר לנושא "הגנה קתודית" והתיחסות לברזי הגוף:

חיבור של כל מעברי הגוף לאדמה (ארקה של הספינה) בלבד לא מהווה הגנה קתודית!!! (לא פסיבית ולא אקטיבית) בעקרון חיבור זה (מומלץ ע"י התקן האמריקאי אבל לא מומלץ ע"י התקן הארופאי!!) ללא הוספה של הגנה בעזרת שנאי מבודד או מבודד גלווני (בנוסף לאנדות אבץ) יחמיר את הבעיה של קורוזיה גלוונית היות והחיבור מוודע שכל זרימה של זרם אדמה תועה במרינה (מרינה חמה) שנובע מתקלת חיוט חשמל אצל אחד השכנים או של המרינה עצמה, יעבור דרך מעברי הגוף שלך בדרך לאדמה של הספינה, יגזול מהם אלקטרונים ויגרום להתפרקות מהירה שלהם.

כמו שמודגש בכתוב למעלה התקן האמריקאי דורש מערכת של BONDING (חיבור משותף) לכל חלקי המערכת החשמלית על הספינה (תסתכל בפרק E-2 בנושא BONDING OF DIRECT CURRENT SYSTEMS ) אז ראשית יש לנו המלצה של גוף רישמי שאמור לתת לנו המלצות טובות ומקצועיות.

השאלה היא מדוע יש עדיפות לחיבור כזה מבחינה תאורתית במעגל חשמלי שכמו שכתבת לא אמור להיות מחובר חשמלית בספינה מפיברגלס. צינורת פלסטיק מבודדים וגוף הספינה מבודד אז מה בדיוק הבעיה?

תשובה ראשונית נתן שלום מילת

בשירשור שאומרת שהצינורות מעבירים מים (שמהוים סגירת מעגל חשמלי) ועשויים בצורה מסויימת שכוללת חיזוקים ע"י רשת מתכתית שעלולה גם היא לסגור מעגל חשמלי כל שהוא. אז שני הגורמים הללו מסבירים שעלולה להיות זרימה של אלקטרונים למרות "הבידוד" שקיים בספינות פיברגלס.

תשובה מורחבת יותר קשורה לעובדה שהמחברים הללו הם בעצם חיבור אדמה של הספינה (כשהים הוא האדמה הכללית) אם בצורה מתוכננת או פשוט כי יש מעגל בספינה שיסגר דרך הברזים לים. באים אין חיבור כזה הרי שיש סכנה שחלקים מתכתיים בספינה שאמורים להוות אדמה למכשירים (צרכני חשמל) יהיו בפוטנציאל (מתח) גבוהה יותר מ-0 וולט וכמובן מתח זה עלול לגרום לנזקים עקב זרימה לא מבוקרת.

דבר נוסף קשור לאופי הצרכנים שקשורים למערכות קשר – הם דורשים אדמה (קישור ישיר לים בהתנגדות מינימלית) בשביל לשדר את האותות האלקטרומגנטיים בעזרת האנטנה. כלומר איפה שהוא אם יש לך מכשיר קשר (ולכולם יש מכשיר VHF ) אתה נזקק לחיבור אדמה שמשפיע חיובית על איכות השידור.

נקודה אחרונה היא בטיחות מבחינת מתח חילופין – פה יש בעיה שבמידה והספינה לא מחוברת לאדמת הים קימת אפשרות של נזק כתוצאה מהתחשמלות שלא אנשי צוות כיון שמערכת האדמה שמגינה עליהם בזמן שהם בספינה לא מחוברת לאדמת הים וכמובן שכל הפרש מתח עלול לגרום לנזקי גוף כאשר שחיין נמצא במים ונוגע בחלק שמחובר לאדמה של הספינה.

אז על קצה המזלג נתתי מספר הסברים שאני מקווה נתנו תשובה מספקת (וזהירה) לשאלתך => כן, יש לחבר את ברזי ומחברי הגוף לאדמה של הספינה. (ולודע שאין זירמי אדמה תועים במערכת כיון שבמקרה זה יהיו בעיות.)

כמובן שתשובתי לא באה מנקודה של נסיון רב בספינות פיברגלס... ובטח שלא נסיון "מוכח של עשרות שנים ועשרות ספינות" כפי שכתב המומחה (דב) בשירשור הקודם. אני

"מומחה" של ספינה אחת בלבד, ועליזה במקרה ברזלית כך שאין לי

בכלל נסיון מעשי עם ספינות פיברגלס. התשובה מבוססת על הבנתי התאורתית

בלבד וללא כל נסיון מעשי!

 

[רון יציב]

משורה לשורה אני משתכנע שחיבור של הברזים השלווים האלו שתקועים בגוש פלסטי רק יביא זרמים תועים.

מה אם שני ברזים עשויים מחומרים שונים -חיבור כזה עלול להתחיל לייצר זרם גלווני ביניהם.

ונאמר שיש זליגה מהמנוע:: אם לא נחבר את הסיקוק שלו חשמלית לגוף המנוע לא יקרה דבר - אין מצב שאלקטרונים יקפצו על הברז ויטרפו אותו (או מהברז למנוע) אם אין סגירת מגע חשמלי.

בונדינג של הארקות בין מכשירי חשמל הוא חשוב לנוכח עלות/תועלת/נזק/סיכון - אבל מכאן לכרוך את הברזים המסכנים ושאר המתכות זה חסר תועלת למעט מקרה של "משטחי אדמה" לציוד SSB וגם לזה יש פתרונות הרבה יותר טובים ופחות מסוכנים גלוונית.

מבודד גלווני - טוב רק למקרה שהבעייה בחוף וכלפי החוף - הוא לא פותר צרופי מתכות בעייתים בספינה.

 

[Efraim]

רון, הנקודות שהעלת הועלו בשירשור הקודם

במיוחד הנקודה שדב כתב שחייבים בהגנה קתודית ומקבלים אותה בעזרת חיבור של כל הברזים. מה שכתבת זה בדיוק ההסבר שכתבתי לו בתשובתי.

אז היות ויש לנו את התקן האמריקאי (יש לי עותק שלו וקראתי שוב => הוא מחייב חיבור של כל חלק מתכתי של מעברי גוף) ותקן ארופאי (אין לי עותק שלו אבל קראתי בעבר ברשת שהוא לא מחייב את החיבור) יש להניח שאתה צריך להחליט לבד מה לעשות בהתאם להבנתך ולכלל המערכת החשמלית של הספינה שלך. לזכור שכל דבר שעושים במערכת יש לו השפעות משניות ולכן אני תמיד כותב שחייבים להבין את התאוריה לפני שמתחילים לעשות דברים. הסכנה שעקרונית במצב שאתה מדבר עליו (ללא חיבור) הוא שבתנאים מסויימים שתלויים בספינה שלך יכל להיות מצב של זירמי זליגה או זרמים תועים שיעברו דרך המים שזורמים בצינורות או בחוט הברזל שמשמש לחיזוק הצינורות. כמו כן בזמן ההפלגה חלקים שנוגעים במים יקבלו תוספת של "חשמל סטטי" שבעצם נובע מהמהירות של המים שעוברים אותם (מצחיק התזוזה הזו היא דינמית ביותר וקוראים לזה חשמל סטטי

) במצב כזה אין לך שליטה על איכות החיבור וכמובן התנגדותו שמשפיעה על הזרם ומפל המתח במעגל. כלומר יש פה הכנסה של אלמנט בלתי ידוע. לעומת חיבור טוב של כל הברזים שכמובן נותן אפשרות להגנה בעזרת אנודות הקרבה (אבץ וכו) על הברזים והמחברים.

בקיצור אני יודע שאתה מבין את העניין טוב יותר ממה שאני יכל להסביר בפורום אז פשוט תחליט, תבצע, ותהנה מהשייט

 

[newsail]

עוד פרט קטן- מים מלוחים

הסירה נמצאת במים מלוחים שמהווים בעצם מוליך. גם פנים הסירה רטוב ומצופה מלח. המלח מהווה אלקרוליט.
עצם המצאות מעברי מים בתוך המים והמצאות מתכות אחרות בסביבה יוצר אפשרות להווצרות מתח גלווני (כמו בסוללת אבץ נחושת או בתאים אלקרו כימיים כמו ברזל ומגנזיום) כאשר המלח מהווה ,כאמור, את האלקרוליט.
אפקט כזה מאכל את המתכות היוצרות את המתח הגלווני.
כדי למנוע את התופעה יוצרים מעגל בעל התנגדות קטנה יותר ממוליכות המים ע"י תקשור החלקים המתכתיים זה לזה ויצירת "הגנה קטודית" פעילה (באספקת מתח ישר הפוך) או סבילה (בעזרת הזינקים- האבצים המשוקעים במים).
סימו לב שהתקשור מסתיים בפלטת נחושת המשוקעת בתוך המים (הארקת הסירה) ומולה חלקי הברזל שעליהם האבצים - מסביר את קוטביות המתח שנוצר ות הדרך שהדבר מונע את איכול חלקי המתכת השונים.

תופעה נוספת שתקשור מונע היא הווצרות מטען סטטי על חלקי המתכת המבודדים. המטען נוצר עקב תנועתו של כלי השיט במים וההחיכוך של המתכת במים.

 

[galeynaama]

תודה על העדכון