עידו

[האישה בלבן]

עידו

עידו

לילה טוב..... רציתי לספר לכן סיפור: בקיץ האחרון, כמה חודשים אחרי השחרור, טסתי לבד לניו-יורק. שורה אחת לפני, באלכסון, ישבה אישה צעירה, עם התינוק שלה. אני.. הייתי מהופנטת כל הטיסה. ואני ש-ו-נ-א-ת טיסות. לא שמתי לב לזמן שעבר. . אני זוכרת את שמו. הוא היה התינוק היפה ביותר שראיתי בחיי. הסתכלתי עליו, לא הורדתי ממנו את העיניים. וכל-כך רציתי. כל-כך רציתי גם. שיהיה לי תינוק כזה. אני זוכרת שישבתי שם, וכמעט התחלתי לבכות. ממש כאב לי הגוף מרוב השתוקקות. אני לא יודעת אם תוכלו להזדהות, אבל ככה הרגשתי. ואני באמת נורא נורא נורא מחכה כבר להיות אמא. ובאמת כואב לי כשאני חושבת על זה. תשוקה בלתי ממומשת מכאיבה, זה ידוע. אז עד שיהיה לי (עד שיהיו לי.. יותר נכון. אני מתכננת הרבה..) אני אאלץ להסתפק במחשבות. שהן מחשבות נפלאות.. הסטודנטית

 

[לי28]

רגש...



זה קיים בנו.. בתוכנו, זה חלק מאיתנו... הרצון של להיות הורה, ובמיוחד שרואים את הגוזלים אצל אחרים, רכים ועדינים שזקוקים להמון חום ואהבה. סטודנטית יקרה... את עכשיו בשלב מאוד חשוב בחיי, בונה את עתידך, אשת קרירה, תקדישי... תשקיעי, כל דבר מגיע זמנו. בהצלחה לך סטודנטית יקרה לי28