עידוד

[Otisco 12]

עידוד

אני ממש צריכה עידוד, בשבוע האחרון אני קצת יוצאת מדעתי מרוב דאגות ומחשבות

. שבוע הבא היסטרוסקופיה ואני נורא מפחדת. לא כל כך מהניתוח עצמו כמו ממה שימצאו אי שם במעמקי ריחמי האומלל. הרופא שלי מאד נחמד ומסביר אבל הם תמיד תמיד מאד אופטמיים וחיוביים אז אני כבר לא יודעת מה לחשוב. אני גם כנראה נימצאת באווירה הלא הכי מתאימה, הפרופסור שאיתו אני עובדת (אני סטודנטית) חולה בסרטן ומצאו לו גרורות וכמובן המוח שלי עובד שעות נוספות בכיוונים לא נכונים, אז זהו אני כנראה רק צריכה קצת עידוד חיובי...

מקווה שיש לכן...ושעוד לא הלכתן לישון

 

[רוית ב]

../images/Emo24.gifבאמת לא הלכנו לישון../images/Emo6.gif

יש מסיבה בצאט פעם הבאה שאת ככה בשעות כאלו תבדקי מי בצאט ומיד יהיה לך שמייח וצוהל. הגרורות של הפרופסור שלך - הן שלו - תשאירי אותן בשבילו הכי חשוב שלא יצאו קקטוסים ברחם שלך או נגיד חיות בר לא מרוסנות... יהיהי בסדר מותק מה שלא יהיה 95 מהבעיות IVF פותר ויש מה לטפל ויודעים מה לעשות את אמיצה ונלחמת להיות אמא וכלהכבוד תלכי לישון, תדליקי איזה נר ריחני שיעשה לך טוב ויגרש רוחות רעות ומחשבות רעות ולכי לישון מחר יום חדש!!!!!

 

[תקווה לנצח]

בוקר טוב, מתוקה ../images/Emo42.gif

מקווה שקמת היום עם תחושות טובות יותר ובאוירה יותר חיובית. אנו שומעים אינספור מקרים של אנשים חולים (שאנחנו מכירים) במהלך החיים אבל אסור לנו להשליך את המחלות שלהם עלינו (יש לנו מספיק צרות גם בלעדיהם

). אז מתוקה שלי, שהיה לך בהצלחה בהיסטרוסקופיה, שילך בקלות והכי חשוב- שלא ימצאו דבר

יום נפלא

 

[זקיקית היחידה]

למה תיפול רוחך?

את בריאה! השמש זורחת, הציפורים מצייצות וכן, יש איזה עיכוב קל בהבאת הילדים לעולם - אל תדאגי! גם זה ייפתר ויסתדר. אוטוטו. אז השתדלי לחייך לעולם והוא יחייך אליך חזרה. בהצלחה בניתוח!

 

[סנונית 1]

צהריים טובים ../images/Emo24.gif

תעשי הפרדה בינך לבין הפרופסור שיהיה בריא. אתם במקומות שונים בחיים ואל תתחילי לאמץ לעצמך את מה שיש לו. אז תלכי לניתוח רגועה עד כמה שאפשר ונחזיק לך כולנו פה אצבעות ואת ההזדהות תשאירי בצד. בהצלחה.

 

[Otisco 12]

תודה בנות

הי בנות, תודה על העידוד

אני נימצאת בהפרש של שבע שעות ממכן אז אצלי עכשיו מתחיל היום בעבודה (האינטרנט בבית לא עובד...). כבר אחרי שכתבתי את ההודעה כבר הרגשתי יותר טוב, זה עוזר אפילו רק לשחרר את המחשבות ואז לפעמים הן פתאום ניראות הרבה פחות גרועות. הפרופסור שלי (איך הפכתי אותו לשלי

) רק בן 44 ואני מקווה שהוא ינצח את המחלה אבל היא קשה אז נורא קשה לי להכיל את זה כי מטבעי אני מאד מזדהה בכלל עם אנשים או נשים שקשה להם, אבל זה קצת כנראה גדול עלי ומתערבב לי עם הצער שלי. אבל עכשיו אני מרגישה יותר טוב! עזבתי אתמול את האוניברסיטה מוקדם והלכתי לעשות משהוא שיעסיק אותי ויהיה כיף - הלכתי עם חברה לשיר במקהלה שלה! אני זיפנית ברמה ופעם אחרונה ששרתי היה בבית ספר אבל פשוט היה שיגעון כי ממש לא היה אכפת לי. והיום בבוקר עשיתי קצת גוגינג שזה תמיד פיתרון טוב לניקוז מחשבות רעות, ואני מרגישה כמו חדשה...עד לנפילה הבאה אבל הפורום זה כמו רשת ביטחון.

 

[Galit29]

אל תחכי לנפילה הבאה

פשוט תחיי את הרגע. אגב ג'וגינג ולשיר ולרקוד ולעשות הכל בשביל להשתחרר מהמחשבות זה מאוד עוזר!