יושבים אחד מול השני....
אנחנו פשוט ישבנו אחד מול השני (בעלי ואני), יעל עמדה אצלי, עשתה צעד ורבע לידיים של בעלי שהיו מושטות אליה, כל פעם מאחנו לה כפיים ומכל צעד עשינו לה שמחה גדולה וכך מיום ליום יותר ויותר התרחקנו והיא המשיכה את ה "משחק" ופתאום התחיל הללכת.... הרגשתי שאני לא מלחיצה אותה ונותנת לה בטחון בנינו, וכשהיא ראתה שהיא יכולה - היא ניסתה גם מחוץ למסגרת המחבקת.
