עטרה!

[גברת תפוח]

עטרה!

אני יודעת שאני נודניקית, אבל עכשיו כשהסורק בסדר, האם תסכימי לנתח את כתב ידי?

 

[עטרה ב ט]

שירונת, בשבילך הכל ../images/Emo13.gif

יכול להיות שייקח לי קצת זמן, אבל תסרקי ונראה

 

[גברת תפוח]

הנה

 

[עטרה ב ט]

הלללללללללו שיר ../images/Emo13.gif

טוב, הכתב שלך קצת מסובך וזה נחמד לראות כתב מעניין פעם בכמה זמן

. דבר ראשון, הקריאות שלך היא איומה, כלומר, הכתב מאוד לא קריא. דבר שני, בחתימה את מוחקת את השם של עצמך. דבר שלישי, הכתב שלך מתחבר במקומות לא שגרתיים ובכלל כל הקו שלו מאוד מיוחד. אני מבינה מזה כמה דברים. דבר ראשון שאת אדם אינטלגנטי, מורכב, רגיש ויצירתי. אדם אותנטי שמעיז להרגיש את הרגשות של עצמו ומתחבט בהם הרבה, לא פלא שאת סוג של מרדנית. דבר שני, אני מניחה שבעקבות הרגישות הזאת, וגם בעקבות איזה הנחה סמויה שאת יותר חכמה מהמערכת (סמויה, אך כנראה נכונה

) יש בך גם מידה של התנשאות וגם מידה של הסתגרות. כלומר, את לא מרשה לאחרים להציץ לתוכך, את מאוד רגישה ויודעת שאם תאפשרי כניסה של אחרים את עלולה להיפגע וגם החשיפה עצמה לא נוחה לך, אז את מסתגרת והופכת את עצמך ללא ברורה. אני מניחה שאת דוקא אדם כן דומיננטי וחברתי, אלא שקשה להתקרב אלייך ככה באמת, עמוק עמוק בפנים את משאירה את עצמך לעצמך. מאלו שנראים כאילו הם אנשים פתוחים וידידותיים אבל בעצם הם סגורים. במאמר מוסגר אוסיף בנקודה הזאת ש"אחדים מחברי הטובים ביותר הם כאלו". שורה תחתונה: לא סתם התלהבתי ממך דרך הפורום, יש לך את זה

. עכשיו אני הולכת להציץ שוב בכתב שלך לראות אם פיספסתי משהו.

 

[עטרה ב ט]

המשך

מצבי רוח, קצת תלותיות מול עצמאות (כלומר קונפליקטים כאלו שמביאים למצבי רוח) קצת עצבנות, חוסר סבלנות, קצת רכושנות הרבה דברים שמרכיבים יופי של קוקטייל גיל ההתבגרות. תנחומי. וגם נחמה: זה עובר. כל המצבי רוח האלו, העצבים, העלבונות, הריבים הקטנים והגדולים, כל הדברים האלו בחיי שהם עוברים עם הגיל. (אני נשמעת כמו הסבתא של דודה שלי, אבל ככה זה). כשרונות: יש הרבה. את מאלו שצריכים להחליט מה בא להם כי יש הרבה דברים שהם מסוגלים. בינתיים אני ממש ממליצה לך להתעמק בהתעמלויות רכות. דברים שמפתחים גמישות בגוף. אם בא לך מתיחות, שיהיה מתיחות, אם יוגה, טאי צ´י או אמנויות לחימה, או מחול או לא משנה מה, העיקר שזה משהו שעובד על גמישות. שורה תחתונה וגם אחרונה:

עטרה.

 

[ליטן א]

משהו קל בהסתכלות קלילה...

לא העמקתי עדיין בכתב, ועדיין לא הספקתי לקרוא את מה שכתבת, עטרה, אבל התחושה הראשונה שקיבלתי מהכתב, בלי להתייחס לכלום. כלומר, לא הסתכלתי על כלום בדף, רק התרשמות הכי כללית שיכולה להיות: אין אוויר. ממש היה מדהים לראות את כל הכתב הצפוף, שלא משאיר טיפת דף לבן נקי, ואז כאילו להשאיר, אחרי שסיימת את מה שרצית לכתוב, במין "שקט" ושלווה כזאת... התחושה הראשונית שלי, ושוב, עדיין לא בדקתי שום קריטריון אחר, בשביל לאשש או לפסול את התחושה הזאת, שכאילו, את תגידי את מה שיש לך להגיד (מבלי לתת לאף אחד אחר להפריע לך באמצע, חס וחלילה. איך אמרו במקבילית המוחות? "התחלתי ולכן אסיים"..), ואז תהיי פתוחה, תשימי סימן שאלה גדול על ההמשך, תקשיבי לאחרים, ותהיי בעצם פתוחה לדעות - אבל שוב, רק אחרי שהצגת בפרוטרוט את הדעה המנומקת מאלף צדדיה שלך. אם זה אכן נכון, אני אישית מאוד אוהב אנשים כאלה.. לצערי, אני בדיוק ההפך מזה.. אני משאיר לעצמי הרבה מקום לנשום בדף, המון מקום להתלבט תוך כדי הדיבור, ובמקרים רבים, להתלבט עם עצמי תוך כדי הצגת העמדה שלי. זהו לבינתיים.. אולי היום בערב או מחר אני אמשיך..

ליטן

 

[גברת תפוח]

וואו

ממש ממש נכון, אין משהו אחד שאני חולקת עליו מתוך הכרות עם עצמי

 

[גברת תפוח]

אסטרל

מסכים לנסות?