עטוף בשקט פנימי.

עטוף בשקט פנימי.

היה לילה מאד משמעותי.
סגרתי מעגל עם עצמי בגיל 3.5, לפני יותר מ-40 שנה.

אז הייתי שוכב במיטתי שבחדרי, מתבונן על צלליות "טורפי המודעות".
מרגיש את עצמיותי, באינטימיות עם עצמי.

הדברים התחברו.
ושיעורים רבים וחשובים ניתנו ו/או הושלמו.

"גוף האנרגיה" התנהג כילד ממש, לוליין מלא חדווה.
ומצאתי את כל מי ומה שאיבדתי.

אפשר היה לכתוב ספר המבוסס על קורותי הלילה.
ואולי עוד ייכתב.
 

ינוקא1

New member
יפה


שתף כשיגיע הזמן.

&nbsp
 

mydearudi

New member
מקסים ושאלה..

לגבי "גוף האנרגיה" - אני מבין שהרגשת בחיות רבה את הנוכחות שלך ערה ופעילה בחדווה, אני סקרן לגבי ההמשך שכתבת "ומצאתי את כל מי ומה שאיבדתי." האם קבלת הוכחה לקיום "גוף אנרגיה" גם אצל אחרים? אני בכיוון? (מנסה לזהות דמיון לחוויותי סביב הגיל הזה).
 

סינבד

New member
שאלה על שאלתך

מה בעיניך יכול להוות הוכחה לקיום "גוף אנרגיה" גם אצל אחרים?
 

mydearudi

New member
בחוויה שלי זו השאלה הראשונה ששאלתי בחיי

אני זוכר את עצמי שוכב ומביט מעלה אל ההורים שלי, לא בטוח אם להתמקד בעיניהם והשאלה הזו מהדהדת בכולי: אם אין בהם מה ש-ער בי אין בי טעם לתקשר איתם, לא קולות, לא מבט.
הרבה שנים אח"כ נראה לי שהתגבשה בי תשובה חלקית, אבל אני עדיין אוהב מדי את השאלה, שמעלה חדוות חקירה וסקרנות, אפילו שובבות ומשחק.

התשובה החלקית היא שכל עוד ייצור חי (כולל צמחים, במובן מסוים גם דומם) נאבק להישרד יש בו את השילוב המופלא של תודעה (הוויה) כלואה בתוך גוף.
ראה גם את פרויקט גרביטציה מודעת של אונ' בר אילן בנושא.
מדובר בתהליך למידה ארוך להפנמת התפיסה שההוויה הפועמת בך מפעמת גם מתוך אחרים וכלואה בהם. מתוך כך הבנת מערכת גומלין שנרקמת בין כך שכל אדם "מדבר" את עצמו ומה המודעות לכך גורמת.
לכן התשובה שלי אינה מספיקה..
 
שיריו של בן

תיארתי בקצרה ובקודים.
כמה שורות שמייצגות מאורעות עשירים, אינסופיים.

ב"גוף האנרגיה" לא התכוונתי למה שמכונה לעתים "חוויית הנוכחות".
התכוונתי... אהם, נדמה לי שקריאה מעמיקה בספר "אמנות החלימה" שכתב קרלוס קסטנדה, ביחד עם יתר ספריו, יכולה אולי לאפשר למעט מאד קוראים נבונים ומודעים שהפכו את חייהם ליצירה מובנית, להציץ מעט על "גוף האנרגיה" שלהם במהלך היממה ולהתחיל אולי להבין מהו מתוך שילוב של חכמה והתנסות ישירה.

ב"ומצאתי את כל מי ומה שאיבדתי" התכוונתי למספר דברים בעת ובעונה אחת, שאחד מהם הוא איתור המהות העמוקה שבה כולנו נמצאים יחדיו, בלי תלות בשלב החיים (או המוות) של "הגוף הפיזי" הניכר מאיתנו.
זהו עומק שלכאורה לא מתבטא בחיי היומיום, בדרך כלל, אלא כביכול מצוי הרחק במעמקים, הרבה מעבר להם.
 
מעניין שזה בכל זאת יפה איכשהו.

זה לא בדיוק מושגים מכאן או משם, אלא יותר מלים חופשיות שמי שהתנסה בדברים שהן מצביעות עליהן - עשוי לזהות את החוויות האלה מתוך נסיונו. כאשר לא יודעים על מה זה מצביע מתוך החוויה שלנו, יכולים להתחיל להיווצר מושגים ובכך להתרחק מכוונת המקור.
 
למעלה