עזר כנגדו

Mist2

New member
עזר כנגדו

כיוון שעבודתי ״הרוחנית״ מתבצעת בחיים עצמם: בביתי, בעבודתי, בבדידות או בחברה, במצבי רוגע או מצבי לחץ, בזמנים משמחים או מכעיסים, וכל מאמצי מושקעים בזכירה עצמית או בנוכחות ברגע;

מוצא אני, שההזדהות עם ההתרחשויות, משכיחה ומונעת ממני כל אפשרות להיות נוכח.
לא רק שאינני נוכח ברגע, אני אף שוכח לנסות, ויותר מכך אינני זוכר כלל את האפשרות לנסות…

כיצד אם כך, אוכל להזכיר לעצמי לנסות?

אם אפרד, או אפריד מתוכי דבר מה, גורם מסוים, אשר אחוש או ארגיש רוב הזמן בחסרונו.
וכל עוד הוא חסר, אותה תחושה/הרגשה תתעורר ותצוף שוב ושוב, לתוך תודעתי ותציק…
הרי שנוצרה בתוכי תזכורת קבועה, שניתן להשתמש בה כבשעון מעורר.

אשתמש בתזכורות אלה, להיזכר ולנסות להיות נוכח…
 
למעלה