וואו, בחיים אל חשבתי על זה ככה
בחיים לא קישרתי את זה לאף אחת אחרת. בשבילי זה תמיד היה הוא שמציף את הנזק, שהיא בשלב הזה, שהיא כלכך מנסה להמשיך האלה, כלכך מנסה לא להסתכל לאחור, והיא לא מצליחה. וכל פעם שהיא נתקלת בו זה מבלבל אותה, הוא כלכך יפה (והרבה מעבר ליופי פשוט או חיצוני), זה מציף חזרה את זה שהיא מתגעגעת, כל מני זכרונות ומה שהיה להם, זה שובר בה משהו. היא מנסה להתנתק וכל פעם, כשהוא שם, היא לא מצליחה להתרכז במשימה שהיא הציבה לעצמה, וזה מפיל אותה. יופי בשבילנו הוא משהו מאוד חיובי, הקונוטציות שלנו ליופי הן קונוטציות טובות. וכשהיא אומרת שהוא עדיין יפה כשהוא מציף את הנזק, היא מציגה את היופי כדבר שלילי. אני אוהבת את זה. בטח אפשר להוציא מזה הרבה יותר כשאני לא עייפה ברמה שאני עייפה עכשיו.
