עזרתכם חשובה לי

עזרתכם חשובה לי

אני סוג של"דני-דין הרואה ואינו נראה" כאן בד"כ, אבל התעוררה בי שאלה מקצועית, ונותרתי איתה פתוחה עדיין... מקווה שאוכל כאן לקבל סיוע ורעיונות. אני עובדת עם ילדים, ולאחרונה פנתה אלי משפחה שלילדם, לפי התאור והאבחון שלי יש רגישות וסטיבולארית, וגן GI ברמה מסוימת. יש כמובן ממצאים נוספים, אך הם לא נראים לי רלוונטים לשאלה שלי, כך שאחסוך מכם. העניין הוא, שהילד מתקשה וסובל מנסיעות (במכונית פרטית) מעבר למשך של 20 דקות!. אז, מתחילות בחילות ואם אכל לפני הנסיעה, מגיעה גם הקאה. ההורים דואגים לפיכך, שלא יאכל בסמוך, ומפנייה שעשו לרופא קיבלו פראמין (שזו תרופה נגד הקאות), והם משתמשים בה די בקביעות, אך זה רק מונע את ההקאות ולא את התחושות הנלוות. כמרפאה בעיסוק, זה עורר בי המון רצון לעזור ומוטיבציה לחפש כיצד- כי אני לא מרגישה שיש לי את הכלים בהכרח...למרות שעם בעיות תחושה אחרות -היו לי הצלחות מספר, התחום הזה, והספציפיות של ההפרעה, משאירות אותי עם סימני שאלה. גם לשם הגענו רק מתחקור שלי, ולא כי הם פנו בשל כך, או חשבו שיש לכך קשר. תהיתי מה ניתן לעשות אקטיבית בקליניקה, ומה אפשר במקביל להמליץ להם לחיים, כי ההשלכה של זה היא הרי יום-יומית ובהחלט נראית לי טורדנית. (וקצת פרטים נוספים: בגן השעשועים- עולה על נדנדות, וגם על קרוסלה- אם כי ממנה פחות מתלהב, מן הסתם. מטפס על סולמות ובמעלית- אין קושי. התנהלותו בחלל מלווה ב"חיפוש סנסורי" לפי התרשמותי והוא מרבה בתנועה. ) מאוד מקווה שלמישהו תהייה תרומה, בתודה מראש.
 

מוּסקט

New member
../images/Emo5.gif Motion Sickness

נובע מקונפליקט בין הסיגנלים המגיעים אל המוח מהאוזן לבין הסיגנלים המגיעים אל המוח מהעיניים: האוזן הפנימית מגיבה לתנועה ומאותתת למוח "אנחנו זזים" בעוד העיניים שנשארות יציבות ובפוקוס בתוך המכונית ומאותתות למוח "אנחנו לא זזים". הנה כמה טיפים להתמודד עם הבעייה:
ללמד את הילד להתמקד בראייה בנקודה רחוקה לכוון האופק, ומחוץ למכונית. אפשר לשחק איתו משחקי "גילוי" של פרטים בחוץ עליהם חולפים תוך כדי תנועה כדי שגם עיניו יהיו בתנועה ולא יווצר מצב של קונפליקט בין הסיגנלים.
לנסות לתת לילד לשבת ליד הנהג במקום בכיסא האחורי. משום מה מרגישים יותר "תנועה" במושב האחורי.
לפתוח חלון ולאפשר לאויר צח להגיע פנימה להקל על הבחילה
להרגיע את הבטן דווקא על ידי כרסום של משהו יבש כמו קרקרים ובייגעלעך. במבביסלי ודומיהם פחות טובים בגלל המרכיב השומני שמעודד בחילה. נסיעה על בטן ריקה אמנם יותר נוחה לנהג שלא צריך לנקות ג'יפה במידה והילד מקיא, אבל היא הרבה פחות נוחה לילד. יש תחושה מוגברת של בחילה על קיבה ריקה.
להשתדל לנסוע בכבישים יותר "חלקים" בעלי פחות מהמורות (טוב, נו - די בלתי אפשרי במדינתנו).
ללמוד לעצור לעתים קרובות - במשך הזמן לומדים כמה אפשר לנסוע בין עצירה לעצירה באופן שהכי טוב לילד הפרטי. העצירוֹת התכופות הן הפיתרון בה' הידיעה לילדים שסובלים מ-motion sickness. כדאי ללמוד לקחת בחשבון מספיק זמן כדי להגיע עם העצירוֹת - לתת לילד לצאת מהמכונית, לחלץ עצמות ולהסתובב קצת. אפשר לארגן משחקים קצרצרים ולהפוך את המטלה "להגיע" ליותר נעימה לכולם.
תרופה (כמו שאמרת שכבר עושים).
 

שריד

New member
ודבר נוסף...

ללמד את הילד לעשות תנועות עם התנועה של הרכב כאילו הוא על אופניים או על אופנוע... התנועות מעבירת מסר נוסף על התנועה של הרכב... למשל אם פונים ימינה שהילד יגזים את התנועה וישען ימינה כולל הטיה קלה של הראש. וכנל שמאלה... אגב מנסיון רב בהפלגות הדבר עובד גם על סירה עם תנועות הגלים... שריד
 
תודה מוסקט ושריד, והנה עוד משהו

לגבי חלוקת הנסיעה לפרקי הזמן ה"נסבלים" על הילד, הצעתי להם כבר אינטואיטיבית במהלך האבחון, ואמרו שאכן ינסו, אך אני עצמי לא הייתי לגמרי מרוצה- כי זה בכל זאת נראה לי מסרבל את החיים, ולא פתרון אידאלי... מתוך מחשבה על אותו דיסוננס שבין הערוצים- חזותי ותנועתי- התעוררה בי תהייה אחרת שאני מתלבטת לגבי יעילותה- מה דעתכם דווקא על כיסוי העיניים בזמן הנסיעה?!? לא יכול אולי גם להועיל? בכל אופן תודה על העצות.
 

שריד

New member
הילד ינתק את עצמו מלראות בזמן נסיעה

???? אני אוהב לנסות דברים בעצמי, הייתי מציע לך לנסות. מנסיון של רכיבה על אופנוע בכביש חשוך (ובמקרה נשרפה לי הנורה הראשית) היה מאוד קשה להיות מאוזן ולהרגיש בטוח. אני מניח שעם מערכת וסטיבולרית לא בשלה הדבר יביא גם להקאות... אישית אני לא ממש אוהב את הרעיון לנתק את הילד מהסביבה. אבל אפשר לנסות מה יש להפסיד ? שריד
 

נאוה ר

New member
מה שעובד

1) להסתכל כל הזמן דרך החלון.לא לקרוא ספר או להסתכל לתוך האוטו. 2) לדאוג למשב אוויר כל הזמן. 3) יש מקרים שלהריח את הצד החיצוני של קליפה של פרי הדר מקופלת עוזר. 4) לעצום עיניים או כסוי לא עוזר ולרוב גורם לחץ, אבל יש ילדים שלימדו את עצמם להרדם בזמן הנסיעה וזה בסדר. * בשום אופן לא טרוומין. לוקחים את זה וכבר חשים בחילה. ואי אפשר להקיא זאת הרגשה נוראית!!! * על כל מקרה להצטייד בשקיות (כדי שיהיה איפה להקיא) במיים (לשתות מיד אחרי ההקאה) ובסוכריה מתוקה להעביר את הטעם. ובהקדם לבנות לילד דיאטה סנסורית ובמקביל להתחיל טיפול ריפוי בעיסוק.
 
למעלה