עזרתכם בדילמה

moses80

New member
עזרתכם בדילמה

שלום,

נשוי 3 שנים + תינוק בדרך,

לא יודע איך נפלתי ככה ולא עצרתי בזמן, כנראה הלכתי עם הזרם ופחדתי לעשות צעדים שעוד היה אפשר למרות סימני האזהרה.

בקצרה:
אשתי רק מתלוננת, בלי סוף. כלום לא טוב לה, נמאס כבר לשמוע את התלונות והשליליות שלה.

אני עושה כמעט הכל בבית, ניקיונות, כביסות, קניות ומבשל לפעמים

הסקס לא משהו (אף פעם לא היה וואו) ואפילו יש לה ריח רע מהפה למרות שביקשתי ממנה לטפל בזה לא עשתה עם זה יותר מדי, זה דוחה אותי ואפילו לא מסוגל לנשק אותה בפה בלי לעצור את הנשימה.

היא גם חונקת אותי ומונעת ממני לפגוש חברים, לא מרשה לי לצאת מהבית בערבים, ובכלל דיי מונעת ממני הרבה דברים.
היא מאוד תלותית ואין לה הרבה חברות.

דיי מתסכל, גירושים יהיו עסק יקר, בגידות זה משהו שכרגע נראה לי מורכב לוגיסטית ומסוכן, מה נותר? להמשיך ככה?

אני יכול לסחוב ככה עוד כמה שנים, אני מצליח להינות מדברים אחרים בחיים, אבל היום אני מבין הרבה גברים אחרים שנשארים בעבודה עד מאוחר או סתם סוחבים. הרבה מהנישואים מגיעים למצב הזה של "חיי עם זה" כמו סוג של מחלה כרונית.


אני לא חושב שטיפול יעשה משהו כי קשה לי להאמין שתשתנה, חבל לי שלא ראיתי את זה שהיא טיפוס שלילי אבל עכשיו כבר מאוחר מדי.

עצתכם?
 

שילה1

New member
גבר נשוי-לא מבלה עם חברים כל ערב,מה עוד שאשתך

בהריון וההורמונים עובדים.
תגיד-היא כל כך גרועה שאין לך משהו חיובי להגיד/לכתוב עליה?
ואתה-כל כך מושלם,לדעתך?חיובי ברמ"ח אבריך?
וביחס לשאר הנשואים-לא רק שזו הכללה,האם זה מנחם אותך?
&nbsp
 

LYRICA

New member
לא ברור איך אפשר להמשיך לסבול

אותך.
אתה נשמע מזעזע..
בכל הפוסט הזה לא כתבת מילה אחת טובה על אשתך.
עולה תחושה כאילו לא הכרת את אשתך בכלל וחיתנו אותך בכוח, ועכשיו אתה לא יודע מה לעשות עם רוע הגזירה. אם היא כל כך נוראית למה התחתנת איתה? ולמה עשית לה ילד? הרי בטוח שהדחייה הזאת ממנה זה לא משהו חדש.
למה פשוט לא עשית לה טובה והתגרשת ממנה בזמן? הרי ליהלום כמוך מגיע משהו הרבה יותר טוב..
 
אתה אוהב אותה? אתה אוהב משהו בה? האם אי פעם אהבת אותה?

נשמע שאתה כותב בסערת רגשות, אולי עבר עליכם יום קשה... לא יודעת.
אבל אני רוצה להגיד לך שמי שרוצה להתגרש, לא צריך רשימת מכולת ולא צריך אישורים שריח רע מהפה או תלותיות של בת הזוג הם עילה לגירושין. מי שכותב רשימה כזאת, כנראה לא לגמרי בטוח שלהתגרש זה הדבר הנכון, אז הוא מחפש עוד סיבה ועוד צידוק ועוד תירוץ קטן... וגם מנסה לשכנע אותנו שהוא צודק ברצונו להתגרש.
אז תשובתי אליך - טרם הבשילו אצלך התנאים להתגרש, אתה צריך כנראה לבדוק קצת יותר לעומק את הסיטואציה, לבחון מה זמני ומה נובע מאי התאמה בסיסית בתכונות המובנות שלכם. ואם להתגרש זה מתוך הבנה שזה עניין עמוק ולא "קריזה" או משהו שניתן היה להתגבר עליו.
אז לכו לטיפול זוגי, ואם היא לא מעוניינת לך לטיפול פרטני ובכל מקרה לא מומלץ להגיע להחלטות החודשים הראשונים אחרי הלידה.
 

moses80

New member
אפשר בבקשה לתת עצות או לעזור במקום לשפוט ישר?

יש גם דברים חיוביים, לא רשמתי את זה פה כי לא חשבתי שזה רלוונטי.
אשתי חכמה עם אינטלגנציה גבוהה וגם ניראת טוב, חשבתי שאלו גנים טובים להעביר לדור הבא. עכשיו לפני שכל הנשים ישפטו אותי שאני שטחי, אז לא אני לא שיטחי, אבל אני גם לא יפה נפש. מראה ואינטליגנציה אלו דברים חשובים מאוד.

אני הבחנתי שגם אלו שכלפי חוץ הכי יפי נפש מתגלים כצבועים כשרואים תינוק בהיר ויפה ונמסים מהיופי שלו, ("וואו איזה הורס/מהמם"...) אבל מבחינתם שמשהי תצא עם אריתראי (רק לצורך הדוגמא) זה בסדר כל עוד זאת לא הבת שלהם.

אז כן, יש לה תכונות טובות וגם פחות טובות, לא ראיתי פשוט צורך לרשום את זה.
העניין הוא שאחרי כמה שנים, הרבה מההתנהגות המתחשבת והאופי הרך שהיה התהפך וכבר הפך להיות מעיק וחונק.

לעניין החברים - אני לא רואה סיבה שזוג בנישואים יעצור את כל חייו ולא יראה חברים/חברות. זה לא נכון וזה לא בריא.
 
תתגרשי ממנו , עזבי אותך

אהא, אתה זכר.

NOT SO CLEVER AEY

אתה מלא בולשיט יקירתי-
תתגרש ותעשי לעצמך טובה .

(לא יאומן הראשון שהביא אותי ליעץ לגירושין -
ועוד ברשימת המעלות של גברת קוטרית-
היא אינטלגנטית ולכן התחתנה עם גזען פחד אש
והיא כוסית אשכנזיה
WEEEEEEEEEEE -
אבל אנחנו חיוביים חלילה שמישהו יאמר לך שאתה ביצית
שטחית עם אפס יכולת להביט באדם שמולו
או במה שקשור לפנימיות שלו רק דואג לתחת שלו ועוד חושב על בגידות ... )

אז רגע.
כזה
פאוזה.

אז לפני שאתה כמו כל פמניסטית מגדר טיפוסית מתבכיין - שמע נא,
במקום שתתחיל לשנות את עולמך מ-א-ת או שתחוש שמישהו מאשים אותך כי אתה הגבר הנורא בעניין (אתה בעיקר נוראי-ת) או אומר שאין לאשתך יד בדבר
אז ככה.

תתגרש ותמצא מישהי שתהלום את החלום שלך . מה שלא יהיה המישמש הזה. לא נראה לי שאתה יודע לחלום - זאת עצה בונה מספיק?
 

נומלה

New member
מה שמעצבן אותי כפמיניסטית מגדר טיפוסית

זה שבשביל כל הסופרלטיבים הגרועים את מרגישה (או אולי אתה מרגיש?) צורך להשתמש בנקבה. זה כי כל מי שהוא "גבר גבר" מלא רק תכונות טובות?
 

my dark side1

New member
תעלומה

בעצם אוסף תעלומות.

למה התחתנת איתה? אם היא כל כך נוראה אז למה? אלא אם אתם שומרי נגיעה אז ידעת שהסקס לא משהו אז למה נשארת?

הייתם נשואים לפחות שנתיים לפני ההתעברות, אז למה לא עזבת? מה השאיר אותך שם?

קו הזמן לא ברור.
מתי התחיל הריח הרע? האם ייתכן שהוא נובע מההיריון?
מתי התחילו התלונות? האם ייתכן שאלו ההורמונים מההריון?
למה אתה עושה הכל בבית? האם ייתכן שזה בגלל שלאשתך קשה או שהיא בשמירת היריון?
האם אתה בכלל רצית את ההיריון ורק אשתך לא מבינה שהיא צריכה לסבול את התוצאות לבד ולקבל אותך בריקודי סלסה סוערים על סטילטו גבוה תוך חיוך מאוזן לאוזן?

והתעלומה הכי גדולה בעיני, לפחות עד שחכמי הפורום יתקנו אותי, היא...
טוב, נו, אז מה היא אומרת?
אתה מספר שהיא כל כל הזמן מתלוננת, אבל לא מספר אפילו תלונה אחת. אז מה דעתך לעצור ולהקשיב רגע? יכול להיות שהיא חוזרת על המשפט "אתה דורך לי על הבוהן" וסתם לא הקשבת.

אם תקשיב למה שהיא אומרת אז יש מצב שהיא לא תצטרך לחזור על זה עוד טריליארד פעם. אז בחייך, תקשיב דקה, מה יש לך להפסיד? גירושין ייקחו הרבה יותר זמן.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אני רואה רק מוצא אחד מהמצב

אתה חייב להיות ראש ממשלה.
זה עבד לביבי, וזה יעבוד גם בשבילך.
(ועל הדרך גם תפטור אותנו מעונשו של זה)

מעבר לזה - התמונה שאתה מציג היא כמובן חד צדדית, והייתי מוסיף גם מעט ילדותית והיסטרית. אתם במשבר זוגיות, כמו שהרבה זוגות חווים. ואתה רוצה לרוץ לחנות להחזיר את הצעצוע, או לברוח מהבעיה לתוך העבודה... לא ממש התמודדות בוגרת.

אתה לא חושב שטיפול יעשה משהו, כי היא לא תשתנה? ומה איתך? אולי אתה צריך להשתנות גם? זה שאתה עושה עבודת בית זה ראוי לכל שבח, אבל זו בוודאי לא כל התמונה. אתה לא עובד משק בית. אתה בן זוג ואבא לעתיד. זה דורש קצת יותר מלעשות עבודות בית. בעיקר בפן הריגשי, שאותו כמעט לא פתחת.

אז אתה מציע את כל הפתרונות הילדותיים (לבגוד, לברוח, או סתם לבכיין), ואתה מתנגד לפתרון האחד שהוא בוגר, שהוא טיפול.
עצתי היא שתתבגר, תיקח אחריות לחייך, ותעבוד יחד עם האישה שבחרת ואהבת ועיברת ותתקנו את היחסים שלכם בכלים מקצועיים.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

moses80

New member
חחח, אם הייתי יכול הייתי נותן לכל אחד להחליף אותו

אבל עכשיו ברצינות,
היום אני קצת יותר חכם, חבל שאז לא הייתי כזה.
מי אמר שההתמודדות היא הפתרון? וגם מה זה בדיוק התמודדות? גם היום אני מתמודד וחי עם זה.
במה בדיוק אני צריך להשתנות? אני מחמיא שאפשר, מתנהג בסובלנות, עוזר במה שהיא מבקשת, מציע עזרה וכו' ועדיין סופג את כל ההאשמות והשליליות ופשוט סובל בשקט. מה בדיוק עוד אני צריך לעשות? מה זה הפן הרגשי? מה בדיוק לפתח? עוד יכולת סבל?

נניח והייתי הולך לטיפול, איך זה בדיוק יגרום לה להשתנות?

התלונות שלה סתמיות ובלי ממש תוכן, למשל כמו אני לא יכולה לגור באזור הזה יותר,
(אנחנו גרים באזור טוב) ואני בטוח שגם אם נגור באזור אחר היא תמשיך להתלונן.
או למשל שהיא לא רוצה לגור במדינה, אז גם אם נגור במדינה אחרת, היא תמשיך בתלונות. בקיצור - על כל דבר היא מוצאת רק מה לא טוב.

אני עם נכסים ולצערי התחתנתי בלי הסכם ממון, גירושים יהיו עסק מאוד יקר
התלונות תמיד היו, חוץ מבתקופה הראשונה, הם התחילו כמה חודשים אחרי החתונה,
האשמות בלתי פוסקות שכמעט כל דבר קורה בגללי, "למה עשית ככה" ו"למה לא עשית ככה" ורק למה ולמה.

שהתכוונתי שהסקס לא וואו, לא אמרתי שהוא גרוע, הוא סביר אבל הוא פשוט לא ברמות אחרות שאני מכיר. הכוונה שלי זה שהיה לי סקס יותר טוב עם פרטנריות אחרות.
אם הייתי מתחתן איתן? בוודאי שלא, וטוב שכך כי אלו היו קשרים מזדמנים ובחלקם הריגוש כנראה הוא זה שעשה את הסקס ליותר עוצמתי.
כדוגמא, גם בסקס היא לפעמים מתחילה להתלונן באמצע וזה באמת מוריד את כל החשק.

לא עזבתי כי פחדתי מה יגידו, וכבר אני לא כזה צעיר. זה נכון שגברים יכולים כמעט בכל גיל, אבל גם לגברים יש שעון ביאולוגי. בלי קשר גירושים היו מרוששים אותי ולוקחים חצי מהנכסים שיש לי, (לה אין כלום והיא לא הביאה כלום איתה לנישואים) כך שזה מחיר קצת יותר מידי יקר. שוב לצערי לא עשיתי הסכם ממון.

אני באמת מקשיב לכל התלונות שלה, אבל פשוט כבר נמאס, אין לי כוח לספוג את זה יותר. בא לי להתנדב לחודש מילואים רק לא לשמוע את התלונות שלה כבר.

מייאש. עכשיו למי שיגיד לי להתבגר - אז שיהיה יותר ספיציפי - מה הכוונה להתבגר? להבין שצריך לספוג את זה ואלו החיים?
תודה
 

שירה190

New member
מנסה בלי שיפוטיות

זה לא כל כך פשוט ומקווה שיצליח לי :)
יש אנשים שיש להם אופי "קוטרי". הם תמיד יראו את חצי הכוס הריקה והדשא של השכן תמיד יהיה ירוק יותר. יכולות להיות לזה מיליון סיבות, אבל זה לא הנושא כאן. העובדה היא שאתה מרגיש שאשתך מתלוננת על כל דבר ואני מסכימה שקשה לחיות ככה. גם לה וגם לך. תוסיף לזה את ההורמונים של ההריון, את הכבדות והחום ותקבל מישהי שכנראה מאוד לא טוב לה כרגע.
מה עושים? אין פתרונות קסם למרבה הצער (אם היו, הייתי מפעילה אותם על הקולגה שלי שכולם אכלו לה ושתו לה), אבל אחת הדרכים היא ללכת לטיפול זוגי ודרכו להציף את התחושות שלך ולשמוע מה באמת כואב לה. לא זוכרת באיזה שלב של ההריון היא נמצאת, אבל אולי עוד תספיקו לפני הלידה. אם לא, תאלץ לחכות כמה חודשים לטיפול.
בינתיים תנסה למצוא בה שוב את מה שמצאת לפני שנתיים. בכל זאת התחתנת איתה ולא עם מישהי אחרת. תן לה תחושה שאתה שומע אותה ותנסה לפרגן לה. לפעמים מילה אחת קטנה, חיבוק וסמס אוהב באמצע היום, עושים פלאים.
 
מה זה הפן הרגשי?

יצא לך אי פעם להציע לה לשבת באיזה מקום רומנטי עם נר דולק בינכם ולשאול אותה שאלה פשוטה":
"הי אהובתי. רציתי לשבת לדבר אתך. אני מרגיש בזמן האחרון שלא טוב לך. האם זה בגלל ההריון? אני יודע שאני לא מושלם.
האם יש משהו שאני לא עושה בסדר?
האם יש משהו שאני יכול לעשות על מנת לשפר לך את מצב הרוח?
כואב לי מאוד לראות אותך אהובתי ככה. זה מעיק לי על הלב. מעיק לי שאנחנו שנינו חיים כל הזמן במתח בבית. אנחנו הולכים להיות הורים בקרוב וחשוב לי קודם שתהיי אמא מאושרת, חשוב לי שנבנה לנו משפחה יפה ומאושרת יחד.
מה דעתך? רק תגידי ואני אעשה הכל בשבילך.
אוהב אותך מאוד אהובתי...."
ותוציא איזו שרשרת יפה מהכיס ותן לה....
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אתה נשמע לי לא פחות מתקרבן ממנה

כל האופציות בידך.
להתגרש, גם אם זה עולה כסף (לא בטוח שהתאוריה שלך על חצי חצי נכונה - בדוק עם עורך דין)
לטפל, גם אם זה לא נראה לך.
לנהל קשרים נוספים במקביל (בלע"ז: לבגוד) - גם אם זה לא נראה לי אישית
ועוד.

אז אם אתה אדם בוגר, תבחר בחירה ותשלם את המחיר שיש לכל בחירה.
כי מה אתה רוצה מאתנו? אנחנו לא חיתנו אותך. את כל ההצעות פסלת. אז מה אתה רוצה?
אלא אם אתה רוצה אמפתיה והבנה - ואז קבל ובשפע. לא מניח שזה יעזור ממש, אבל שווה לנסות...

אגב אישה שלילית ומתלוננת: זה באמת מבאס, וקשה לשאת. זה נכון.
אבל הבגרות זה להבין שכל אחד מגיע עם פגמים. אם נשאל את אשתך האם משהו אצלך מציק לה - האם אתה חושב שהיא תגיד "מה פתאום, בעלי מושלם, כיף לי איתו כל הזמן. האדם הכי טוב, הכי נח, הכי מסור שפגשתי, תמיד קשוב, תמיד מבין, יודע להיות בשבילי בטוב וברע". זה מה שהיא תגיד?

אני מניח שאתה תטען מנגד שכל התלונות שלה עליך יש לראות בהן קוטריי ושליליות בלבד, וחוץ מזה היא פשוט לא מעריכה את כל מה שאתה כן נותן ועושה. לעומת זאת, התלנות שלך עליה אובייקטיביות, מוצדקות אחת אחת, ומיוסדות במאה אחוז על אדני האמת (וכל חבריך בוודאי מסכימים איתך, כך שזה בכלל יצוק בבטון).
נכון או לא?
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 
אני למדתי בחיים שאנשים משנים התנהגויות בהתאם לסביבה

ראיתי אנשים קוטרים בבית שהפכו למקסימים וחיוביים בסביבה שניראית להם תומכת, כמו לימודים, או עבודה או חברים וכו
אני משער שאתה לא מושלם בקשר. רק מזה שציינת שאתה בעל נכסים ומצד שני היא לא הביאה כלום לקשר, אני כבר מדמיין (תקן אותי אם אני טועה) סיטואציות שאתה מנגן לה על העובדה שרק בזכותך אתם גרים באיזור הטוב הזה והזה, אתה המפרנס העיקרי, אני מתאר לעצמי שהיא נמצאת באווירה שהיא חייבת לך.
כנראה שאולי המערכת הזוגית שלכם גרמה לה להיות כזו.
אני סבור שחשוב שתעשה עם עצמך חשבון נפש.
או שתלכו לטיפול ותיתן לאיש מיקצוע טוב את הצ'אנס לתקן.
אם החלטת שאתה לא מוכן להילחם על הקשר והמשפחה שלכם פשוט תתגרשו, תעשו הסכם פיננסי וזהו.
שים לב שאתה לא שונה ממנה. אתה אוהב כנריאה "להתקרבן" ולהגיד כמה אתה עושה וכמה אתה מושלם והיא לא בסדר.
מצד אחד אתה לא מוכן לעשות כלום למען שיפור היחסים. אפילו לא כמה פגישות לבד עם מטפל להבין איך להתמודד. מצד שני אתה מוכן לשים את האושר שלך בביוב העיקר שהיא לא תיקח לך כסף.
מה אגיד לך.
שיהיה לכם בהצלחה.
האשמות הדדיות לא יובילו אתכם לשום מקום. יותר מזה. התינוק שלכם הולך להיוולד לסביבה לא אוהבת ולא תומכת שתלמד אותו דבר או שניים לא נעימים בחיים שהוא יקח איתו לזוגיות שלו בעתיד.
תחשוב לפחות עליו, אם לא על עצמך ועל אשתך.
 

pelepehone15

New member
מההה

תגיד, נולדת מושלם?
מילה אחת טובה לא רשמת.
למה התחתנת?

מצטערת אין לי מה להעייץ לך כל כך,
אתה רק מודע שהיא בהריון? הורמונים?
 
למעלה