עזרתכם בבקשה

[חגית2103]

עזרתכם בבקשה

לא יודעת איך להתמודד עם כמה דברים שהגירושים הביאו איתם...והייתי מעוניינת שתפקחו את עיניי...
אנחנו גרושים 8 חודשים + שלשה ילדים. אני לא רציתי בגירושים, אבל לא הבעתי התנגדות נחרצת. חשבתי שאפשר להמשיך לנסות להחזיק את המשפחה ביחד, מה גם שהמצב הכלכלי לדעתי לא איפשר את הלוקסוס הזה (להתגרש).
היחסים טובים, אני מנסה בכל כוחי למרות שהלב נשבר, ויש כעסים ופגיעות וכו...
הוא עבר לבית מאוד קרוב (3 דקות נסיעה) ולאחרונה אני מרגישה שיש בילבול ואין סדר, כמובן שהוא מתקשר תמיד לפני שהוא מגיע, אבל הוא יכול לעשות את זה כל יום רק לעבור לראות את הילדים לשניה...או שבשבת שהם אצלו אז תמיד צריכים עוד משהו מהבית (אם זה קסדה לאופניים או משקפת לבריכה וכו') ואני לא מסוגלת לסרב אבל זה מפריע לי...
ניסיתי לדבר איתו על זה הוא קצת כעס עלי ואמר שקל לי לדבר כי אני רואה אותם כל יום והוא לא. ההתלבטות שלי היא כזו: האם לאפשר לו את הביקורים החטופים האלו (כי תכלס הוא אבא סבבה וזה טוב שהוא רוצה לראות אותם) ומה לעשות עם כל הקטע הזה שתמיד נזכרים בעוד משהו ובאים לקחת בשבת?
תודה

 

[חובטת שטיחים]

למה בעצם זה מפריע לך?

אני לא מציינת את זה כשלילי או חיובי, אבל אם תצליחי להגדיר בדיוק למה זה מרגיש לך לא נכון, יהיה לך יותר קל להתמודד מולו כשתבואי בדרישה להפסיק עם המנהג הזה.

 

[מריוס זכריה]

משהו בשאלה שלך מבלבל/מבולבל

אני לא מבין למה זה רלוונטי סיבת הגירושין. אני מבין שבשבילך זה כנראה רלוונטי.
אבל אני לא חושב שאמור להיות קשר.

ובכלל, למה בפורום זוגכיות במשבר? למה לא בפורום גרושים/גרושות? אולי זה כי את לא שלמה איתה? אולי את רוצה לחזור? או מה? לא שאת לא רצויה פה - נהפוך הוא. אבל את לא בזוגיות יותר. נכון? אם התגרשתם, אז התגרשתם. כל זמן שלא תחזרו "לצאת" יחד כזוג (מה שזכותכם), אתם עדיין גרושים ובזה נגמר העניין. כמובן שהיחסים כדאי שיהיו טובים וחבריים. אפשר לעזור זה לזה. להחליף מידע ודעות. כשני גרושים.

האם נותרו ביניכם נושאים רגשיים בלתי פתורים? אם כן, לא בטוח שבשלב הזה כדאי לעבד אותם יחד. אולי עדיף שכל אחד יעבד עם עצמו.

---

לעצם העניין:
אם העניין של הביקורים הלא מתוכננים שלו מפריע לך (זכותך המלאה), צריך לומר לו שיספיק. אם הוא לא יבין, וימשיך להתקשר ולהגיע, צריך לומר לו: לא.

אם הוא מתלונן שהוא לא רואה את הילדים כל יום, צריך להסביר לו שזה בא עם הגירושין. הוא יזם את הגירושין, והוא לא יכול עכשיו לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אם הוא לא מרוצה מהסדרי הראייה, הוא מוזמן להציע הסדר אחר, ואם זה לא מתאים לך, הוא יכול ללכת לבית משפט.

בקיצור: גבולות. גבולות. וגבולות. זהו.

נכון שאני אישית מאמין בגבולות גמישים. אבל גבולות גמישים הם לא חוסר גבולות. ומה שאת מתארת, זה חוסר גבולות. קודם כל הוא צריך לעמוד בהסדרי הראייה. אחר כך, אם זה עובד טוב, אפשר פה ושם לגלות גמישות, לפי המקרה. אבל לא כל יום, ומבלי הסכמתך (אם כי למען האמת, נכון לרגע זה יש לו את הסכמתך שבשתיקה... אז אם את לא מסכימה, את צריכה עמוד שידרה להגיד "לא").

לגבי ביקורי הילדים בשבת: פה זה יותר מורכב, כי גם כשהילדים אצלו, עדיין הבית שלהם הוא הבית שלהם, ויש להם זכות עקרונית לגשת לחפצים שלהם. אפשר אולי לתת לילד הגדול מפתח ושהוא יבוא ויקח מה שהוא צריך. לא הגרוש - הגרוש לא מוזמן לביתך כשאת איננה, נכון? אבל הילדים יכולים להיכנס. אפשר גם מפתח אצל השכן/נה, שתקבל הוראות ברורות שרק הילדים נכנסים ויוצאים תוך שלוש דקות. ואם את בבית - אז שיבואו. אין כל כך מה לעשות, וזה גם פחות נורא. בכל זאת הם הילדים שלך.

זה לא שאסור לך לקבוע חוקים נוקשים יותר. מותר לך. אבל זה עלול להתגלות יותר מזיק ממועיל.

ולסיום: שוב, תשאלי את עצמך למה עירבת את צורת הפרידה בשאלה הזאת. וגם תבררי עם עצמך האם יש לזה קשר לשאלה עצמה.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[גבר בדרכו שלו]

חגית ענית לעצמך

כל מי שהתגרש, התקופה הראשונה מבולבלת ומבלבלת:האם טעיתי שהתגרשתי,מה נכון ומה לא נכון לגבי יחסי משמורת..כעסים,תסכולים אי וודאות..
תני לזמן לעשות את שלו ואז תדעי לענות לעצמך...כל אחד ואחת מתמודד בצורה אחרת עם גירושין...כל אחד ואחת בדרך שלו/ה..
יהיה בסדר,עניין של זמן וסבלנות(שאין)..

 

[חרסינה משורינת]

זה קל

לגיטימי שכאשר סיימתם את חייכם המשותפים יש לך רצון לפרטיות ולסדר בביקורים של מי שהיה בן זוגך והבאתם יחדיו 3 ילדים.
לגיטמי שזה מבלבל ויוצר אי-סדר .

הוא בהחלט צודק שקל לך לדבר משום שאת רואה אותם בכל יום והוא רואה רק בסופי -שבוע וברור שתמיד יש דבר שנשכח מכל לב כי ילדים והכל...
וברור שתהיינה גיחות .

ולא- סיבת הגירושים לא משנה ולא מעניינת .

עכשיו מכל זה ובהבנה שזה אנושי אבל נדרשת לך מידה של סדר והבניה לחייך החדשים-
איך היית מסכמת זמן ומקום ואפילו דרך בה תהיה מצד אחד גמישות לביקורים הללו כשבאמת נצרכים ומצד שני תהיה לך פרטיות משלך וחיים נוחים ונפרדים מזה שחלקת איתו את חייך?

שאלה שמופנית אליך לבנות מסגרת נוחה והגיונית לשני הצרכים האלה.
האם לאפשר או לא ?
זו אינה שאלה של שחור ולבן ולכן ובהתאם ועם קצת חשיבה יצירתית גם התשובה שלך למצב לא תהיה שחור ולבן .

התאקלמות מהירה וקלה
בחייך החדשים למפרע