עזרתכם בבקשה

לונגל

New member
עזרתכם בבקשה

היי. יש לי ילד מקסים בן שנתיים וחצי הסדרי הראייה הם פעם בשבוע האבא מוציא את הילד מהגן עד השעה 8 בערב וכל סוף שבוע שני או שישי או שבת אני מאוד גמישה עם הסדרי הראייה ומה שחשוב לי שלבן שלי יהיה נוח וטוב בזמן האחרון הבן שלי אומר שהוא לא רוצה ללכת לאבא, כשחוזר מאביו הוא חוזר עצבני ולוקח לי הרבה זמן עד שאני מרגיעה והוא חוזר לעצמו. בימי שישי כשאבא לוקח אותו מהגן הוא לוקח אותו בערך בשעה 13:00 אחרי שהוא מסיים את העבודה הבן שלי כבר אחרי מקלחת ארוחת צהריים ולפעמיים גם שינה. כשהילד מגיע לבית של אבא שלו הוא לא רוצה ללכת לישון אלא לשחק ולצאת החוצה. האבא שחוזר לאחר עבודה רוצה לישון הוא גם נשוי אז בטח רוצה להיות עם אשתו ומכריח את הילד ללכת לישון. נוצר מצב שהילד כועס על אביו, מזלזל בו ולא רוצה ללכת אליו וגם האבא שעייף כועס על הבן. בשישי האחרון ניסתי להסביר לאביו שהילד לא רוצה לישון בשעה כזאת מה גם שכל הנסיעה שהיא בערך שעה הוא ישן ושלא יכריח אותו והוא אמר לי בסדר. אתמול הבן שלי חזר שוב ואמר שהוא לא רוצה ללכת לאבא ולא רוצה לישון אצל במיטה של אשתו אז הבנתי ששוב הכריחו אותו לישון. מה גם שכשאני שואלת אותו איך היה וכו' הוא לא רוצה לספר לי ואומר שאבא אמר לו לא לספר לי. אני גם ניסתי להגיד לאבא שאני אביא אותו אליו יותר מאוחר אחר הצהררים אבל הוא לא הסכים. הילד שלי הופך מתוסכל וכועס והקשר עם אביו הולך ונחלש וזה חבל לי. אני רואה שהאבא בד"כ מקשיב כשאני מבקשת דברים ושהוא מנסה לעבוד על הקשר עם הבן שלו ולהתייחס להערות שלי אבל לא תמיד. מהאבא אני מבינה שהוא רוצה להגיע אחרי העבודה כי הוא לא רוצה לנסוע את כל הנסיעה חזרה מהעבודה לדרום וחזרה מהדרום למרכז גם כי חבל על הדלק. מה עושים? איזה רעיון או פתרון? חשבתי למשל להציע לאבא שלא יקח אותו ביום שלישי ככה הוא יחסוך נסיעה ויבוא לקחת אותו ביום שישי אחר הצהריים ואם ירצה וירגיש רצון או צורך לראות אותו באמצע השבוע אז תמיד הוא יוכל. השאלה האם לפנות לעו"ס ולבקש שינוי הסדרי ראייה או לנסות לדבר שוב עם האב כואב לי נורא היום שהילד שלי אמר בבוקר שהוא לא רוצה ללכת עם אבא שלו אחרי הגן
 
בסך הכול, לא בעיה גדולה

אני מעריכה גם את רצונך ומאמצייך בקיום וחיזוק הקשר בין האב לבן וגם את מאמציו של האב לקיים את הקשר הזה. לכן, אינני מציעה לך לפנות לפקידת סעד, מה שגם שאיני רואה כיצד היא יכולה לעזור בנקודת הזמן הזו.התערבות של פקידת סעד בשלב זה גם עלולה ליצור תגובת אנטי אצל האב. האב לוקח את הבן בשעת צוהריים ביום שישי, זו יכולה להיות שעה של מנוחה - אולי תציעי לבן ולאב שהבן יצייר בחוברת או ישחק באיזה משחק בזמן הנסיעה, כדי שיגיע עייף ויוכל לנוח מנוחת צוהוריים עם יתר בני המשפחה. לחילופין, הבן יכול לצפות בטלוויזיה בזמן שאביו נח את מנוחת הצוהוריים. לעתים קורה שגם במשפחות של הורים נשואים, יש שעות שההורים "מתים" לישון ואילו הילד עירני "ומשגע" את ההורים. צריך לתת לילד איזו תעסוקה. אולי שמרטפית לשעה-שעה וחצי עד שהאב יתאושש? האם האב יכול "לארגן" לבן חבר או שכן או קרוב משפחה לשחק איתו? אפשר גם להסביר לילד שאביו חוזר עייף מהעבודה ויום שישי הוא יום מנוחה, אחרי שהאב ינוח כשעה יהיו לו הרבה כוחות לשחק עם הילד. וכדאי לו גם לשחק או לצייר בזמן הנסיעה או לפטפט עם האב על החוויות בגן בנסיעה כדי שיוכל לנוח עם האב. אילו הייתי במקומך לא הייתי מציעה לאב להוריד את יום שלישי. אל תחוסי על כוחותיו, חוסי על כוחותייך. ימי שלישי שהילד אצלו זו גם עזרה גדולה בשבילך. זה יום שאת יכולה להשקיע בעבודה, להגדיל את הפרנסה, לעשות סידורים, להיפגש עם חברים, לצאת עם בן זוג וגם סתם להעביר אחר צוהוריים נחמדים בלי לחץ. אז אל תוותרי בשום אופן על היום היקר הזה. נהפוך הוא, אני הייתי מציעה לאב לקחת את הבן אליו ללינה פעם בשבוע. בהמשך, את עלולה להתחנן בפני האב שילין את הבן אצלו, ככל שתרגילי אותו מוקדם יותר - כך ייטב. ככלל, אני לא הייתי עושה מזה עניין גדול. ילדים להורים גרושים הרבה פעמים מתלוננים ומאשימים. זה חלק מניסיון לקבל תשומת לב וחלק מזה להאשים את ההורים בסבל של הילדים שהם נודדים מבית לבית. לגבי דיווחיו של הילד שאביו אינו מרשה לו לספר איך היה אצלו: אם אין לך סיבה רצינית לדעת מה קרה אצל האב (למשל, חשד להתעללות), אז תרפי מעניין זה. ילדים לא תמיד אוהבים לדבר. ילדים להורים גרושים מרגישים פעמים רבות צורך לשמור את החוויות האישיות שלהם עם הורה אחד במנותק מההורה השני, מין תיחום של ריטוריה. "יש לי חוויות עם אמא ויש לי חוויות עם אבא, ואין קשר ביניהם".
 
למעלה