הסבר
ותסלח לי מראש שאני אכתוב בסינית ולא בתעתיק הפין-יין. אני מניח שאתה מסוגל לקרוא (אלא אם יש לך בעיה במחשב או לא התקנת תמיכה בשפות CJK במחשב). בכל מקרה, כדי לצין פעולה שממשיכה להתבצע: 我汉语学了三年了. המשפט אומר שאני לומד סינית 3 שנים אבל ה-了 בסוף מציין שהפעולה עדיין נמשכת. כלומר, אני עדיין לומד סינית (עוד לא סיימתי, מה שנכון
). אם המשפט היה מנוסח כך: 我汉语学了三年. אז אפשר היה לתרגמו: למדתי סינית במשך 3 שנים. עכשיו אני כבר לא לומד (נשבר לי...
סתם...) בקשר לשישמו בכמות: משתמשים בכמות יחד עם 了 רק כאשר המשפט הוא בזמן עבר. למשל: 昨天在书店我买了三本书, כלומר אתמול בחנות הספרים קניתי/רכשתי 3 ספרים. מוכרחים כאן לשים 了 אחרי הפועל וכמובן לפני מילת המדידה (אם שם העצם מצריך זאת. יש שמות עצם שהם מהווים מילת המדידה של עצמם). לעומת זאת המשפט הזה: 今天在书店我要买三本书 אומר דבר דומה אבל בהווה (או עתיד קרוב לגבי משהו בעומד לקרות, עומד להתרחש): היום אני אקנה/ארכוש או עומד לקנות/לרכוש 3 ספרים בחנות הספרים. לא מדובר בזמן עבר ולא לא משתמשים ב-了. רק כדי לסבר את האוזן, 了 לא משמש רק לזמן עבר אלא גם לציון זמן עתיד קרוב של משהו שעומד להתרחש. למשל: 火车要快来了 - הרכבת עומדת להגיע. תבנית המשפט היא: 要(快 )。。。。了 כאשר ניתן להשתמש ב-要快 ביחד או רק ב-要 או רק ב-快. התבנית הזו נמצאת בספר של ליהי למי שמתעניין. וכמובן יש לסימן הזה עוד המון תפקידים תחביריים שגם אני לא מכיר את כולם וגם הסינים לא...