עזרו לי.

katrina12

New member
עזרו לי.

מרגישה שזה משתלט עליי, רוצה להיות כמו כולם.
רוצה לאהוב את עצמי, להיות רגילה.
אני מרגישה שאני לא מצליחה לעשות עם עצמי כלום בגלל ההפרעה.
כי בכל מקום אני אמצא תירוץ ליפול לזה.
אני רוצה לחיות חיים רגילים, ללמוד באוניברסיטה, רוצה ילדים.
אני לא רוצה שזה ישתלט עליי.
אני פוחדת כל כך מהחיים.
ולברוח להפרעה רק מחריף את הבעיות ואת החרדות.
 

katrina12

New member
המשך

עד שאני מנסה לחיות רגיל ויש ימים שאני מתנהלת כמו שצריך
ברגעי השפל אני נופלת לזה
שוב לא אוכלת ולא ישנה.
ואחר כך לא מצליחה לתפקד.
נמאס לי ואני מרגישה שאני יותר חזקה מזה. פשוט לא יודעת איך לכוון את הכוחות למקום החיובי ולא למקום ההרסני.
 

katrina12

New member
אני גם חושבת

ואני שונאת את התחושה של אובדן השליטה על הגוף. כי אני לא עושה את זה במכוון. פשוט מתוך זה שרע לי עם עצמי אני כאילו ׳׳עוזבת׳׳ את עצמי. ואני יודעת שזה לא טוב.

אולי אני טיפה היפוכונדרית כי אני רחוקה ממצב של אנורקסיה, והצלחתי לשקם את הגוף בשנה וחצי האחרונות ולחיות חיים רגילים.
אבל משום מה מרגישה כרגע שזה מעל לכוחותיי.
יש לי משפחה והרבה אנשים שאכפת להם ממני אבל אני לא יודעת למה אני תמיד נופלת לזה ומרחיקה את עצמי מכל הדברים החיוביים בחיים שלי.
פוחדת שלא אצליח למש את עצמי ושבחיים לא אגיע לאיזון.
היו לי חיים ככ מלאים ועשירים כשהייתי בחוץ ומרגישה שלעולם לא אחזור למקום הזה של האהבה העצמית ושאת אוכלת מתוך זה שטוב לך עם עצמך.
יש שיר אחד שקצת מרגיע אותי אז אני מנסה לשמוע אותו כשקשה לי.
https://www.youtube.com/watch?v=h98IUdqoN7o
 

katrina12

New member
פשוט

כרגע הכל סובב סביב אוכל ודברים שפעם אהבתי לעשות מרתיעים אותי כי אני מרגישה שבחיים אני לא הכי נורמאלית.

אני יודעת שאם אני לא אצא מזה עכשיו זה ירדוף אותי כל החיים.
 

lital172

New member
אני פה לעזור ולחבק...

קודם כל זה שיש רצון להרגיש טוב... להצליח.. להיות מאושרת. זה כבר צעד אחד קדימה...
זה כבר הפתח לשינוי.. והרגשה יותר טובה. מאוד מבינה את זה שאת כל כך רוצה.. ומצד שני הכל הולך לכייון ההרסני ואת לא יודעת איך לכוון את כל זה כלפייך.
אני יכולה לספר לך שלי מאוד עזר טיפול. כמובן שהלכתי להרבה טיפולים בחיים שלי..ורק אחרי שהחלטתי לעזור לעצמי ולתת לזה ולי צאנס ושזה בא ממני... זה הצליח...כי לגמרי הייתי שם...איתי..
ומהכתיבה שלך מורגש כמה את כן רוצה לעזור לעצמך. ולא לפחד.. ולקבל כלים לחיים..

את הולכת לשיחות? יש מי שעוזר ומקשיב לכל הקושי הזה?
 

katrina12

New member
תודה

האכילה הלא מאוזנת רק מגבירה את השנאה כלפי הגוף.
ובימים שיותר קשה לי אני לא מצליחה להכריח את עצמי לאכול כמו בן אדם.
ואז אני עוד יותר מתעבת את עצמי.
לחשוב שהייתי פעם אקטיביסטית ורזה ובריאה.
ֿוכרגע אני הפוך מזה. זה מוביל אותי לדיכאון ולשבת כל היום בלי לעשות כלום.
מרגישה עוד יותר כמו כישלון.
פעם ידעתי לרדת במשקל- הייתי עושה הרבה פעילות. והיום אני מרגישה שהשליטה נאבדה לי
ושגם אם אעשה מלא מלא ספורט אני בחיים לא אשיב לעצמי את הפיזיות שהייתה לי לפני שנה.
:/
 

TinaBa

New member
קתרינה,

את כותבת פה את זעקותייך לעזרה, והן נוגעות ללב....
אבל האם את מבקשת עזרה גם מחוץ לפה?
האם את בטיפול?
האם את מרגישה שהטיפול עוזר?

הרבה פעמים אנחנו מוצאות את עצמנו חסרות אונים מול המחלה, וזאת בדיוק הנקודה בה צריך להיעזר, לסמוך, להישען. להוריד מעט את השליטה ולתת למישהו אחר להוביל אותנו בדרך לבריאות...
לא תמיד אפשר לבד
 

lital172

New member


 
למעלה