דולפין האחד
New member
עזרה
אני בחור בן 30 ואיבדתי את אבי לפני כשנה בגיל מאוד צעיר ( בתחילת שנות ה 50 לחייו) ממחלת הסרטן שנמצאה בקיבה לפני כ 3 שנים לערך. מיותר לציין שעברנו איתו תקופה קשה בעקבות המחלה, אבל גם כשחלה הוא היה מאוד חזק עם הומור וגם הוא וגם אנחנו לא דיברנו על פרידה ומוות האמנו שבגלל שהוא כל כך חזק שהוא אולי ייצא מזה , וכמובן התבדנו ונאלצנו להפרד ממנו לבסוף , היינו די בהלם. מאז מאוד מאוד קשה לי אני מנסה להמשיך עם חיי כרגיל אבל זה לא כך כי מעבר לאבא הוא היה בשבילי חבר והיה מעורב בהכל ופתאום הוא לא נמצא ונורא קשה לי ההתמודדות הזאת אני מוצא את עצמי הרבה פעמים כשאני לבד כמובן בוכה ולא מעכל את המצב בנוסף פיזית יש לי תופעה של כמו מעין בחילות וכאילו משהו שיושב לי בגרון , אני לא בדיכאון אבל אני מרגיש שאני די תקוע. ממש אחרי שהוא נפטר הלכתי לפסיכולוגית ולאחר מספר פגישות הרגשתי שזה לא עוזר לי ושחבל על הזמן והכסף. אולי משהו יכול להציע לי איך להמשיך , תודה מראש דולפין.
אני בחור בן 30 ואיבדתי את אבי לפני כשנה בגיל מאוד צעיר ( בתחילת שנות ה 50 לחייו) ממחלת הסרטן שנמצאה בקיבה לפני כ 3 שנים לערך. מיותר לציין שעברנו איתו תקופה קשה בעקבות המחלה, אבל גם כשחלה הוא היה מאוד חזק עם הומור וגם הוא וגם אנחנו לא דיברנו על פרידה ומוות האמנו שבגלל שהוא כל כך חזק שהוא אולי ייצא מזה , וכמובן התבדנו ונאלצנו להפרד ממנו לבסוף , היינו די בהלם. מאז מאוד מאוד קשה לי אני מנסה להמשיך עם חיי כרגיל אבל זה לא כך כי מעבר לאבא הוא היה בשבילי חבר והיה מעורב בהכל ופתאום הוא לא נמצא ונורא קשה לי ההתמודדות הזאת אני מוצא את עצמי הרבה פעמים כשאני לבד כמובן בוכה ולא מעכל את המצב בנוסף פיזית יש לי תופעה של כמו מעין בחילות וכאילו משהו שיושב לי בגרון , אני לא בדיכאון אבל אני מרגיש שאני די תקוע. ממש אחרי שהוא נפטר הלכתי לפסיכולוגית ולאחר מספר פגישות הרגשתי שזה לא עוזר לי ושחבל על הזמן והכסף. אולי משהו יכול להציע לי איך להמשיך , תודה מראש דולפין.