עזרה...

עזרה...

ערב לכל הנוכחות ....
זקוקה לחוות דעת נוספת ,וסתם לשתף , יש לי בת זוג מדהימה , מזה ארבע שנים , שלוש שנים אנחנו גרות יחד , המשפחה שלי לא מקבלת את כל העניין , והמשפחה שלה מקבלת ותומכת באופן טוטאלי , אני חלק בלתי נפרד ממשפחתה , אמממה , את רוב החגים בעבר נהגנו לעשות בנפרד , כי לי היה קשה לוותר על חג עם המשפחה שלי , והיא לא רצויה שם בלשון המעטה , דבר שמאוד פגע בה , ובכל זאת משפחה לא בוחרים , בשנה האחרונה קבלנו יחד החלטה שלא נפרדים יותר בחגים , וכך היה פעם היינו אצל חברות פעם אצל אח או אחות או אמא שלה ... אוטוטו פסח ומאוד מתחשק לי לעשות את ערב פסח בבית הורי , וזה מרתיח את חמתה של זוגתי שתחייה ... מבחינתה חגים עושים ביחד !
היא טוענת שכשיהיו לנו ילדים , היא לא תהייה מוכנה שאני אקח אותם לבד להורי ותהייה הפרדה , ומבחינתי שכשיהיו ילדים ברור שלא נפרד , בקיצור נמרץ מבחינתה אם אני בוחרת לעשות את החג אצל הוריי , זה סוף למערכת היחסים .
מאוד עצוב לי , ואני לא אוהבת לבחור צדדים , אני לא אפנה עורף למשפחתי שגידלה ותמכה בי , למרות שהיא לא מקבלת את הנטייה המינית שלי ואת העדפותיי , זכותם לא לקבל וזה באמת בסדר מבחינתי ,
מה דעתכן על העניין ?
סליחה שחפרתי .................
 
האמת שאני מסכימה איתה.


המשפחה שלך לא מקבלת אותך, לא מקבלת אותה, מה ההבדל בין עכשיו לבין כאשר יהיו ילדים?
למה להכניס אותם לסרט הזה? של בחירת צד וחלוקה

תהני מזה שהיא והמשפחה שלה מקבלים אותך ותומכים בכן לחלוטיןף ותהיי חזקה מול המשפחה שלך.
אל תופיעי ואל תגיעי לחגים עד שיקבלו נקודה!
משפחה זה לא רק ביולוגית.
אני אתן לך דוגמא,
יש לי חברות שהמשפחות שלהן לא מקבלות אותן כלל. אצל הדתיה אין מה לדבר אפילו השמות לא עולים הנושא, עד כמה שאני יודעת גם לא עולה, אסור לה להזכיר את שם זוגתה, יש לה אחות שלא מדברת איתה.
לעומת זאת, במשפחת זוגתה אומנם קשה לקבל אבל מתאמצים והן יכולות להגיע.
אצלי הן מקובלות ממש! אימי אימצה אותן ברמה של שיחת קפה קבוע, מיילים, עזרה הדדית, מיילים, בילוי בחגים ועוד.
כשאבא שלי צחק עליהן הערות הומופוביות משהו...אמא שלי צרחה עליו ולא דיברה איתו איזה יומיים.
 
...

אוקיי.... אבל המשפחה שלי מאוד חסרה לי , כמעט ואין לי קשר איתם , בגלל העבודה וכל המסביב (חיים) ואני לא רוצה להתנתק , ובאשר למשפחה שלי , הם לאט לאט עושים צעדים לכיווני ממש כמו טנגו צעד קדימה שתיים אחורה , מרגיז אותי האולטימטום שלה שאם לא נעשה ערב חג מסכן אחד ביחד , אין טעם לזוגיות הזו , אני חושבת שזה אפילו קטנוני , אם למען הקשר נלחמתי ונקרעתי בין שתי העולמות , ובחרתי להיות איתה , היא לא יכולה לבוא לקראתי לכבד את רצוני? בקשר למשפחה שלה , יש בי קנאה אומנם סמוייה אבל כן זה עוקץ לי בלב לראות שהאחיות/ים שלה למרות שהם דתיים מקבלים אותה ואותי לא ...
 
תראי, האמת שעוד לא עברתי את התהליך הזה בעצמי

ממש...
לא באתי ואמרתי למשפחה שלי אני לסבית, פשוט הלכתי בגישה של תכירו אלה חברות שלי. כל פעם מפגישה אותם עם חברה אחרת.
החברה שסיפרתי לך עליה למשל, הבאתי אותה במקור כדי לעבוד אצל ההורים שלי. כי היינו צריכים מזכירה. הייתי ממש בשוק כשאמא שלי גילתה עליה וקיבלה אותה ואת זוגתה הדתיה ככה.
כשאהיה בזוגיות פשוט אגיד תכירו את אישתי. בלי דרמות.
הם יהיו בסדר עם זה. העיקר שאהיה מאושרת.
אני יודעת שהרבה עוברות את התהליך הזה עם משפחה שלא מקבלת וכו'. זה לוקח זמן גם הקשר מושפע מזה. אבל אם משקיעים בו ומחזיקים מעמד זה עובד.
להגיד או שאנחנו עושות ביחד או שזה סוף לקשר, זה ילדותי בעייני.
 
מממממ -

אני מודה שלא הייתי במצבך...
אני יכולה להבין למה זה מפריע לך שהיא הציבה לך אולטימטום..
אני יכולה להבין אותה למה זה פוגע בה-
ואת צודקת שמבחינה אובייקטיבית את מראה לה כל הזמן שאת בוחרת בה...
אבל אני מניחה שמה שהיא מרגישה זה לא ממש הגיוני... ולחלוטין על פי הרגשה סובייקטיבית

אני מבינה אותך למה דווקא בחג את רוצה את המשפחה ה"מקורית" שלך.. של פעם...
של ילדות... ולמה צובט לראות את המשפחה שלה- שמדגישה את חסרונה של שלך...

אבל כמו שאמרת.. לזרוק 4 שנים בגלל ערב חג?
את בטוחה שאין שם עוד דברים מעבר ושערב החג הוא "רק תרוץ"?
ניסית להסביר לה את מקומך? בצורה כנה.. עם הצביטה בלב והכל?
ניסית לשאול אותה למה זה כל כך חשוב לה? הרי את אומרת שכשיהיו ילדים תמיד תהיו יחד..
למרות שמצד שני גם הסכמת שכל החגים יהיו יחד- ואת קצת סותרת את עצמך..
ושוב- אני לא חושבת שיש בעיה לשנות דעה...
חשוב לדבר
כי לי בכל אופן, נשמע שיש שם דברים מעבר ומתחת לפני השטח

שבוע מלא קסם
 

כלעוד

New member
בכיוון של קסם - על אף שחגים הם

מלחיצנים ברמות שיא - יתגכן מאד שכל עניין הלילסדק הזה יושב אצלכן על סדק עמוק - אחר. כי אחרת היתה יכולה להחליק את זה כולה לילה משפחתי אחד. זוגות משלמים מחירים כבירים בהרבה כדי להישאר יחד. כשיהיו ילדים זה לא רלוונטי כרגע, זו דאגה מיותרת מעכשיו. בינתיים אתן לא מסתדרות בינכן אפילו.

זוגתך נשמעת לחוצה. היסטרית. לא בטוחה באהבתך ובנאמנותך המוחלטת. לא בטוחה במקומה בחייך. היא דורשת כרגע קרבן. קרבן פסח להוכחת אהבתך.

המלצתי - תשקלו טיפול. ארבע שנים זה גם זמן שמתחילות בעיות עם התשוקה ועד דברים. תנסו ללכת לפגישת ייעוץ אחת אפילו לפני החג. ועד אז - תחשבי יצירתיואוהב ותחפשי פתרוונת מעישים. יודעת שזו לא ממש עיצה טובה אך כך הצלחתי עכישו.

חג שמייח.
 
..

ראשית ,תודה על העצות לכולכן , העצות מעולות, לוקחת את כולן אליי... להמשך טיפול מולה.... ונראה מה יילד יום , מקווה שיעבור בלי דרמות.... אני לא חושבת שיש סדקים בזוגיות שלנו , יש אהבה עצומה ,יש הכל, רק שהסבלנות שלה כלפי ההתנגדות הגדולה של המשפחה שלי נגמרה, עצוב לה להשאר לבד נגיד בשישי שאני הולכת לבד להורים , או סתם לאירועים משפחתיים , ואני מקווה שכשיהיו ילדים ההורים שלי קצת יתרככו ולא יהיו כל כך אטומים ,כי לפי דעתי החשש הגדול שלהם , שלא יהיו להם נכדים ממני וכו' .. תודה רבה לכולכן עזרתן לי כל אחת בדרכה שלה ....תודה
 

רק אור1

New member
כמה נקודות למחשבה.

מצאתי לנכון להגיב כי נראה לי שיש כמה צדדים לדברים פה.
קודם כל כמו שאמרת שזה לא כיף לא להיות עם המשפחה שלך בחגים, חשבי עלי שאת בעצם המשפחה שלך ויוצא שיש הרבה ערבי חג או שיש שאתן לא יחד בגלל משפחתך,
אני לא חושבת שמה שהיא אמרה הגיע ממקוםשל חוסר אהבה, אלא באמת שהיא אומרת לך בדרכה שנמאס לה שאת לא איתה בימים הכי משפחתיים.
ימי החג או שיש זה הימים להיות עם האנשים שאתה אוהב, משפחה, זוגיות, וכנראה שהיא סחבה את זה הרבה זמן ופה זה נמאס לה.
אז אני באמת מנסה להבין ולכבד את הצד שלך, אבל קחי קצת זמן לבד ותחשבי עליה ועל הצד שלה בכל מה שקורה.
מאחלת לכן עוד זוגיות ארוכה ומלאה באהבה.
 

אורטי21

New member
אמא של זוגתך צודקת

אתן גרות ביחד ונראה כי זהו קשר רציני אז אתן כמו זוג נשוי...חייבות לעשות ביחד את החג...
לי ולבת זוגתי יש את אותה בעיה ואין מצב שאנחנו עושות חגים בנפרד. השנה לא יוצא לנו לעשות אצל המשפחה שלה ולכן השנה נעשה לבד...אנחנו מעדיפות את זה מאשר לעשות בנפרד

אם את רוצה להיות עם משפחתך יש גם את החג עצמו ואת חול המועד...את ערב החג את צריכה (לדעתי)לעשות עם זוגתך
 
למעלה