עזרה

[קיווי7]

עזרה

קצת קשה לי להסביר... אבל אני אנסה בכל זאת. אחת מהבעיות שלי היא שאני לא יודעת מה הבעיות שלי, למרות שאני כן יודעת שיש לי כאלו. טוב... אני לא בטוחה מה אני. זאת אומרת, אני יודעת שאני לא מינית, ואבל אני לא בטוחה אם אני א-מינית או משהו באמצע. זאת אומרת, אם מישהו מהחברים שלי יספר לי בדיחה סוטה או משהו סביר להניח שאני אבין אותה ואולי אפילו אחשוב שהיא טובה (ואנסה להחליף לנושא פחות מביך), אבל אני לא ממש מבינה למה כל החברות שלי מתלהבות מכל השחקנים האלה. ואוו, זה ניסוח ממש צולע. מה שהתכוונתי להסביר זה ששברוב הזמן מין וכל זה לא מעניין אותי או מובן לי. אבל בחלק מהזמן הוא כן, ואפילו אז זה די מגעיל אותי וזה יוצר מצבים די מבלבלים. זה לא יכול להיות התפתחות מאוחרת, נכון? זאת אומרת, אני בת יותר מחמש-עשרה. משהו אומר לי שהבעיה העיקרית היא החברים שלי. זאת אומרת, מה שהם מדברים עליו. זה... כמו שיש חומר נורא משעמם בהסטוריה, אבל כשכולם מתחילים לדבר עליו כאילו הוא הדבר הכי מעניין שהומצא מאז המצאת הטלוויזיה הוא מתחיל להראות טיפה יותר מעניין, או לפחות- פחות משעמם? וכל זה התחיל הרבה יותר מוקדם, בערך ביסודי, כשאני הייתי היחידה בכיתה שלא היה לה חבר ולא העמדתי פנים שהיה לי. כשכל שאר הילדים כאילו 'התקדמו הלאה' בנושא ורק אני לא השתנתי. בסוף זה הגיע למצב כזה שהחברות שלי מהכיתה נאלצו לעשות לי את השיחה ההיא של 'איך ילדים מגיעים לעולם' כדי שאני אבין על מה הן מדברות. זה לא ממש עזר. בעיקר כי כבר ידעתי את זה. ואני עדיין לא מבינה מה הקשר בין זה לפרצוף של רוברט פטינסון מרוח על שער של מגזין. אז אני תקועה עם הקטע הזה של ההתלבטות בערך חצי שנה, אז החלטתי שאולי אני צריכה מישהו שהוא לא אני שיעזור לי לארגן כמה דברים. האמת שקודם ניסיתי לדבר עם החברים שלי וכמעט כולם הסתכלו עלי כאילו דיברתי סינית, חוץ מאחד ששאל אותי אם אני א-מינית, וכששאלתי אותו מה זה הוא אמר לי שהוא לא זוכר, ושיחזור אלי עם תשובות אחר כך, ואז שכח. ככה מצאתי את הפורום הזה. XD אז אם מישהו, או מישהי, הבין/ה משהו ויכול/ה לעזור לי אני ממש אודה לכם.

 

[p019]

ברוכה הבאה

דבר ראשון, קחי אוויר. את לא צריכה את כל התשובות היום. מחר יש עוד יום. את לא כבר בגיל 15. את רק בת 15. כשאמרו לי בגיל 18 - זו התפתחות מאוחרת, זה עוד יבוא. אמרתי לעצמי "מגניב, אז לא צריך לחשוב על זה כרגע" בגיל 22 התחלתי לחשוב שזו כנראה לא התפתחות מאוחרת. אז כמו שאמתי, את לא צריכה לדעת את כל התשובות עכשיו. גם אם תחליטי שאת א-מינית היום ומחר תגלי שאת כן נמשכת. הכל בסדר. הכל מותר. אם כרגע את לא מרגישה משיכה מינית, לא מרגישה כל קשר לכל הדבר הזה, זה בסדר גמור (ואם הבנתי מה שאת אומרת - זה נשמע שזה מה שאת מרגישה). זו תשובה, והיא מספיקה לכרגע. את מוזמנת להסתובב בפורום לשעול ולקרוא ולהכיר את עצמך יותר טוב מהשוואת הסיפורים שלך לסיפורים של אחרים. בקשר להתעניינות במין, אחד הדברים שמיניים שעולים ארבה פעמים זה למה בפורום א-מיניים מדברים כל כך ארבה על מין. כי, כן, ארבה א-מיניים (אם כי לא כולם) מתעניינים במין. כיוון שהעולם סביבנו מלא בו. כיוון שהוא משפיע על ארבה דברים סביבנו. ובעיקר כי חסר לרובנו כלים בסיסים להבין אותו בצורה אינטויטיווית. בפעם היחידה שאלכתי לפסיכולוגית היה בגלל הדיסוננס הנל. אם כי במקרה שלי זה נוצר בגלל החיבור שיצרה לי החברה בין רומנטיות למין והעובדה שלמרות שאני א-מיניית אני מעוד אוהבת רומנטיות. ברוכה הבאה

 

[k500]

נראה לי שאת יודעת מה טוב עבורך

וזה הכי חשוב. אף אחד מהחברים סביבך לא יכול להבין מה טוב עבורך ומה את מעדיפה. כמו שכתבת, הבעיה העיקרית כאן היא באמת אצל החברים שהעולם שלהם כנראה שטוח כמו השער במגזין.. לגבי מיניות, זה בסדר, את לא חייבת להשתתף במירוץ הזה שכולם מדברים עליו. לא כולם רצים באותו קצב ויש כאלה שמעדיפים לא לרוץ, אלא ללכת ולהנות ממה שהם רואים ולפעמים זה עדיף כי בריצה את עלולה לפספס את הדברים החשובים, לכן רוב החברים שלך גם לא יכולים להבין אותך ומה את רוצה, הם פשוט מעדיפים לרוץ סתם בלי לעצור רגע ולשאול- למה? כמו שנכתב כאן, אל תחפשי את כל התשובות היום, יש עוד ימים. אם את רוצה להבין כמה דברים על עצמך ולראות אם את א-מינית והנושא חשוב לך בחיים, הישארי בפורום וקראי את החומר על א-מיניות, תראי מה אחרים כתבו, תביני שא-מיניות היא לא משהו אחד סופי ויש א-מיניים ברמות שונות לעיתים, תשאלי שאלות אם את רוצה וכך תוכלי לקבל תמונה מלאה יותר. אולי לא תקבלי את כל התשובות ביום יומיים או שבועיים, אבל לפחות לא תצטרכי לרוץ סתם ולבזבז אנרגיות מיותרות, את רק בת 15, את יכולה לבדוק הרבה דברים ולבחון אותם ולראות מה מתאים לך ואיפה את מרגישה הכי נוח, כי בסופו של דבר, זה הדבר הכי חשוב. בהצלחה

 

[קיווי7]

קודם כל, תודה רבה. ^^

תמיד אומרים לילדים בגיל שלי שאנחנו רצים מהר מדי קדימה, ושאנחנו צריכים להרגע. אבל מצד שני באים אלינו, ולמשל, כבר בכיתה ט' אומרים לנו שמי שמסיים לימודים בפיזיקה וערבית הצבא יושב לו על הזנב. קצת קשה לא להיות בלחץ מזה. וגם זה שכל הזמן רוצים מאיתנו תשובות לא עוזר. לא שאני מאשימה מישהו, אני רק מציינת שהעולם שלנו מאוד מלחיץ ביל אנשים שצריכים להרגע. וגם אומרים שגיל 15 זה גיל צעיר ושאני לא אמורה לחשוב על זה, אז מתי אני כן אמורה לחשוב? כי מנסיון, בפעם האחרונה שאמרו עלי ש'זה יעבור לה' זה הגיע למצב שבו הייתי צריכה ללכת לכל מיני אבחונים מוזרים שעד היום אני לא בטוחה מה הייתה המטרה שלהם. ויש כבר כמה דברים שאני בטוח יודעת- שהמשיכה שלי לאנשים, הראשונית, לפחות, היא לא מינית. אני חושבת שזה יותר... מישהו שאני יכולה לדבר איתו בגובה העיניים, שאני לא אצטרך להסביר לו כל מני דברים או להעמיד פנים שאני מבינה. ואני גם יודעת שאני בהחלט לא מבינה מה גורם לאנשים במגזינים להיחשב חתיכים. הם החליקו את השיער, התאפרו וערכו את התמונה כדי שיהיו להם קוביות בבטן, אז? ממה שהבנתי מכם ומאנשים אחרים זה יכול להשתנות, אבל בינתיים זה המצב, והמצב הוא שאני לא מבינה את התרבות הזאת. אני מניחה שזאת עוד אחת סיבות למה החלטתי להגיב. ^^ והעולם של החברים שלי לא שטוח. אם הוא היה לא הייתי מצליחה להסתדר איתם, או שהם היו מכרים שלי ולא חברים שלי. וגם אם כן, זה רק חלק אחד ששטוח. זה כמו נהר, יש חלקים עמוקים ויש ממש רדודים, אבל בדרך כלל מתייחסים אל הממוצע, וזה כמו להגיד שאפשר לטבוע בנהר שעומקו הממוצע הוא 5 ס"מ. ואני חושבת שהסיכוי שמישהו ימצא מישהו אחר שבדיוק כמוהו שואפ לאפס, או לפחות למשהו קרוב, בגלל שכל אחד שונה מהשני. ואני קראתי קודם בפורום ואני מבינה שא-מיניות זה לא מוחלט. אני יותר מכולם אמורה להבין שהדברים האלה כמעט אף פעם לא מוחלטים. וכמו שכתבתי קודם, אני לא חושבת שאני מינית, זה כמעט בטוח, אני א-מינית או משהו באמצע. ויש הרבה דברים שכתובים פה, אם לא רובם, שאני מזדהה איתם או שקרו לי, אבל יש דברים שממש לא. למשל, קראתי על אנשים שניסו לשכנע אותם שהם מיניים ושאין דבר כזה א-מיניים, אבל אצלי קרה ההפך, ידיד שלי בא אלי ושאל אותי אם אני א-מינית, ואז אחרי שאמרתי לו שאני לא יודעת (אני אפילו לא ידעתי מה זה.) הוא אמר שהוא חושב שכן והתחיל במסע שכנועים וחקירות. ולפני כמה זמן הסברתי לכמה חברות שלי שיש כזה דבר ואפשר לומר שהן בהחלט הפתיעו אותי כשהן הודיעו לי שגם הן רוצות להיות א-מיניות. כאילו, לא להתנזר ממין וכו', אלא פשוט לא להתעניין בזה. והן גם נורא התאכזבו כשהן הבינו שזה לא משהו שאפשר לבחור. XD ויש שאלה אחת שכל הזמן מבלבלת אותי בקשר לא-מיניות - יש אנשים שהם א-מיניים, זאת עובדה, אבל איך הם יודעים את זה? זאת אומרת, אם הם לא הרגישו משיכה מינית אף פעם, אז כנראה הם לא יודעים איך זה מרגיש, נכון? אז אם הם לא יודעים איך זה מרגיש, איך הם יודעים שהם אף פעם לא הרגישו את זה? זאת אומרת, יכול להיות שהם מרגישים את זה כמשהו אחר אז הם פרשו את זה כמשהו אחר? אני אשמח אם מישהו ינסה להסביר לי. כן, אני יודעת. אני מקרה אבוד. יש לי נטייה לחשוב על כל מני שאלות מתחכמות שלא רק שאין לי מושג מה התשובה, אני גם הצלחתי לבלבל את עצמי עכשיו.

 

[המבורגר76]

מה שאת מרגישה זה מה שאני הרגשתי בגילך

לא ראיתי שום עניין מיני באחרים. האמת, אפילו לא הבנתי על מה בנות מדברות בסיפורי המיזמוזים שלהן. פשוט הרגשתי הצד "ששומע" סיפור בצורה היבשה, אך לא מרגיש את ההרגשה. אבל זה בהחלט גיל מאוד צעיר. וכולנו מתפתחים בקצב שלנו. אני הייתי משוכנעת שאני מתפתחת "לאט". למרות שכן סבלתי מהישתוללות ההורמונים, זה עדיין לא גרם לי להתעניין מינית באחרים. אפילו לא סקרן אותי. לעניות דעתי, גילך הוא יותר מידי צעיר בכלל לחשוב על הדברים האלה. כל הנושא המיני לא צריך לעניין אותך לפחות עד הגיעך לגיל 18. לגבי החברה שסובבת, זה לא צריך לעניין גם אותם XD וכמובן, את לא צריכה להיות מוטרדת מכך. אם טוב לך איך שאת - מצויין. תמשיכי ככה. זה משנה אם כרגע לא מעניינים אותך מינית בנים? אולי בגיל 18 יתחילו לעניין אותך? ואולי לעולם לא. לכי תדעי. אני כבר מעל גיל 30 ועדיין לא מעניינים אותי גברים מינית. אנשים מעניינים אותי מבחינה אינטלקטואלית אנושית. לאנשים עם עוצמות מהסוג הזה, אני נמשכת, אבל לא מינית. אני לא שוללת אפשרות שיום אחד אתאהב במישהו ואגלה שאני נמשכת אליו מינית. זה יכול לקרות, וזה נראה "דמי סקסואליות". אבל אם זה לעולם לא יקרה? אז אשאר "א-מינית" מחמת הספק

ולשאלתך האחרונה: איך בן אדם סטרייט יודע שהוא באמת סטרייט ולא בי סקסואל? האם ראית אי פעם גבר שהצהיר על עצמו כסטרייט והיה צריך להוכיח זאת ע"י התנסות גם בקשר הומוסקסואלי, הרי הוא מעולם לא הרגיש את המשיכה לגברים. אז איך הוא יודע שהוא לא הומו אם לא התנסה? והנה, הוא לא צריך להוכיח לאף אחד כלום. המילה שלו, הרגש הפנימי שלו, הם הוכחה מספקת לחברה שסובבת. אז מדוע שאר הנטיות צריכות להוכיח את עצמן אם אחת מהן לא? ולדעתי, הנטייה ההטרוסקסואלית היא נטייה חסומה כתוצאה מהשפעה חברתית הומופובית. אם היינו חיים בחברה חופשית ללא מוסכמות חברתיות, ללא הפחד מהנטיות השונות וללא הלחץ לרבייה, סביר להניח שרוב האנשים היו בעלי נטייה של בי סקסואליות בעוצמות שונות.

 

[מתחבטת7]

היי

ראשית הרשי לי לברכך על בואך לפורום ולציין שאת מתנסחת להפליא! בהתחשב בעובדה שאת בת חמש עשרה אני בכלל המומה מהיכולת שלך לכתוב ולהתנסח כאדם בוגר, בעברית יפה וצחה! את עושה רושם של נערה חכמה מאוד אך מעט מבולבלת. אני מקווה שמהתגובות שכאן את מקבלת מספיק תשובות והבהרות לשאלותייך. אני מרגישה שאין לי מה להוסיף לדבריהם של 019, K500 והמבורגר. אני רוצה רק לחזק את הטענה שבהחלט יש מצב שהכל ישתנה וחמש עשרה הוא גיל מוקדם יחסית ויש אנשים שבגיל זה עדיין לא התפתח אצלם ה"מנגנון" המיני. אני מבינה שבגיל הזה הכל מאוד מבלבל, מצד אחד את כבר גדולה, מצפים ממך להמון, מדברים איתך על הצבא וכו', מצד שני היחס אליך לעתים הוא כאל "רק בת 15".... וזה עניין מבלבל לא רק לך אלא גם למבוגרים שסביבך שאינם בטוחים איך צריך להתיייחס אליך. כפי שהבנת בעצמך, כמו כל דבר בחיים, אין רק שחור ולבן ויש שטח אפור רחב מאוד בין הקצבות הקיצוניים, כך גם במיניות והא-מיניות. אני עד עכשיו לא יודעת איך להגדיר את עצמי ואני מרגישה שגם "מצבי" משתנה כל הזמן. מה שבטוח לי הוא שאני בצד הקרוב יותר לא-מיניות מאשר למיניות. לאחר שנים רבות של קיום יחסי מין, מהסיבות הלא נכונות בעליל!, אני יכולה להכריז בפה מלא שמין לא מעניין אותי ושאני מעדיפה לחיות את המשך חיי ללא כל מגע מיני נוסף לעולם! כיף לך שבגיל 15 את כבר יודעת את זה על עצמך ומעיזה לצאת כנגד כל מה שנראה לך שמקובל בחברה ולבחון את עצמך ואת רצונותיך ואת לא נגררת אחרי "המקובל" אלא בודקת מה נכון לך ומה מתאים לך! כך לא תגיעי למצב כמו שלי שבו רק בגיל 40 את מבינה שבעצם יש עוד כמוך ושזה בסדר לא לחוש משיכה ושזה בסדר לא לשכב עם גברים אם את לא רוצה בכך ושמין לא שווה לאהבה ולהפך... אז ברוכה הבאה ובהצלחה!

 

[ורוד עם נצנצים]

ברוכה הבאה!

אז גם לי אין הרבה מה להוסיף על כל ההודעות שכבר נכתבו. אולי רק אנסה לסדר כמה דברים... לגבי הגיל: התפתחות מינית מתחילה בגיל הבגרות. הגיל בו את נמצאת היום. תמיד יש חריגים (בכל תחום) שמתפתחים מאוחר יותר. זה לא אומר שזה מצבך, זה רק אומר שיכול להיות שעדיין לא התפתחת. מה שחשוב להבין לגבי א-מיניות, היא קודם כל ההכרה במושג וההבנה שיש כאלה שלעולם לא 'מתפתחים' אלה נשארים ככה תמיד. ולדעת שאולי זה מצבך. בניגוד לחריגויות שונות שדורשות טיפול ו/או התיחסות כלשהי (כמו האיבחונים שציינת שעשו לך), כאן אין בכל מקרה צורך לעשות משהו, אלה רק לדעת שזו אחת האפשרויות ולא לדחוק בעצמך לחוש ולעשות דברים שאת לא מרגישה צורך בהם. מנגד, להשאר פתוחה לשינויים שאולי עוד יבואו... זה קצת מבלבל, אבל אפשרי

כל מה שזה אומר זה בעצם להיות קשובה לעצמך באמת כל הזמן ולעשות רק מה שמרגיש לך נכון מבלי להיות נתונה להשפעה חברתית. לשמחתך הכרת את המושג בגיל צעיר. בגיל הקריטי... כשאני הייתי בגילך המושג לא היה קיים בכלל, אז לא פלא ששיכנעו אותנו שמשהו דפוק וגררו את חלקנו לקיום יחסים מתוך לחץ חברתי. תשמחי שאת לא שם

לגבי האיך את יודעת שאת לא מרגישה משהו אם את לא מרגישה אותו: פשוט מאוד. כמו כל רגש. אם מישהו מתאר לך משהו ואת לא מזדהה עם זה, את לא מרגישה את זה. כמו כל רגש, אם הייתי מרגישה היית יודעת. מוזמנת להשאר כאן ולבחון את עצמך לאורך השנים. ותזכרי שיש גם את המושג דמי-מיני (מה שהמבורגר הזכירה) שזה אומר שאת יכולה לחוש משיכה מינית רק כלפי מי שאת מאוהבת בו. אם עדיין לא התאהבת באף בחור, זה עוד יכול לקרות בעתיד ואולי אז כן תביני על מה כולם מדברים..

 

[קיווי7]

אני לא חושבת,

שאני מהאלה שמתפתחים מאוחר יותר. בעיקרון אני מהאלה שמתפתחים מוקדם יחסית לשאר השכבה שלי. זאת אומרת, כבר צמחו לי שיני בינה וכל אלה, לטענת רופא השיניים, כמה שנים מוקדם מהצפוי, למשל (אני לא אכנס עכשיו לכל הפרטים האלו...). אז אם ההתפתחות הגופנית שלי מקדימה את הגיל שני, ואני בטוחה שגם מה שלא גורם לכל ההבדלים האלו בהעדפות המיניות (המוח?) הוא חלק מהגוף, אז יכול להיות שגם זה מתחיל מוקדם יותר? זה גם חלק מהדילמה שלי- אם אני פשוט מתפתחת מאוחר למרות שלדעתי אני לא. אני לא חושבת שזה לא דורש התייחסות, אבל אני מסכימה שלא צריך טיפול בקשר לזה. אלא אם כן זה ממש מפריע לך או גורם לך לפתח פרנויות נגד העולם בכללי. XD כן, אני מניחה שאני שמחה שאני לא שם. אבל אני חושבת שאני ועוד כמה חברים שלי היחידים בשכבה שמכירים את המושג הזה. אין אפשרות, לא יודעת, לעשות הרצאות על זה בבתי ספר או להגביר את המודעות? שבני נוער ידעו שיש כזה דבר מגיל צעיר? אצלי זה לא ככה. יש הרבה רגשות אצלי שאני לא מצליחה לזהות. יכול להיות שמישהו ממש ממש מעצבן אותי אבל אני אפרש את זה בתור סקרנות או משהו אחר. אבל מצד שני, אם מישהו יציג לי רגש כלשהו אני אולי ארגיש שאני מזדהה איתו, למרות שאין לי מושג על מה הוא מדבר. זה כמו שבחורף אני יכולה להסתובב בחוץ בקצר, ואני לא ארגיש בכלל בקור, אבל כשאני אחזור הביתה אני אגלה שאני מצוננת. אני חייבת להודות שזה די מעצבן. זאת אומרת, לא הצינון מעצבן, אלא זה שאני לא יכולה לזהות את הדברים האלה. גם דברים כאלה קורים בגיל ההתבגרות? זאת אומרת, אי תאום בין המוח ל... שאר הדברים? מה זאת אומרת? מתאהבים במישהו ואז קמים יום אחד ומגלים שנמשכים אליו מינית? איך זה פועל? לא בטוח שאם זה יקרה לי אני אבין. כי אני אמשך מינית רק אל מי שאני אוהבת, ושאר האנשים ימשכו מינית לכל מי שהם נמשכים אליו ואני לא. לא?

 

[ורוד עם נצנצים]

התפתחות גופנית ונפשית לא תמיד מגיעות יחד. למשל, קורה לא מעט שבנות מתפתחות גופנית-מינית מוקדם יחסית, אבל מבחינה רגשית-נפשית, הן ממש לא מוכנות עדיין לכל המיניות הזו ועדיין במקום של ילדה. מצד שני, שיני בינה??? (שלי אגב עדיין לא יצאו....

אני צריכה לעשות ניתוח כדי להוציא אותם כי אין לי מקום בפה ואני דוחה את זה כבר יותר מ-12 שנה..) בכל מקרה, גיל 15 הוא גיל צעיר. זה לא אומר שוב, שאת לא. זה רק אומר שזה באמת ממש צעיר ועוד מוקדם לדעת בוודאות. אבל זה בהחלט מראה על כיוון ורוב הסיכויים שזה מצבך. ההתייחסות היחידה שזה דורש - היא ההכרה בקיום הדבר ומתוך זה לצאת לעולם על כל המשמעויות של זה. לגבי הרצאות בבית ספר - אנחנו יותר מרוצים להעביר הרצאות כאלה. אני חושבת שזה ממש חשוב להעביר הרצאות כאלה בתיכונים. הבעיה היא שלתיכונים יכולים להכנס רק עם אישור של משרד החינוך ולכן אנחנו חייבים לעשות את זה דרך חוש"ן. (ארגון שמעביר הרצאות בבי"ס ספר על הקהילה הגאה.) היתה לי פגישה עם גאיה (ילדת הסוכר המרחף) עם המנהלות של חוש"ן לפני משהו כמו חצי שנה. בנתיים לא זז כלום והם גם אמרו שזה יקח הרבה זמן... אני מקווה שזה לא ייקח יותר מידי זמן, כי באמת חבל על כל שנה שעוברת. לגבי זיהוי הרגשות - זה אולי משהו שאת צריכה לדבר עליו עם מישהו ולחדד אותו. נראה לי חשוב לדעת להבין מה מרגישים. היתה לי בעיה דומה. לא ידעתי להבדיל בין מה אני מרגישה למה שאחרים מרגישים. למדתי גם בעזרת התבוננות עצמית על זה וגם בעזרת מטפל להבדיל בין הדברים. זה עשה לי הרבה סדר בחיים. אני חושבת ששווה לך להתייעץ עם מישהי/ו מקצועי לגבי זה. יועצת בי"ס למשל? בהנחה שהיא נחמדה וטובה. (כי לי היתה אחת ממש מזעזעת שברחתי ממנה...) לגבי הסוף: בגדול, כן, מה שכתבת. לא מרגישים משיכה מינית. מתאהבים במישהו ואז כן מרגישים. וזה לא שמרגישים עכשיו משיכה לכולם, אלה רק לאותו אדם.

 

[קיווי7]

יש בזה משהו...

הייתה לי לא מזמן שיחה עם אחת מהחברות שלי על כמה השתנה מאז כיתה ו', ואני שאלתי אותה אם השתניתי מאז והיא אמרה- "לא.". נחמד לדעת... ככה רופא השיניים אמר. שיני בינה הן הטוחנות השלישיות, לא? למה לדחות? לא עדיף להיפטר מזה וזהו? גיל 15 לא עד כדי כך צעיר. זו כבר יותר מחצי הדרך לבגרות. ככה המורה לביולוגיה טוענת, לפחות. מה זאת אומרת, לצאת לעולם עם כל המשמעויות של זה? ומה עם פעולות נוער? גם לזה צריך אישור? מוזר שלא שמעתי על הארגון הזה, או על ההרצאות. בית הספר שבו אני לומדת מחשיב את עצמו כבית ספר שמקבל את כל הדברים האלו. ההרצאות היחידות שעשו לנו אי פעם היו על אישון ועל הקטע הזה של להתנהג יפה. בטוח שלא שכחו? אולי כדאי לבדוק גם את האפשרות הזו.

מה זאת אומרת? קורס בהבנת הרגשות? משום מה יש לי הרגשה שזה לא יעבוד... אבל התכוונת ללדבר עם פסיכולוג? הולכים אליהם לדברים כאלה? מה זאת אומרת? אם מישהו הרגיש רגש כלשהו, גם את הרגשת אותו? היועצת שלנו נחמדה, כן, אבל אסרו עליה לחלק תה לתלמידים, אז אני לא רואה במה היא תוכל לעזור. חוץ מזה אני די מרחמת עליה. התלמידים מתנפלים עליה כמו זבובים על פח זבל. מתחילים עכשיו את כל הקטע של המגמות והטיולי בית ספר. XD זו בדיוק הנקודה שלי. זה לא כמו שכולם מרגישים, זה רק כלפי אדם אחד. אבל בשאר הדברים רמת ההתעניינות עדיין נמוכה, לא?

 

[ורוד עם נצנצים]

חצי הדרך זה לא הסוף...

זו הכוונה

אז נכון שמי שעכשיו כבר מיני, אז הוא מיני, אבל מי שלא, אולי עוד יהיה.. גאיה חשה א-מינית ונכנסה לפורום כבר בגיל 16 לערך. שוב, אני לא אומרת שאת לא ולא מנסה לערער לך את ההרגשה, רק אומרת שכדאי שתשארי פתוחה. לא להתנסות. לרגשות. אני אישית מעבירה הרצאות באיגי - שזו תנועת נוער לנוער גאה. זה משהו שהגיעה מהם. והנוער שם לא ממש נוער.. זה מגיל 18 עד 21. משהו כזה. אבל גם יחסית צעירים. אנחנו מנסים להגיע לאן שאפשר. לצערי אין לי הרבה זמן להתעסק עם זה, אבל אם פונים אלינו לא נחמיץ הזדמנות. גאיה עשתה המון עבודת שטח בנושא ההרצאות והחדירה היא די איטית אבל קיימת. אין לי ספק שחוש"ן לא מגיעים לכל מקום. והם בטח פעילים בעיקר בת"א והסביבה. אם את פעילה בתנועת נוער כלשהי ורוצה שנבוא לדבר שם - בשמחה. קורס בהבנת רגשות - זה למעשה קורס בהבנה של עצמך. וכן, הולכים לפסיכולוג גם על דברים כאלה. אבל לא חייב פסיכולוג. יכול להיות כל גורם מקצועי - בתחום השיחות. נגיד, לא הייתי שולחת אותך למאמן אישי (קואצ'ר) בשביל דבר כזה, כי זה הדבר האחרון שהם יעזרו בו. הספור שלי מורכב וקשור לצורה שבה גדלתי. אבל כן, ההזדהות שלי עם האחר היתה כ"כ גדולה, שהייתי חשה את מה שהוא מרגיש. זה יצר המון מצבים מבלבלים בטירוף (כולל בהקשר המיני.) וגרם לי להרבה בעיות. אני אישית הבנתי את זה במהלך טיפול פסיכולוגי שעשיתי (מסיבות אחרות) ואז כשזה עלה, עבדנו גם על זה. קצת קשה להבין את הסביבה אם את לא מבינה את עצמך. זה הבסיס. דמי-מיני ימשיך לא לגלות עניין מיני בשאר. מנגד, יכול להיות שהחוויה הטובה של המיניות אם אותו אדם מיוחד, יגרום לו כן להכנס לשיחות המיניות כמו כל מיני רגיל. כי זה אומנם מופנה אצלו רק כלפי מישהו מסויים, אבל עדיין קיים...

 

[קיווי7]

אבל זה עדיין חצי מהדרך,

השלב שבו הכול מתחיל להתבהר לאט לאט. טוב, לא הכול. חלק. אבל חלק זה עדיין חלק! יש משהו שאני לא מבינה- למה לא מעלים את המודעות לנושאים כאלו בגיל צעיר. זאת אומרת, בדיסני למשל, תמיד יש את בת שבסוף הסרט מוצאת את הגבר שלה, ואז הם מתחתנים, יש להם הרבה ילדים והם חיים באושר ואושר. אין מצב שהיא נשארת לבד? או... לא יודעת, מוצאת בחורה אחרת וחיה איתה באושר ואושר? ילדים לוקחים את זה כמובן מאילו. זה ממש מעצבן! (בעיקר הקטע של הילדים. כן, אני יודעת שלפי הפתגם ילדים זה שמחה ושמבחינה טכנית אני עדיין ילדה, אבל ילדים זה מפחיד. לא, אני רצינית. הם מפחידים. ביחוד כשהם בגודל שלי...) אני לא ממש פעילה בתנועת נוער, יש לי שכבה ענקית וזה כבר יותר מדי אנשים במקום אחד בשבילי. אני בחוגי סיירות, אבל לא ממש עושים לנו הרצאות על דברים כאלה, ואנחנו גם לא בת"א והסביבה. ואם אין אפשרות לבוא כרגע לבתי ספר, אין דרכים אחרות לעלות את המודעות? זאת אומרת, חוץ מהרצאות, כתבות ועוד דברים כאלה? ואוו. אני מבינה איך אפשר להזדהות אם אנשים, אבל עד כדי כך? סתם שאלה, אבל זה גם בא עם רמות גדולות של טאקט? כי אצלי זה לא. ><" ובכל זאת, רוב האנשים מבינים את הסביבה (או חושבים ככה) יותר טוב מאת עצמם. לפחות רוב האנשים שאני מכירה. ויש גם את הא-פורים, לא? זה באמצא, נכון? או שהתבלבלתי בהבנת המושג? מקריאה בפורום הבנתי שא-מיניים לא נגעלים מסקס, אלא זה פשוט לא מעניין אותם. אני די נגעלת מזה. מהקטע של להתעסק בזה כל הזמן. זאת אומרת, אין לי בעיה לצפות באנשים לועסים אחד לשני את הפנים (או מתנשקים. בשבילי זה נראה אותו דבר), אבל זה יעניין אותי בערך כמו לראות מישהו מגרד באף. אבל אם כמה חברים יתחילו לדבר על סקס או דברים סוטים, אז כן, זה די מגעיל. מה זה אומר? ועוד משהו שאני סקרנית לגביו- כמה אחוזי אנשים מכריזים על עצמם שהם א-מיניים או משהו בסגנון? וכמה משערים שיש באמת? (כולל אלו שלא אמרו את זה או יודעים שזה קיים)