עזרה.

[טלטול226]

עזרה.

יש לי בעיה טיפה מורכבת אשמח לכמה דקות של תשומת לב ממכם. טוב אז ככה, אני וחבר שלי יוצאים 8 חודשים. בהתחלה הכל היה טוב ובאמת הרגשתי שקורה פה משהו טוב ואמיתי (אחריי שנתיים בערך של רווקות לפני כן, שהייתי פוסלת אנשים כי לא התאימו לי), אבל בכמה חודשים האחרונים משהו השתנה, אנחנו רבים כל שיחה בערך, הוא מאוד קנאי וכל הזמן מעיר לי, מבקר אותי, רוצה לדעת כל דבר הכי קטן שקשור אליי, ומאוד סובב סביבי במשך כל היום. אם אני לא עונה לו כי ישנתי, הוא מפרש את זה ישר כ"מסתוריות" וכמשהו מוזר... בקיצור, אין לו בטחון כלכך לגביי, ואין סיבה לכך, הוא פשוט חשדן מטבעו...ועל זה כל הויכוחים שלנו בערך. מעבר לכל זה, ההרגשה שלי היא שטוב לי וכיף לי ונחמד לי, אבל לא סגורה אם אני מאוהבת בו בטירוף ,פשוט נוח לי עם המצב הזה שבנאדם אוהב אותי מאוד, כיף לי עם החום הזה ,הדאגה והאכפתיות מצידו, מה שלא היה לי בשנתיים האחרונות. אני יודעת שאם נפסיק את הקשר אני ארגיש רע, כי כבר לא יהיה לי את זה. אני יודעת שזה אולי נשמע קצת אגואיסטי מצידי כי הוא כביכול יותר אוהב בקשר, אבל לא סגורה על זה שכדאי להפסיק את הקשר מהסיבה הזאת. יש סיכוי שעם הזמן אני אתאהב יותר, ארגיש יותר ממה שאני מרגישה עכשיו? אולי עצם ההתנהגות שלו גורמת לי להרגיש ככה? מה אתם הייתם עושים? מיואשת

 

[מריוס זכריה]

כן, זה לא כל כך פייר

ולפי דעתי הסיכוי שאת תתאהבי בו קטן מאוד. אני מעריך שהכיף בהתחלה נבע מהחידוש, מהוספת אהבה ומיניות לחיים שבםה זה היה חסר. טבעי שתתלהבי, וטבעי שתספרי לעצמך ש"וואו". אם כבר בשלב הזה לא הרגשת מי יודע מה רגשות חזקים, אני לא מאמין שהם יופיעו בהמשך, וזאת בלי קשר (ועם קשר, גם) להתנהגות שלו. סביר להניח שהוא יודע את כל זה, במודע או לא במודע, ולכן הוא קנאי כל כך. כלומר: יש לט סיבה אמיתית לקנא, גם אם אין כרגע בחייך גבר אחר. כי אחד כזה בוודאי יגיע. ואולי יותר מאחד. העצה שלי: אני חושב שהעיסקה הזאת לא טובה לך עצמך. נכנסת מהסיבות הלא נכונות, ונשארת שם יותר מדי זמן. שחררי את עצמך, כי הבור שאת חופרת לעצמך בכל חודש שעובר במצב הזה הולך ומעמיק. ככל שהזמן יעבור, היציאה תהיה קשה יותר.

 

[טלטול226]

תודה

תודה על התגובה! ההתלבטות שלי בעצם נובעת מהעניין של הקנאה וההתנהגות האובססיבית שלו, כי בהתחלה היא לא הייתה וכן הצלחתי להרגיש יותר ממה שאני עכשיו. אז כאילו בעצם ההתנהגות שלו מונעת ממני להתאהב, זה החשש שלי. מה הכוונה שיש לו סיבה אמיתית לקנא? אני לא באמת נותנת לו סיבות, הוא פשוט ממציא אותן! כל שיחה שאני מקבלת הוא חושב שזה גבר, כל שיחה בפייסבוק הוא מתחקר, כל בנאדם שפונה אליי לא משנה איפה, הוא מתחיל עם מבטים ואמירות לא במקום... בקיצור באמת שהוא מגזים! אולי באמת כדאי לשחרר.

 

[מריוס זכריה]

כמו שכתבת בעצמך לגארוטה

"יש סיכוי‬ שכל הקנאה שלו נובעת מזה שאני פחות שם, אני מעולם לא ניסיתי לנתח את זה..." אני חושב שזו יכולה להיות סיבה מצוינת לקנא. את מבינה, מבחינתך יש "טעם" לנא רק כשיש עניין עם גבר אחר. אבל לדעתי זה לא עובד ככה. גבר (או אישה, כמובן) יכולים לקנא ולדמיין שיש אחרים רק בגלל שיש תחושה לא מודעת שבן/בת הזוג לא מספיק אוהב אותם. הרי תחשבי על זה שהיית מאוד אוהבת אותו, והיית מרגישה שהוא לא לגמרי סגור עליך, נחמד לו איתך אבל הוא לא מאוד מאוהב. איך היית מרגישה? לא יכול להיות שהיית מקנאת? --- תכל'ס, את בעצם אומרת: הבעיה לא בי, היא בו. אלמלא הוא קינא כל כך ("שלא בצדק"), היה יותר טוב. ואני שואל את עצמי: האם המחשבה הזאת מקדמת אותך בחיים או מעכבת? הרי בכל מקרה, הוא מה שהוא. ואת מרגישה אליו מה שאת מרגישה. אז מה הטעם להתעסק ב"אילו"? --- מצד שלישי, אם טוב לך ככה, זה בסדר גמור. זו בחירה ךלגיטימית להיות בקשר כזה. רק קחי בחשבון שאין שום ערובה שמשהו ישתפר. אולי למרות מה שאני כותב, זה כן ישתפר? השיקול הוא רק שלך, ודעתי היא רק דיעה.

 

[טלטול226]

כן, כשהופכים את הגלגל

אז אפשר להבין קצת איפה הוא נמצא, אבל עדיין, הרמה היא מאוד קיצונית. אני לא אומרת שלא צריכה להיות קנאה, אבל זה מגיע לרמה של צעקות וריבים כלכך גדולים, וזה קורה כמעט בכל שיחה /פגישה ואני לא מגזימה. אם אין ריב אני אומרת תודה. ומי יודע, אולי אני מגזימה ורוצה להשיג יותר מדי, אולי בעצם מה שאני מרגישה אליו זה בסדר, פשוט זה לא מטורף ולא חוצה גבולות. זה בגדר הנורמה, נחמד וכיף ואחלה, אני פשוט תמיד שאפתי ליותר מזה.... זאת הבעיה, שלא טוב לי. ממש לא, ובאמת שום דבר לא מבטיח שיחול שיפור ופה בעצם טמונה הבעיה.

 

[מריוס זכריה]

ופה גם טמונה התשובה

 

[גארוטה]

אם אחרי

שמונה חודשים זה עדיין לא קרה (ההתאהבות) זה כבר לא יקרה. להישאר רק כי הוא אוהב ורק כי זה נוח לך ונעים זה לא מספיק כדי שזה יחזיק לאורך זמן. השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך היא, האם הוא מקנא לך ואובססיבי כלפייך כי הוא כזה או כי הוא מרגיש שאת לא שם כמו שהוא היה רוצה שתהיי? כאן את צריכה לקבל החלטה, להמשיך ולסבול את המריבות היומיומיות בגלל הקנאה והחשדנות גם במחיר שזה נותן לך בטחון כלשהו, או להיות כנה עם עצמך ואיתו וללכת.

 

[טלטול226]

יש סיכוי

שכל הקנאה שלו נובעת מזה שאני פחות שם, אני מעולם לא ניסיתי לנתח את זה... אבל זה לא משנה את העובדה שזה מהווה מעצור בקשר.. ההחלטה קשה אין לי מושג מה לעשות, תודה רבה על התגובה.

 

[גארוטה]

זו שאלת

הביצה והתרנגולת ומה בא קודם. בתכל'ס, מה זה משנה בעצם? יש ביצה ויש תרנגולת ולעניינך, יש קנאה גדולה של גבר ואשה שלא נמצאת לגמרי בזוגיות וגם פה אותה השאלה, מה זה משנה בעצם מה הביא למה? טוב לך מספיק כדי להישאר תשארי, רע לך מספיק כדי ללכת, תלכי.

 

[yehonatan7]

לפי דעתי

יש לך כרגע שתי אפשרויות : או לשוחח אתו על מה שאת מרגישה, ולהסביר לו שלדעתך הקנאה שלו אלייך מוגזמת (אני מסכים לגבי זה שהיא מוגזמת), או לחתוך את הקשר הזה כאן ועכשיו, אם קשה לך להאמין שהמצב ישתפר בעתיד. אם הוא כ"כ קנאי, זה כנראה משום שהוא חושב שהוא לא מספיק טוב בשבילך, ולכן הוא מאוד חושש בכל פעם שאת מדברת עם אנשים אחרים. להיות קנאי במידה זה בסדר, אבל כשהקנאה עוברת את המידה היא עלולה רק להזיק להמשך הקשר. לשאלתך, יש תקופות במהלך הקשר שבהן האהבה דועכת, אולם אחרי תקופה מסוימת היא שוב מופיעה.במקרה שלך, לא נראה לי שזה המצב.הסיכוי היחיד שהמצב ישתנה הוא אם הוא יהפוך להיות פחות קנאי ותלותי.השאלה היא האם זה אכן אפשרי. לסיכום-קנאות ואובססיביות הן תכונות שמזיקות לכל קשר זוגי.חשבי עם עצמך האם עדיף לך לשוחח אתו על הבעיה, או פשוט לחתוך. בהצלחה !

 

[פמיניסטי]

מבלי להכנס כלל לתחרות על עוצמת האהבה

קנאות היא מרכיב שלילי בקשר, לא כל שכן, בעוצמות גבוהות ואם לא די בכך, זה מרכיב שקשה מאד להשתחרר ממנו, ולטעמי, בלתי אפשרי לייצר בנוכחותו קשר תקין לאורך זמן מקווה שעזרתי