עזרה

sb311

New member
עזרה

אני ואשתי נשואים מזה 5 שנים יש לנו שני ילדים מקסימים בגילאם 2.5 ו8 חודישים,הבעיה שלי היא שאשתי לא סובלת את המשפחה שלי , לפני שבאו הילדים תמיד חשבתי שזה עניין של בישנות ואופי מאז שהילדים נולדו היא פשוט בלתי נסבלת בכל מה שקשור להורים שלי יותר נכון לאבא שלי ,אמא שלי עוד יכולה להחזיק את הילדים לשחק איתם אך אם אבא שלי מתקרב זה ישר לקרוא להם שבטעות לא יגע בהם ,המצב רק מחמיר לאחר שהיה לנו ריב בבוע שעבר מכלום היא התפרצה די נמאס לי אני רוצה להיפרד קשה לי,כמובן שאני ממש נלחצתי עצםהרעיון שאני לא יהיה ליד הילדים שלי הורג אותי נפשית,לאחר שנרגע היא דרשה כי את החג לא נעשה אצל הורי "שבוע יש לי סיוטים מזה ..." בצער רב הודעתי לאמא שלי על הנ"ל והיא שרק דואגת לאושרי אמרה רק על תריבו ותהיה מאושר אך בליבה אני יודע שהיא כואבת ,חשוב לציין כי אבי לא אדם בריא נפשית והדבר החמיר מאז שהוא מובטל ,אך כרגע הוא די מאוזן ומנסה לחזור למסלול ,אם אמא שלי אין לה בעיה אך היא לא תשב תדבר איתה מעין קרירות ,כבר שבוע עבר והסים בסדר אך הדבר הזה לא מרפא מהמחשבות ,היא לא רוצה שאני ילך להורים שלי אם הילדים לא יזמין אותם וכ"ו ,הצעתי לה טיפול זוגי אך סרבה ,אני לא יודע מה לעשות אני לא מעוניין להתגרש ובטח לא להיות רחוק מהילדים שלי,האם למישהו יש עצה תודה המיואש
 

נומלה

New member
האם ניסית להקשיב לה?

האם ביררת איתה בלי האשמות למה יש לה סיוטים מלהיות בחג אצל הוריך? צר לי לומר אבל המחויבות הראשונה שלך היא טובת הילדים. האם יתכן כי אשתך חושבת שקשר עם אביך נוגד את טובת הילדים? אני מוכרחה לומר (למרות ההתנפלויות הצפויות) שגם אני הייתי בודקת בשבע עינים לפני שהייתי נותנת לילדי להתקרב לאדם שאינו יציב נפשית. הבנת הנקרא שלי (ויתכן שאני טועה כאן) היא שאתה לא החלטת עדין בשאלת הנאמנות הראשונית. או במילים אחרות, רצונו של מי יותר חשוב, של הוריך לראות את הילדים או של אשתך להגן על הילדים מפני משהו שלא הובא פה במלואו.
 

sb311

New member
כן דיברנו

לא שאבא שלי משוגע ויכול לעשות משהוא רע לילדים ,הוא פשוט בן אדם שנשבר נפשית מאז הפיטורין כמו כן אני לא יכול לומר שהיה אב לתפארת המדינה אבל אני למדתי לסלוח ולוותר הבעיה שגם אמא שלי נענשת ,כמו כן גם אם אחי הקטן אינה מדבר היא יכולה לראות אותו ולא לומר שלום,ני מנסה כל הזמן לרוץ בין הטיפות אני לא מבקש שתואהב אותם בכוח אך שתיתן להם הזדמנות ,הם מוכנים להתנצל ולבוא לדבר איתה אך אני פשוט לא מצליח להגיע אליה שתיפתח בפני שאני שואל אותה היא אומרת שהיא לא יכולה לראות אותו זה עוה לה רע
 

נומלה

New member
להתנצל???

על מה? מה קרה ביניהם שמצריך התנצלות? אולי זה המפתח לחוסר הנוחות שהיא חשה.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אני לא בטוח שזה קשור ליציבות הנפשית של אבא

אני מניח שיש לה סיבה כלשהי, מוצדקת או לא, ונשמע כאילו שאינך יודע עדיין מהי בדיוק. תפוס יום רגוע, ותגיד לה שאתה רוצה לדעת ולהבין, בלי לשפוט אותה. אחרי שתקשיב ותדע מה הסיבות שלה, תחזור לפה ותכתוב, ואז נראה. אתה חייב להבין טוב יותר מה קורה שם. לא מספיקות אמירות כלליות של "יש לי סיוטים". יכול להיות שהיא דברים בעבר, יכול להיות שהיו לה טראומות שלא קשורות ישירות אליהם - לך תדע. תבדוק בלי לריב! תמיד תוכל לריב אחר כך. אם אתה רוצה תשובות אמיתיות, אתה חיי בלהקשיב בלי לענות ובלי לשפוט. כאמור, את התשובות תשאיר לשיחה אחרת. תמיד תוכל לעשות זאת. מריוס
 
למעלה