עזרה....
התחלתי לעבוד לפני 3 שבועות במקום עבודה חדש. אחד העובדים שם קצת פילרטט איתי בצורה מנומסת כשהגעתי לשם. אני חשבתי שהוא ממש חמוד אבל הייתי עסוקה באותה תקופה בלמידת העבודה החדשה כך שלא ממש התעניינתי בו יותר מידי, ועניתי לו על אותם פילרטוטים בצורה נחמדה ומנומסת אך לא נסחפת מידי. וזאת במיוחד מאחר ואני לא נוטה להיסחף בפילרטוטים, אני לא אוהבת שיש לזה צורה זולה.. במיוחד עם אנשים שאני בכלל לא מכירה... בכל מקרה, לאחר שהימים חלפו ואני התאקלמתי בעבודה הוא הפסיק להתייחס עלי בצורה הזו ופשוט התייחס אלי יפה כמו שהוא מתייחס ליתר העובדים. אני מנגד, גליתי שהוא ממש בחור מקסים והתחלתי להימשך אליו (ומי שחושב עכשיו שנמשכתי אליו כי היחס שלו כלפי התקרר - טועה. זה קרה כי בזמן הזה ספקתי להכיר אותו מספיק כדי להימשך אליו). פעם אחת יצא לנו לדבר לכמה דקות וקצת התעניינתי בו והוא סיפר לי יחסית די הרבה על עצמו, וציין אפילו שהוא מעוניין בקשר רציני אם מישהיא ומרגיש בוגר מספיק לחתונה (האמת שאני בכלל לא שאלתי על כך.. הוא כיוון את השיחה לשם..) מאז אני ממש משתדלת לתת לו צומת לב מיוחדת ולשדר לו כמה שניתן שאני מעוניינת מבלי לומר שום דבר במפורש.. אבל כמו שזה נראה כרגע - הוא לא מציא לצאת.. ואני ממש מתביישת לעשות את הצעד הזה.. תקראו לי מיושנת, אבל אני מאמינה שזה התפקיד של הגבר... מעבר לכך שאם הוא יסרב או שכל העיניין יתפקשש אני ירגיש מאוד מובכת - אנחנו הרי נמשיך לעבוד יחד ואני רואה אותו כמעט כל יום.. מה אפשר לעשות? אני חייבת לציין שבעבודה שלנו זה נדיר שיהיה לשניינו כמה דקות לבד בלי אנשים סביבנו.. כך שזה בכלל קשה ליצור קשר אישי כלשהו... מה לעשות? תודה
התחלתי לעבוד לפני 3 שבועות במקום עבודה חדש. אחד העובדים שם קצת פילרטט איתי בצורה מנומסת כשהגעתי לשם. אני חשבתי שהוא ממש חמוד אבל הייתי עסוקה באותה תקופה בלמידת העבודה החדשה כך שלא ממש התעניינתי בו יותר מידי, ועניתי לו על אותם פילרטוטים בצורה נחמדה ומנומסת אך לא נסחפת מידי. וזאת במיוחד מאחר ואני לא נוטה להיסחף בפילרטוטים, אני לא אוהבת שיש לזה צורה זולה.. במיוחד עם אנשים שאני בכלל לא מכירה... בכל מקרה, לאחר שהימים חלפו ואני התאקלמתי בעבודה הוא הפסיק להתייחס עלי בצורה הזו ופשוט התייחס אלי יפה כמו שהוא מתייחס ליתר העובדים. אני מנגד, גליתי שהוא ממש בחור מקסים והתחלתי להימשך אליו (ומי שחושב עכשיו שנמשכתי אליו כי היחס שלו כלפי התקרר - טועה. זה קרה כי בזמן הזה ספקתי להכיר אותו מספיק כדי להימשך אליו). פעם אחת יצא לנו לדבר לכמה דקות וקצת התעניינתי בו והוא סיפר לי יחסית די הרבה על עצמו, וציין אפילו שהוא מעוניין בקשר רציני אם מישהיא ומרגיש בוגר מספיק לחתונה (האמת שאני בכלל לא שאלתי על כך.. הוא כיוון את השיחה לשם..) מאז אני ממש משתדלת לתת לו צומת לב מיוחדת ולשדר לו כמה שניתן שאני מעוניינת מבלי לומר שום דבר במפורש.. אבל כמו שזה נראה כרגע - הוא לא מציא לצאת.. ואני ממש מתביישת לעשות את הצעד הזה.. תקראו לי מיושנת, אבל אני מאמינה שזה התפקיד של הגבר... מעבר לכך שאם הוא יסרב או שכל העיניין יתפקשש אני ירגיש מאוד מובכת - אנחנו הרי נמשיך לעבוד יחד ואני רואה אותו כמעט כל יום.. מה אפשר לעשות? אני חייבת לציין שבעבודה שלנו זה נדיר שיהיה לשניינו כמה דקות לבד בלי אנשים סביבנו.. כך שזה בכלל קשה ליצור קשר אישי כלשהו... מה לעשות? תודה
