אני אפרט טיפה..
למרות שנדמה לי שעשיתי את זה כבר באליס אין צ'יינס. את זה העתקתי ממה שכתבתי שם : הוא לא היה. גראנג' זו לא הייתה תרבות, ולא הייתה דרך חיים שהייתה קיימת לזמן מאוד קצר במיקום גיאוגרפי ספציפי. גראנג' קיים, הוא היה קיים די מזמן, והוא קיים גם עכשיו. עד היום להקות גראנג' שקיימות בסיאטל וניסו לעשות מהן רעש גדול בתקופה של תחילת שנות ה-90' עוד צוחקים על זה לפעמים שפעם עשו רעש גדול סביב סגנון המוזיקה וסגנון החיים שלהם. זה שמדי פעם יש כתבות שמזיינות בשכל שסיאטל היא לא מה שהייתה פעם לא אומר שזה באמת ככה, אני מכיר הרבה אנשים, כולל דודה שלי שהיו בסיאטל, וזה עדיין אותו מקום קודר, קריר, עם אנשים עם ג'ינסים קרועים, חולצות פלנל, ולהקות שמנגנות גראנג' בפאבים ומועדונים. בסופו של דבר זה בדיוק כמו שיקחו איזה מוזיקה מאיזה שבט אינדיאני ויהפכו אותה ללהיט כמו שעשו לנירוונה, שבעקבותיה נדחפו עוד להקות גראנג', ואז פשוט הכל ירד מזה, ואנשים יגידו שזה היה משהו זמני. גראנג' לא היה משהו זמני, הוא משהו תמידי. מה שנתנו לנו לטעום זה כמה להקות, ניסו להפוך אתזה ליותר מידי, ועובדה שזה לא באמת החזיק מעמד הרבה זמן. זה בנוגע למה שזה היה אז והיום. גראנג' הוא סגנון חיים, בין סאונדגארדן למדהאני, לנירוונה פרל ג'אם ואליס יש המון הבדלים ופחות דברים משותפים, מה שמוכיח שפשוט אי אפשר לקרוא לזה סגנון מוזיקה. למרות שנירוונה עשו משהו די מיוחד עם כל הדיסטורשן והרעש והאנטי סולואים וכו'... יש כאלה שיגידו שזה פשוט חרא, יש כאלו שיגידו שהם אוהבים את זה נורא, אבל זה פשוט משהו יחסית חדש, אז אולי נירוונה הכי קרובים מבחינה מוסיקלית להגדרה של גראנג'.