עזרה \ שאלה..

[מילקי26]

עזרה \ שאלה..

אני באמצע שנות ה - 20 לחיי אני לא מדברת עם אמי כבר כ- 10 שנים בעקבות משקעים כבדים נפשיים מהילדות. טוב לי ככה למרות שהייתי מעדיפה שתהיה מסגרת ביתית חמה כמו בהרבה משפחות אבל עדיין טוב לי ככה מאז שהפסקנו לדבר הוקל לי נפשית בצורה מדהימה קיבלתי המון חופש והתבגרתי המון אני מבשלת לבד, מכבסת לעצמי מגיל ההתבגרות לא לוקחת כסף מההורים מגיל צעיר מאוד לעומת זאת עם אבי המצב שונה לחלוטין הוא איש קל יותר והיחסים ביננו מושלמים יש אהבה הבנה ופרגון עצום שזה ההפך לחלוטין ממה שקיבלתי מאמי מצד המשפחה יש לחץ מתמיד להשלים ואני טוענת שאני צריכה לעשות מה שטוב לי מה דעתכם? תודה מראש.

 

[דנוטה]

הזדהות

בעקבות הזדהות עמוקה חשתי שעלי להגיב ... אימי סובלת מבעיה נפשית...והחיים בצילה היו קשים מנשוא נותרו לי המון משקעים ...ואני עוד "עובדת" עליהם ואצטרך להתמודד איתם עוד המון זמן נכון שחיי היו כרוכים בסבל מתמשך ובאמא שידעה רק להוליד אותי ואח"כ להתרכז רק בעצמה וברחמיה העצמיים...אבל אני חושבת שלקחתי ולמדתי מזה המון המודעות העצמית שלי היא בשמיים ..אנחנו מדברות אם כי לא על ענייני הלב ...כי מעולם לא היתה אינטראקציה מסוג זה..אני לומדת לקבל את הבעיות שלה וללמוד אותן..ולדעת להסתכל על הדברים החיוביים שבה....נכון שהיום שבו אסלח לה הוא רחוק אבל אני חושבת שעלייך להתמודד איתה ולא להתרחק ...אין לי מושג מה בדיוק הבעיה עם אימך והאםן היא נעוצה בה או בדבר שקרה בינכם או לך...אבל אני יודעת ששום דבר שנאמר ממנה לא נעשה ברוע לב...אלא דרך שלה לראות את הדברים.. לא תמיד דרכם של הורינו הן הנכונות... אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם דנה.

 

[גרא.]

מילקי,את אשה בוגרת,אצמאית ועומדת

ברשות עצמך.השתיקה המתמשכת שלך במערכת יחסייך עם אימך,עשתה לך רק טוב במשך כעשר שנים..ומכאן כנראה גם החשש שלך, שאם תופר השתיקה ביניכן,יתכן ויהיו לכך תוצאות לוואי נפשיות קשות עבורך..אפשר לכבד ולהבין את רגשותייך ואת המניעים שלך.אבל...האם חשבת פעם מהן תחושותיה של אימך,שכבר אינה אשה צעירה..מה גרם בזמנו למערכת היחסים העכורה שלכן, שלפי הרגשתי התפתחה עד כדי אובדן בשלבי ההתגברות שלך..זה חשוב, אבל ובעיקר,מה ואיך היא מרגישה היום? אחרי הכל זו אימך שילדה אותך, גידלה אותך שנים רבות עד,שמערכת יחסין עלתה על שרטון..מילקי, דומה שאת כאשה בוגרת, עצמאית העומדת ברשות עצמך, כבר אינה אותה נערה מתבגרת, מבולבלת המחפשת את זהותה,כפי שכנראה גרם בזמנו להסלמת הקונפליקט ביניכן.קונפליקט בין אם לנערה מתבגרת השכיח מאד וקיים בכל בית..דומה שכעת, את יותר מוכנה נפשית ויכולה להתמודד עם מערכת היחסים שלך עם אימך, מעמדת כוח בוגרת וחזקה יותר.השאלה היא לא איזה לחץ מופעל עלייך מצד המשפחה,אלא האם את עצמך חשה כעת חיה צורך להשלים עם אמך,ולנסות לפתוח דף חדש ביחסיכן..כדאי לך גם לחשוב על היכולת שלך להעזר באימך,אם וכאשר יהיו לך ילדים..צה שלא ברור וכנראה עדיין איננו ,מכל מקום כך משתמע מדברייך..מילקי, את כמובן יכולה צריכה וזכאית לעשות את מה שטוב לך,אין חולק על זה.אבל למרות עצמאותך,אינך חיה בחלל, אלא ביעגלי חיים מגוונים כחברים, עבודה,ומשפחה היא חלק מזה..אני במקומך, הייתי מחפש דרך להשלים, בודק מה קורה עם עצמי עם רגשותי.ואם אפשר להתמודד עם זה,גם במחיר מסויים..הייתי ממשיך בכך. לשיקולך.

 

[גרא.]

שוב טעיתי,אצמעית=עצמאית כמובן.

 

[מילקי26]

תודה על התשובות אבל

אני לא מרגישה מוכנה להשלים אני לא מצליחה לסלוח. ולא מצליחה להבין למה אני צריכה ליצור שוב קשר איתה אם טוב לי. בגלל הילדים שיהיו בגלל הסביבה ? לא נראה לי שזה מספיק ... אשמח לעוד תגובות, תודה.