עזרה ראשונה
היי, אשתדל לקצר.. אני בקשר עם מישהו קצת מבוגר ממני, לא אידיאלי בכלל, ואני מסתירה את זה מהמשפחה כבר חצי שנה. עם הזמן נקשרתי אליו מאוד והוא הפך להיות מרכז עולמי. לא יכולה לחשוב על חיים בלעדיו. לאחרונה התחלתי לחשוב על פרידה ממנו, וב-3 חודשים האחרונים אני בחרדה תמידית, כל היום בוכה, מגיעה למצבים של חוסר אונים, אין עם מי לדבר, למרות שלאחרונה התחלתי לדבר איתו על זה, והוא חושב שאני צריכה ללכת לקבוצות תמיכה של משפחות של מכורים (הוא מכור להימורים, אבל חי חיים יציבים בשנים האחרונות). כל יום שאני לא איתו, והוא יוצא בלעדיי, אני מאבדת את עצמי, בוכה ללא שליטה, הנתק ממנו קשה לי מאוד. עם זאת, אני לא יכולה להפסיק את הקשר. אני רק חושבת על היום שאחרי, ובא לי למות. למרות שאני יודעת שהכאב לב יכול לעבור בסופו של דבר, אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי מבלי שאני אהיה מסוגלת להרים אליו טלפון מדי פעם, לשמוע את קולו. אני נתמכת בו רגשית ונפשית ורק בו. התנתקתי מכל שאר האנשים בחיי, והוא ממלא אותי. נעשיתי קשובה לניואנסים בקול שלו, וכל פעם שאני מרגישה שהוא אוהב אותי "פחות", או ש"לא בא לו עלי" ברגע מסוים, אני נכנסת לחרדות. בימים האחרונים המצב כל כך החמיר, שכל יום מהבוקר עד הערב אני בוכה בכי היסטרי, ללא שליטה. בדרך לעבודה, בזמן העבודה, בדרך הביתה, עד שאני מגיעה אליו בערב. ולפעמים גם כשאני איתו. אני חיה עם מועקה הולכת וגוברת. כל יום אני מתעוררת לתוך סיוט מתמשך, ולא יודעת איך לצאת מזה. זאת תבנית בחיים שלי שחוזרת על עצמה, שאני נקשרת לאנשים שלא מתאימים לי, ועושה לעצמי נזק וכאב לב. הוא יודע את זה, ולכן הוא בטוח שהקבוצת תמיכה זה מה שיציל אותי מהמצב שלי. החלטתי ללכת לקבוצה פעם אחת, למרות שלא נראה לי שזה מה שיעבוד. זקוקה לעזרה ראשונה בדחיפות. תודה. נ.ב. - אני בת 29.
היי, אשתדל לקצר.. אני בקשר עם מישהו קצת מבוגר ממני, לא אידיאלי בכלל, ואני מסתירה את זה מהמשפחה כבר חצי שנה. עם הזמן נקשרתי אליו מאוד והוא הפך להיות מרכז עולמי. לא יכולה לחשוב על חיים בלעדיו. לאחרונה התחלתי לחשוב על פרידה ממנו, וב-3 חודשים האחרונים אני בחרדה תמידית, כל היום בוכה, מגיעה למצבים של חוסר אונים, אין עם מי לדבר, למרות שלאחרונה התחלתי לדבר איתו על זה, והוא חושב שאני צריכה ללכת לקבוצות תמיכה של משפחות של מכורים (הוא מכור להימורים, אבל חי חיים יציבים בשנים האחרונות). כל יום שאני לא איתו, והוא יוצא בלעדיי, אני מאבדת את עצמי, בוכה ללא שליטה, הנתק ממנו קשה לי מאוד. עם זאת, אני לא יכולה להפסיק את הקשר. אני רק חושבת על היום שאחרי, ובא לי למות. למרות שאני יודעת שהכאב לב יכול לעבור בסופו של דבר, אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי מבלי שאני אהיה מסוגלת להרים אליו טלפון מדי פעם, לשמוע את קולו. אני נתמכת בו רגשית ונפשית ורק בו. התנתקתי מכל שאר האנשים בחיי, והוא ממלא אותי. נעשיתי קשובה לניואנסים בקול שלו, וכל פעם שאני מרגישה שהוא אוהב אותי "פחות", או ש"לא בא לו עלי" ברגע מסוים, אני נכנסת לחרדות. בימים האחרונים המצב כל כך החמיר, שכל יום מהבוקר עד הערב אני בוכה בכי היסטרי, ללא שליטה. בדרך לעבודה, בזמן העבודה, בדרך הביתה, עד שאני מגיעה אליו בערב. ולפעמים גם כשאני איתו. אני חיה עם מועקה הולכת וגוברת. כל יום אני מתעוררת לתוך סיוט מתמשך, ולא יודעת איך לצאת מזה. זאת תבנית בחיים שלי שחוזרת על עצמה, שאני נקשרת לאנשים שלא מתאימים לי, ועושה לעצמי נזק וכאב לב. הוא יודע את זה, ולכן הוא בטוח שהקבוצת תמיכה זה מה שיציל אותי מהמצב שלי. החלטתי ללכת לקבוצה פעם אחת, למרות שלא נראה לי שזה מה שיעבוד. זקוקה לעזרה ראשונה בדחיפות. תודה. נ.ב. - אני בת 29.