עזרה קצת אחרת
היי
אז פעם ראשונה שאני לא מחפשת פה בפורום מידע רפואי שיושיע אותי מחוסר הידיעה שאני נמצאת בו.. הבנתי שכנראה רופאים לא יודעים ולא יידעו תמיד מה הבעיה.
אני ובעלי מנסים להרות כבר למעלה משנה וחצי. אין לנו בעיה מאובחנת חד משמעית נכון לעכשיו. אני סובלת מדימומים לאחר ביוץ שנמשכים עד ליום הוסת עצמה. כל הבדיקות שנעשו עד כה הראו שהרחם תקין. ההורמונים תקינים ואין בעיה של פרוגסטרון..
חודש שעבר התגלתה אנדומטריומה קטנה שייתכן ועושה צרות אבל לא ברור אם פה הבעיה. בקיצור לרופא אין תשובה למה תכלס לא הושג עדיין הריון. התחלנו טיפולים הורמונליים בזריקות. אני חייבת לציין שעד כה הרופא מאוד מרגיע ונותן תחושה נעימה אבל...
כמו שכולכן יודעות, כל חודש יש רכבת הרים חדשה. מתקווה ואופטימיות שאוטוטו הגיהנום הזה נגמר, אני צונחת לייאוש (מדברת ביחיד כי בעלי שומר על פאסון אופטימי לאורך כל הזמן).. כל החברות הטובות בהריון, ועוד נכנסנו ללא מאמץ מיותר.. האחות הקטנה שלי גם כן הצליחה להיכנס להריון ללא מאמץ..
התחושות הללו פשוט גורמות לחיים ליסוב סביב הנושא הזה וכל דבר אחר נראה לא חשוב.
אני כבר לא יודעת איך להתמודד עם התחושות הללו ואני מרגישה שזה ממש פוגע באיכות החיים. הקושי הנפשי פה הוא הרבה הרבה יותר גדול מהפיזי. ממש אשמח לשיתוף כיצד אתן מתמודדות או סתם תמיכה מבנות למודות ניסיון שהתמודדו כבר עם המצב הזה.
מצטערת על החפירה ותודה למי שהחזיקה עד לפה.
היי
אז פעם ראשונה שאני לא מחפשת פה בפורום מידע רפואי שיושיע אותי מחוסר הידיעה שאני נמצאת בו.. הבנתי שכנראה רופאים לא יודעים ולא יידעו תמיד מה הבעיה.
אני ובעלי מנסים להרות כבר למעלה משנה וחצי. אין לנו בעיה מאובחנת חד משמעית נכון לעכשיו. אני סובלת מדימומים לאחר ביוץ שנמשכים עד ליום הוסת עצמה. כל הבדיקות שנעשו עד כה הראו שהרחם תקין. ההורמונים תקינים ואין בעיה של פרוגסטרון..
חודש שעבר התגלתה אנדומטריומה קטנה שייתכן ועושה צרות אבל לא ברור אם פה הבעיה. בקיצור לרופא אין תשובה למה תכלס לא הושג עדיין הריון. התחלנו טיפולים הורמונליים בזריקות. אני חייבת לציין שעד כה הרופא מאוד מרגיע ונותן תחושה נעימה אבל...
כמו שכולכן יודעות, כל חודש יש רכבת הרים חדשה. מתקווה ואופטימיות שאוטוטו הגיהנום הזה נגמר, אני צונחת לייאוש (מדברת ביחיד כי בעלי שומר על פאסון אופטימי לאורך כל הזמן).. כל החברות הטובות בהריון, ועוד נכנסנו ללא מאמץ מיותר.. האחות הקטנה שלי גם כן הצליחה להיכנס להריון ללא מאמץ..
התחושות הללו פשוט גורמות לחיים ליסוב סביב הנושא הזה וכל דבר אחר נראה לא חשוב.
אני כבר לא יודעת איך להתמודד עם התחושות הללו ואני מרגישה שזה ממש פוגע באיכות החיים. הקושי הנפשי פה הוא הרבה הרבה יותר גדול מהפיזי. ממש אשמח לשיתוף כיצד אתן מתמודדות או סתם תמיכה מבנות למודות ניסיון שהתמודדו כבר עם המצב הזה.
מצטערת על החפירה ותודה למי שהחזיקה עד לפה.