עזרה - פחד

מורן20080

New member
עזרה - פחד

יש לי חברה שיש לנו ילדים בערך באותו גיל (שנה וחצי) אך הילד של חברתי מאוד אגרסיבי כל הזמן מרביץ, מציק, חוטף פשוט בלתי נסבל, והילד שלי מבוהל מכך,בוכה ונראה כי ממש סובל, רצוי לציין כי עם אם אף ילד אחר הוא לא מתנהג כך (הילד שלי) ומסתדר יפה עם כולם, למרות שהוא לא בגן עדיין! החלטתי להתרחק מהם בשביל הילד שלי, אך מצד שני אני מרגישה שאני בורחת ולא נותנת לו להתמודד עם ילדים כאלה כמו הילד המציק הזה, אך אני רואה שהילד שלי ממש סובל, ומבוהל מה לדעתך אני צריכה לעשות?
 

tiger mom

New member
תשובה

אני חושבת שילדים צריכים ללמוד להסתדר לבד ולהתמודד. אבל... במצב שאת תראת הילד שלך ממש סובל ואין לו את היכולת עדיין להחליט בעצמו שהוא קם והולך ולא משחק עם הילד הזה. ילדים בגיל הזה מרביצים, חוטפים, דוחפים. לא שזה בסדר, אבל זו דרך ההתמודדות שלהם. גם הבת שלי היא זו שמרביצים לה, דוחפים אותה, לוקחים לה. וכן, היא בוכה לפעמים ואני מנחמת אותה. אבל לא ברמה של להרחיק אותה. את צריכה לנסות להבין האם הילד שלך ממש סובל או את ממש סובלת בשביל הילד שלך. יכול להיות שאת סובלת בשביל הילד שלך? אם את בטוחה שהילד באמת סובל, בהחלט הייתי מרחיקה. ילדים לא צריכים לסבול.
 

מורן20080

New member
אני לא חושבת שאני

סובלת בשביל הילד שלי כי למרות שהוא לא בגן אני מפגישה אותו עם ילדים אחרים, והוא לא מתנהג ככה, כי בדרך כלל אף אחד לא מתנהג איתו ככה, פשוט חשבתי שאולי אני צריכה להפסיק להפגיש בינהם כי יש לו תהנהגות בלתי נסבלת וכל הזמן אני רק צריכה לנחם את הילד שלי ואני לא חושבת שזה אמור להיות ככה...
 

tiger mom

New member
אז בהחלט עדיף להפסיק את המפגשים

ילדים לא צריכים לסבול בגלל מפגש חברתי. ואחרי שקראתי שכתבת שההורים לא ממש עושים מספיק בשביל להפסיק אתזה, אז על אחת כמה וכמה.
 
ילד בן שנה וחצי עדיין לא צריך להתמודד עם

ילדים כאלה, יהיה לו מספיק זמן בשביל זה בגן. אם הילד היה בגן זה עניין אחר, אבל אם הוא בבית, ויש אפשרות, אז למה שיציקו לו ? ולמה שירביצו לו ? אני הכנסתי ילדים לגן בגיל מאוחר יחסית והם למדו להתמודד. שמחתי שחסכתי להם את ההתמודדות הזו קודם, את לא מדברת פה על ילד בן 4, הוא בסך הכל בן שנה וחצי. אגב, איך החברה שלך מגיבה לעניין ? היא מעירה לו או שהיא חושבת שילדים צריכים להסתדר לבד ?
 

מורן20080

New member
החברה שלי

צועקת על הילד שלה שיפסיק אך הילד צוחק לה בפנים, הם כל הזמן צוחקים איתו ולדעתי גורמים לו להיות כזה, בכוונה, ולידי כמובן שהיא מראה שהיא כועסת עליו אבל זה ממש לא עוזר הוא פשוט כל הזמן צתיק ומרביץ ואז צוחק, ובורח התנהכותש נראית לי מוזרה לילד בן שנה ותשעה חודשים בערך, רצוי לציין שהילד שלי לא בגן והילד השני כן, אני באמת מקווה שבגן הוא יתמודד יותר טוב שלא תמיד אני יהיה איתו... עד איזה גיל נשארת עם הילדים שלך בבית? את חושבת שזה טוב שנשארתי איתו בבית עד עכשיו (הוא בן שנה וחצי ובגיל שנה ושמונה אני מכניסה אותו לגן ... )
 
הזמן שהילדים שלי היו בבית הלך והתארך:

הראשונה היתה עד שנה וחודש וכבר הרגשתי שמתחיל לשעמם לה השנייה עד שנה וארבע (ואז הכנסתי אותה כי רציתי שתיכנס לגן בתחילת השנה - הייתי בהריון בחודש חמישי) הבן עד שנה ועשר והקטנה עוד בבית. היתה בת שנתיים השבוע, רשומה לאוקטובר לאחרי החגים והיא תהיה בת שנתיים וחצי. אני מרגישה שככה אני יכולה להיות עם הילד במשך הבוקר ואחרי הצהריים כשהאחים בבית ויותר בלאגן אז הקטן לא יוצא מופסד. עוד משהוא - ילדים מתנהגים בגן אחרת מאשר ליד אמא שלהם (מבחינת הילד המציק) וכמו כן, חלק מהתפקיד של הגננת זה להעמיד את הילד המציק במקום, ולתת מספיק בטחון לילדים האחרים שיש להם על מי להשען גם אם אמא לא שם. גם בגן אני לא חושבת שילד בגיל הזה צריך להתמודד לבד עם ילד שמציק לו.
 

המלבישה

New member
ההתנהגות של הבן של החברה שלך נשמעת

נורמטיבית לגמרי. גם הבן הגדול שלי היה כזה - למרות שהייתי איתו בבית עד גיל שנתיים ורבע. הסתייגתי מאד מההתנהגות הזו, וזה לא ממש עזר, נאלצתי להתמקד במניעה. זה עבר עם הגיל (לקראת גיל 3-4). הצעיר שלי ייכנס לגן רק בגיל שנתיים ושבעה חודשים ואיכשהו אין לו את הגן הזה. פחות חשוב לו להיות הכי דומיננטי בכל מקום שהוןא מגיע אליו. לעניות דעתי זה אופי. חינוך וסביבה יכולים להפשיע - ומשפיעים - אבל זה לא קורה ביום אחד, גם לא בחצי שנה.
 

מורן20080

New member
אני לא חושבת

שילדים צריכים להתנהג ככה, ואם כל פעם שהם מרביצים מסבירים להם שזה אסור ועומדים על כך ולא מתעלמים וצוחקים מזה אז הם כן מבינים ומפסיקים...
 

המלבישה

New member
הם מבינים לאותו רגע והם לא מפסיקים.

חייבים להצמד אליהם ולדאוג שזה לא יקרה, אבל אין פה (מנסיוני) תוצאה מיידית של החינוך. בהרבה מהמקרים מדובר גם בקושי על רקע תחושתי/היפוטוני/ווטאבר ולוקח זמן לעלות על זה.
 

down under1

New member
אם זה משהו קבוע

אני היתי מרחיקה. גם בשביל הילד וגם בשבילי. כמו אמא של ילדה קראת גם אני חושבת שילד בן שנה וחצי לא צריך להתמודד עם מצבים כאלה ואם זה פוגע בהנאה שלך ושלו אין שום סיבה להמשיך לעבור את זה. הוא לא צריך להתחשל בגיל צעיר כדי לדעת לשרוד בגיל מבוגר. הבן שלי בן שנה ושמנה וגם עדין לא הולך לגן. בדרך כלל הוא מתמודד יפה עם ילדים אחרים. אבל אף אחד לא מרביץ ודוחף אותו כל הזמן. אני יכולה להבטיח לך שאם הבן שלי היה מרביץ דוחף וחוטף כל הזמן, לא היתי צוחקת אלא מנסה ללמד אותו שזו לא התנהגות מקובלת. נכון שלפעמים ילדים מתנהגים ככה ולא תמיד יש מה לעשות, אבל הורה שמשדר שממש לא איכפת לו מחמיר את ההרגשה הרעה של ההורים האחרים סביבה ומעודד התנהגות שלילית. נראה לי שאת מרגישה רגשות אשמה, כאילו הבן שלך לא יכול להתמודד עם ילדים אחרים כי נשארת איתו בבית. זה לא נכון! אני מכירה הרבה ילדים מרביצים שנשארו בבית גם עד גיל מאוחר יותר
 

מורן20080

New member
אני לא מרגישה

רגשי אשמה כי נשארתי איתו בבית להיפך, זה מבחירה, אבל ככל שהזמן עובר אני מרגישה שאולי אם הוא היה בגן בגיל מוקדם יותר הוא היה מגיב אחרת למצבים כמו עם הילד הזה, אבל בסדר,, עודדתם אותי מספיק כדי להבין שהבעיה היא לא אצלנו אלא אצלם...
 

tiger mom

New member
זה לא קשור לגן

הבת שלי בגן מגיל 4.5 חודשים. ועדיין כשלוקחים לה היא בוכה וכשמרביצים לה היא בוכה. יש דברים שהיא נלחמת עליהם ויד דברים שהיא ישר בוכה. זה אופי של ילדים זה היכולת שלהם להתמודד. וזה גם מי ומה שנמצא מסביב. כשאני שם, היא בוכה יותר (ילדה של אמא)
 

המלבישה

New member
../images/Emo45.gif אותו הדבר רק מהצד השני:

הבכור שלי היה איתי עד גיל שנתיים ורבע, וזה לא הפריע לו להתנהג בתוקפנות עם ילדים אחרים. לצערי. הצעיר שלי עדיין בבית (שנתיים וחודשיים) ואין גרם של תוקפנות באופי שלו. לטוב ולרע.
 

מורן20080

New member
למה הם נשארו איתך

בבית עד גיל כזה? את חושבת שזה עשה להם טוב? כי גם אני עם הילד שלי בבית עד היום שהוא בן שנה וחצי...
 

המלבישה

New member
כן, כי אני חושבת שזה הכי טוב לילדים,

אם יש למשפחה אפשרות (כמובן). אני לא יכולה לדעת אם זה עשה להם טוב, כי אני לא יכולה לגדל אותם פעמיים
אבל בינתיים אני מאד מרוצה מהתוצאות
. (רק לציין שהקטן היה איתי בבית עד גיל שנה וחצי ומהגיל הזה הוא עם סבתא ל-3-4 שעות ביום, כי אני חייבת כמה שעות רצופות מדי יום לעבודה).
 
עונה

לפי דעתי את צריכה להפסיק את המפגשים בינהם. הוא עוד צעיר ויהיו לו מספיק הזדמנויות להתמודד עם אלימות , לצערי. לא נראה לי שעל ידי כך שיהיה מבוהל ויבכה הוא באמת יתמודד עם המצב ולדעתי אין פה שום בריחה מהתמודדות. בעבר הילד שלי היה משחק עם ילד אגרסיבי והיה מבוהל ממנו באופן תמידי. הילד שלי גם אחד שמסתדר עם כולם אבל כל פעם כשהוא נפגש עם הילד ההוא הוא בכה בהיסטריה ולא תפקד. לקח לי זמן לעלות על זה ואני ממש מצטערת שלא הפסקתי את המפגשים המיותרים הללו מוקדם יותר. הילד שלי בטוח לא למד מזה כלום , וודאי לא להתמודד טוב יותר עם אלימות... אם יש משהו שכן למדתי מהמקרה זה שיש הורים שלא עושים כלום כדי למנוע מהילדים שלהם להיות אלימים מאוד (וחלקם אף מעודדים את זה) ולכן עליי לבחור את החברים של בני יותר בקפידה ולא כל ילד בגילו הוא חבר פוטנציאלי , גם אם הוא בן של חברה / שכנה או בן משפחה. אני לא מוכנה שילדי יסבול כי ילד אחר מוציא עליו את האגרסיות שלו...
 

מורן20080

New member
את ממש תיארת

את מה שקורה אצלי עם אותה החברה והילד שלה, אני ממש בטוחה שהם מעודדים את ההתנהגות האלימה שלו, וכמובן שהם לא יגידו את זה וזה מה שיותר מעצבן, אין לי בעיה עם ילד שמחזיר שמרביצים לו או חוטף שחוטפים לו אבל כל הזמן רק להציק, לדחוף, ולחטוף, זה ממש בלתי נסבל ואם עד עכשיו היה לי ספק עכשיו אני בטוחה שאין לי ולילד שלי מה לחפש איתם... במיוחד אחרי החג הזה שהוא כל הימים האלה היה עם ילדים בגילו וגדולים ממנו והסתדר ממש טוב...
 
למעלה