עזרה עם חבר

עזרה עם חבר

אני בן 15 .. ויש לי בעיה עם החבר הכי טוב שלי .. פעם היינו החברים הכי הכי הכי טובים .. עד שגילינו שממש יש לנו אובססיה אחד לשני .. והחלטנו שנפסיק את זה .. כי אם לא .. אז בסוף נהיה הומאים ..(בקיצוניות כן .. למרות שזה לא היה כל כך רחוק) ועכשיו אנחנו נמנעים מלספר אחד לשני דברים.. והוא כבר חי רגיל והוא רגיל אלי .. ואני נשארתי אובססיבי לגביו... וכל פעם שאנחנו נפגשים אנחנו מוצאים על מה לריב... הבעיה היא שכל פעם זה איכשהו מסתובב אלי.. כאילו אני אשם.. אני זה ואני זה ואני זה ... וזה מעצבן אותו.. ואני כולה מנסה להיות נחמד.. מה אני יעשה ?! בדרך כלל כשאני רואה שלא נחמד.. ומתחילה להתקרר האוירה אני ישר מתחיל להתרחק וללכת .. זה טוב לדעתך ? אתה יכול לשאול שאלות אם לא הבנת תודה נועם
 

גרא.

New member
נועם,מטבעם של יחסי חברות,לאו דווקא

בגיל ההתבגרות,שהם יודעים עליות ומורדות,ואינם זורמים תמיד בשלווה ובנועם.אחרי הכל, חברות בין שני בנים או בנות, וודאי בין בן לבת,יש בה שני פרטנרים, שלכל אחד אישיות משלו, רצונות, שאיפות,דחפים, ולא מעט דברים שאיננו אוהב,שונא,ומתרחק מהם..העובדה שהייתם חברים הכי טובים, אומרת שמצאתם תחילה עניין אינטלקטואלי,ויותר מזה, זה עם זה..אלא שהחברות שלכם לדבריך הפכה לאובססיה..שהיא לעניות דעתי, לא בהכרח חייבת להביא ליחסים הומוסכסואליים. יותר מכך, בגיל 15,בנים רבים, וודאי גם בנות,בתהליך חפוש הזהות העצמית שלהם,גם הזהות המינית, מתנסים בכל מיני מערכות יחסים, פרט להתנסויות שאינן בתחום המיני, כמו הדרכת נוער, פעולות התנדבות, עיסוק רב בספורט,וכל מיני תחומים. בכל הנוגע לחיפוש הזהות המינית. יש רבים המתנסים ביחסים הומוסכסואליים עם בני גילם. יחסים חלקיים או מלאים..שבדרך כלל עוזרים להם מאד,לבחור ולהחליט על נטייתם המינית. לכן אין רע בשני חברים הנמשכים זה לזה מינית..גם אם משהוא יקרה, אין בכך שום כיוון סופי לבחירה בנטייה ההומוסכסואלית. קל וחומר שיש כאלה האומרים שאין רע בכך. העובדה שרבתם זה עם זה,ואתם ממש צהובים זה לזה,כמנגנון התמודדות בפני התנסות הומוסכסואלית,היא סוג מסויים של אמצעי הגנה, שבני נוער נוקטים כדי להמנע מהתנהגות שיש בה אלמנטים מפחידים בעיניהם.כמו החשש שלכם להסחף להומוסכסואליות.זו התנהגות בהחלט לגטימית,שיש לה תמיד מחיר חברתי מסויים. לדבריך, אתה מאד סובל ממצב האי-חברות ביניכם, כשאתם רבים כמעט כמו זוג נשוי..זה מקרה קלאסי בו יש צורך לנסות לדבר זה עם זה ברצינות הכי רבה שיש לעיתים, אם אפשר,גם לערב ולהעזר ביועצת בית הספר...כדאי לנסות, או שתאלץ בכורח הנסיבות, לשכוח את החברות הזו..מה דעתך במקום, לנסות להכיר מישהיא בכתה? או בשכבה?
 
זה לא בדיוק ככה..

סתם חשבנו באוטופיה כזה שנהיה הומאים זה לאו דווקא אומר שזה מה שהיה קורה.. הקטע הוא .. שהיינו חברים ממש טובים ולי גם ככה היה בעיות .. פעם הייתי הכי מקובל וזה ועכשיו יש לי פחד להוציא מילה מהפה וכל החברםי שכל כך אהבתי פתאום אני מגלה שאני לא מתחבר איתם. והיה לי חבר מאוד מאוד מאוד טוב קוראים לו עמרי !! שנה שעברה. והשנה כשהגיע סתיו (החבר שדיברתי עליו) אז דיברתי איתו הרבה והתחברנו אחד לשני כי היינו דומים באופי אהבנו לדבר.. פיטפטנו שעות כמו שתי זקנות !! ממש .. שעות !! שעות היינו צמודים אחד לשני !! ואני הרגשתי בר מזל שיש לי חבר כזה טוב !! וכל הזמן אמרתי לו את זה !! ועכשיו אחרי שבשיחה האחרונה שלנו קבענו שאנחנו חייבים טיפה להתרחק.. כי אחרת אנחנו נשאר אובססים אחד לשני וזה רע. ומאז הוא התקרב לעמרי מי שהיה חבר טוב שלי שנה שעברה. והוא יושב איתו בשולחן בכיתה, ואני יושב לבד בצד השני של הכיתה וזה פשוט מבאס אותי !! הם מוצאים תחומי עניין משותפים והרבה.. ואני לא ! וזה מעצבן... זה מבאס ממש ממש !! אז אחרי איזה חודש הלכתי וסיפרתי לו שרע לי .. שלא נעים לי שאני די רחוק ממנו.. ואז שאלתי אותו איך זה אצלו .. הוא אמר שזה די הציק לו אבל לא יותר מדי שהוא זורם עם החיים וזה וזה .. גם היה פעם שהוא חשב על לקחת גראס.. אז עצרתי אותו .. ולא יודע ... אני מרגיש רע ומבואס.. למשל כשהוא מזמין אותי ואת עמרי אליו הביתה.. אני מרגיש נדחף ... נשבע לך .. ממש נדחף.. למה זה קורה ?!!? ואיך לעזאזל אני יכול להתגבר על זה ?! אני מתחיל לעלות השערות שמפחידות אותי .. שאולי התאהבתי בו ... זה ממש ממש מפחיד אותי ... תגידי לי שלא... כי זה לא נראה לי .. פשוט כל דבר שמדברים על זוגות אני מצליח לקשר את זה לחברות שלי איתו. מזה אומר ?! תודה על העזרה...
 

גרא.

New member
נועם,דומה שהבעייה שלך נוצרה עם

הופעתו של עמרי, האקס חבר שלך.בעקבות ההתקרבות של חברך הטוב אליו, אתה נדחקת הצידה. כמו שקורה תמיד כשלשניים,מצטרף עוד אחד..כי תמיד משלושה יוצא אחד..וזה שנדחה,מתקשה בדרך כלל לקבל את המחיר.בדרך כלל כשמשהוא טוב מסתיים,וקשה מאד להתמודד עם סה,יש נטייה להאדיר את מערכת היחסים, אולי את הרגשות..שים לב בהבדל עצום, מה אומרים על אדם שנפטר,כיצד משבחים,ומונים בו רק את הטוב..אבל האם זה כך? אין בכל אחד מאיתנו ערוב של טוב ורע? יתר על כן נועם, דומה שאתה לא רק חש שנדחפת הצידה,עקב כך אתה מאד מקנא..תגובה טבעית,קשה להתמודדות..ברגע שתבין ותפנים שהחברות הזו שלך, אבדה לך, כפי שנגמרה גם החברות שלך מלפני שנה עם עמרי, ייקל עליך להשתחרר מהרגשות הללו, לקראת התחברות עם נער אחר.כבר שאלתי קודם, למה לא נערה?
 
את לא ממש הבנת ...

את אומרת אקס וכל מיני כאלה !! זה לא ככה אני לא נקשר לבנים !! הכוונה היא חבר .. חבר כזה כמו שיש לכוולם ... יש לי הרבה חברים רק שאליו נקשרתי יותר.... ובקשר למה שאמרת עם המת.. זה לא נכון .. למשך כל המערכת יחסים שלנו שזה היה בערך 3 חודשים... אז כל אחד ידע וגם דיברנו על זה המון עד כמה שהמערכת יחסים הזאת מיוחדת .. וכל פעם שיבחתי אותו !! וכל פעם אמרתי את זה !!! לא עבר יום שלא שיבחתי את הקשר הזה.. וכל כך הודתי לאלוהים שפגשתי את הבן אדם הנחמד הזה !! אבל עכשיו.. אחרי הכל .. קבענו שנפסיק להיות אובססיבים אחד לשני והוא אכן הצליח, ואני נתקעתי. כמו תמיד... אני עדיין אובססיבי אליו .. אמנם יותר פסימי אבל עדיין !! אני חי בשבילו.. אני נשאר בבית כי אולי הוא יתקשר.. משאיר את הפלאפון פתוח כי אולי הוא יתקשר.. הולך לחברים אחרים כדי שהוא יראה ש"התגברתי" על הבדידות שלי (ושוב זה לא יחסים הומוסקסולאים!) ואני מחכה שהוא יתקשר. כל פעם שאני אצל חבר או ידידה והוא מתקשר ותופס אותי שם, אני מרגיש בר מזל של יעני בטעות הוא תפס אותי ממשיך בחיים שלי. לא חשוב אם לא הבנת אל תתעקשי על זה. אני חוזר הביתה עולה מהר לאי סי קיו וישר בודק אם הוא מחובר.. בכיתה אני מתנהג כאילו כל תנועה שלי אני חושב שהוא רואה ואני פועל לפי זה למרות שזה לא ככה.. ובכיתה אפשר לראות גם שזה אצלו ככה. כל דבר שאני עושה קשור אליו ! נשארתי אובססיבי אליו ! ואני לא רוצה ! ואמרת שאני צריך להשלים שאיבדתי את הקשר שלי איתו .. וכנ"ל גם עם עמרי. אבל בכלל לא הצגת את האפשרות שנתחבר שלושתינו ונהיה שלישיה !! שלזה אני חותר ואני די מתקשה, בגלל שמה לעשות יש דברים שיש רק לשניים, עבודות, מוקמות ישיבה וכו...... אבל הקטע הכי מוזר .. שסתיו (החבר ה-מדובר) אומר שאני עדיין החבר הכי טוב שלו.. אני לא יודע אם הוא ענה כן מתוך אי נעימות או מתוך באמת. מצטער על עומס השאלות והנושאים.. פשוט אני מת כבר להגיע לתשובה
 

גרא.

New member
נועם,כדאי שתדע,איני פסיכולוגית,אלא

דווקא פסיכולוג גבר.לא שזה משנה לגבי שאלותיך..אבל כזה הייתי, ולבטח גם אשאר..יתכן שלא הבנתי את הנקודה המשמעותית ביותר בדבריך,ואין כאן שאלה של הסחפות ליחסים הומוסכסואליים.אם כך, נסה להתמקד ולהגדיר לעצמך, מהו מקור המשיכה האובססיבית, חסרת התוחלת כנראה לסתיו..מה יש בו שגורם לך "לאבד את הראש"? במה אתה כל כך מעוניין בו? מה הוא בעצם יכול לתת לך שאין לך??
 
אז ככה..

אנחנו גרים במושבה.. תקועים בה כבר כולם מכירים את כולם מכיתה ד' פתאום בא מישהו בכיתה י'.. די חתיך.. שרירי.. וחמוד..... עם ראש פתוח יש לו ראש כמו שלי !!! ואני כל כך אוהב את זה !! הוא עבר שינוי כי הוא בא מתל אביב והוא היה רגיל לכל הדברים האלה, לא היה שם חינוך בגרוש .. הוא בא למושבה והכל השתנה אצלו.. ואני ליוויתי אותו במשך השינוי הזה... דווקא לא כל כך הצטרפתי די מאוחר. ופשוט אתה יודע מזה פשוט זה מן להתאהב בבן אדם ! היה לי כל כך טוב איתו !! להיות איתו זה היה ממש זמן איכות !!! וראיתי את זה כל כך נצחי !! שנשאר חברים לנצח !!! הוא בן אדם מעניין !! הוא בא ודיבר איתי ואמר לי שאנחנו אובססיבים אחד לשני .. אני לא הייתי שם לב לזה.. אף אחד לא היה שם לב.. הוא בן אדם שחושב צעד אחד קשימה.. גם אני כזה.. אבל הוא יותר.. וזה מלהיב לראות כזה בן אדם !! הוא ממש כמוני ... מקור המשיכה האובססיבית היא שנקשרתי אליו כל כך !! וגם זה היה תקופה כזאת.. רגע אני יתחיל ככה שנה שעברה הכיתה שלנו (ט') הייתה כל כך מגובשת !!! והרבה זה בזכותי.. אירגנתי כל מיני דברים (מצטער על ההשווצה) ובסוף אני וידידה שלנו אירגנו ערב סופשנה עם תקציב ענק בבית ספר.. שגרמנו לכולם לבכות על כך שהכיתות מתפצלות וזה היה מרגש!! והרשתי שאני אח של כולם !! וזה היה הכי כיף בעולם !! והשנה גיליתי שאין לי שום נושאים משותפים עם אותם הילדים.. והייתי בודד והוא ליווה אותיב תקופה הזאת.. והוא "עזב" אותי באמצע הליווי הזה..... אני עדיין מרגיש במצוקה.. ובודד.. יכול להיות שראיתי בו כמושיע.. ואז שהוא "עזב" אותי... אז היה לי קשה עם זה !! ועדיין קשה לי !! קשה לי לחשוב שלעולם לא נחזור להיות חברים כאלה טובים .. אני לא יודע מה יהיה הסוף .. אבל רע לי !! באמת ....
 

גרא.

New member
נועם, עד כה התיחסתי ברצינות הרבה

ביותר לשאלותיך..אבל אתה חוזר ומציף את הפורום בפניות שוב ושוב.כדאי שתבין שאיני חייב לך מאומה, והתובענות שלך בנוסח "אני מחכה..אז תענה",היא בגדר של פנייה מחוצפת, שמקומה אינו בפורום הזה.אני מבקש שתסתפק בתגובות שלי לשאלותיך עד עתה.מעבר אליהן, אל אענה לשאלותיך לזמן מה.
 
אני מצטער..

אבל בתור פסיכולוג אתה צריך להבין שקשה לי ואני נכנס כל שניה לבדוק אם רשמת משהו .. ואחרי יומיים שראיתי שענית למישהו ולא לי אז נעלבתי והרגשתי פגוע נו זה לא במקום .. אתה צריך להיות קצת רגיש... אני מצטער אם פגעתי בך .. לא שמתי לב .. הראש שלי במקום אחר
 
למעלה