עזרה מעט דחופה...

עזרה מעט דחופה...

שלום.
אני משרת בבסיס אי שם בכיבינמט סמוך לטיזי-נבי.
הגיעה פרמדיקית חדשה לבסיס שלנו.
הבעיה היא שאני ביישן ו היא גם נראית ביישנית.

אני לא יודע איך להתחיל איתה! כל פעם שאני רואה
אותה מתהפך לי הלב! מבטינו נפגשים פה ושם.
אבל אין לי אומץ להתחיל איתה. מה אני עושה?
לעזאזל מה אני אומר לה?? איך אני לעזאזל מפתח
איתה שיחה?


https://youtu.be/SLdvnQD_eio

אשמח לקבל עיצות.
 
תודה...

הקטע הוא שאני כן אומר לה שלום.
אבל לא יודע איך לפתח את השיחה.
&nbsp
אני סוג של מוגבל תקשורתית.
אין לי פחד כי אני לפעמים יוצא על
סא"לים. אבל אצלה אני משתתק ומקבל פיק ברכיים
 

tzachy

New member
זו בעיה של לא מעט גברים

כולל כותב שורות אלו... למרות גילו (=גילי) המתקדם מאוד בהקשר זה (ולמרות זאת התגברתי על הפחד הזה לא מעט פעמים).
יש הטוענים שהפחד הנ"ל הוא בכלל אינסטינקט מולד מתקופת היות האדם חי בקבוצות קטנות של ציידים ולקטים (ראה למשל המאמר הזה (באנגלית) של אחד בשם ניקולס לויד שמנסה להסביר את הנושא מאספקט של פסיכולוגיה אבולוציונית).

אולי תחשוב על נושא כלשהו שמשותף לכם, למשל איך האוכל בחדר האוכל(?) או משהו כזה ולשאול מה דעתה על הנושא. אחרי מספיק זמן של שיחה (לא חייב להיות זמן ממשוך) ש"ישבר הקרח" (ואולי גם אתה כבר תרגע קצת), תוכל לבקש מס' טלפון/אי-מייל(/פייסבוק) וכד' להמשך שמירה על קשר, אם היא כמובן מעוניינת כמוך בכך. כמו כן, אני מניח שתמצא גם כאן בפורום רעיונות וגם ביו-טיוב המון סירטונים על הנושא המוכר הזה.
כמובן רצוי שתבדוק שאין מיגבלות, כמו יחסי מרות ו/או פקודות אחרות בצבא (שאני אולי לא מכיר, אני כבר במילואים אפילו מהמילואים
). בהצלחה.
 
אני בטוח שאם תספר לה את שתי השורות האחרונות שכתבת

תראה לה שיש לך משהו אליה ששווה בדיקה. אם אתה לא יכול לספר מולה, תבקש פרט התקשרות במרמה
כדי לבדוק איזו בעיה רפואית או אפשרות לצאת על ג'...תמציא משהו. רק כדי לקבל דרך אחרת לדבר איתה.
ותחלוק איתה בפורמט הזה את הרצון. יש לך כאן תרגיל לעצמך, יש לך ולה זמן שאול ורוב האנשים מטיילים בין מקומות ותפקידים
במהלך השירות שלהם. או שתתגבר על עצמך במקרה הזה ותדע שבכל מקרה בסוף אתם תשחררו וכבר לא תראה אותה בטיזי...
או שתמשיך לשתוק. בכל מקרה זה רק אישיו של חוסר נסיון שאתה מטיח לעצמך בראש. אני בטוח שהיית במצב הזה מאות פעמים בעבר. מתישהוא אתה תבחר לא לשתוק יותר.
 
הפעם

(כמו בפעמים מעטות ובודדות) בחרתי
שלא לשתוק.
&nbsp
היא אמרה לי שאני חמוד. והיא נתנה לי הזמנה לאירוסין שלה... סוג של בא לי למות עכשיו
אבל אם אני מת המחלקה קורסת. לכן גם
הפעם אהיה חזק כרגיל ואספוג את זה. כרגיל...
תודה לעונים על ההשקעה בתשובות...
 

DogsPCI

New member
מצויין,

אם לא היית שואל לא היית יודע אף-פעם... :)
&nbsp
בפעם הבאה אולי היא כן תהיה פנויה (והכוונה למישהי אחרת כמובן...), ומעוניינת... :).
&nbsp
&nbsp
 

DogsPCI

New member
ואחל לה בהצלחה מכל הלב... לפי מה שאתה מתאר - מגיע לה :).

 
כמובן שאיחלתי לה בהצלחה

איחלתי בלב גם לעצמי.
&nbsp
היתרון שלי כאיש קבע שאין לי זמן
לכאב לב ודיכאון. יש לי עבודה לעשות
יש לי נהגים לא קלים על הראש וקצינים
עם ים דרישות. מה שכן. עדיין מחפש
מישהי לתת לה את הלב.
 

tzachy

New member
אחת מתוך עשר...

פעם לפני שנים החלטתי שבמשך כמה חודשים, אני מתחיל עם כל בחורה שנראית לי מעל לסף מסויים (הגדרתי את זה, נניח כמעל 75% אחוז (אם בכלל אפשר למדוד את זה כך... מבלי להיכנס להגדרות מאוד מדוייקות)). השקעתי בזה המון אנרגיה, גם נפשית.

אני זוכר שרשמתי לעצמי את התוצאות על ניר וראיתי שאחוזי ההיענות (עבורי), כלומר שהבחורה פנויה ומעוניינת להכיר הוא באזור ה10%-15%. זה עלול להיקרא מדכא, במיוחד אחרי ששומעים "לא", אבל באופן לוגי, זה דווקא אמור לדרבן לעשיה... מי שלא עושה לא טועה/נכשל, אבל כנראה שגם לא מצליח.

פעם חבר הציע לי לתת לעצמי "פרס" על כל ניסיון התחלה עם בחורה, למשל לקנות לעצמי איזו מתנה... כך אולי ליצור איזה חיזוק חיובי לנושא שקצת ממתיק את הרגשת "הכישלון".
 
מעולה

ההרגשה תעבור, הנסיון והבטחון ישאר ויצטבר, למה שלא תלך אם הזמינה אותך?
איפה שיש בחורה אחת שמצאה חן בעיניך אולי מישהי מהחברות שלה גם תמצא חן בעיניך. תמשיך הלאה.
אין למה להיות חזק, לא הפסדת כלום, רק הרווחת וקיבלת תשובה.
 
למעלה