אם אני לא טועה, הראשון זה 情, בסינית QING (צ'ינג) וביפנית JOU, רגש. האחרון צריך להיות 符, גם בסינית וגם ביפנית FU, סימן או תג, או קמיע (כך אומר המילון). את האמצעי אני לא מסוגל לקרוא. אפשר אולי תמונה קצת יותר בפוקוס וקצת יותר בהירה?
הקאנג'י הזה לא ממש בשימוש בסינית, ככה שאם זה אכן הוא (ואני ממש לא יכול לאשר או להפריך לפי הכתם המטושטש שאני רואה) מדובר ביפנית. אני לא מצליח לזהות הבדלים סגנוניים שמצביעים בבירור על שפה אחת או משנתה.
