עזרה למתוסכלת
שלום, אני בת 22, ונתקלת בבעיה קשה בנושא בחירת תחום לימודים.. התחלתי השנה לימודי משפטים באוניברסיטה מובילה והחלטתי להפסיק כי הבנתי שזה לא בשבילי- זה תחום הומני מדי ואני לא מתחברת עם תחומים הומניים. ההחלטה לפרוש היא סופית ולכן כעת נשאר לי להחליט מה אני כן רוצה ללמוד, ומה אני רוצה "לעשות כשאהיה גדולה". אני מוצאת את עצמי לוקחת בחשבון שיקולים לא נכונים בבחירת תחום הלימודים ולא מצליחה לסמוך על עצמי ועל איך שאני מרגישה לגבי תחום מסויים בגלל הכשלון בבחירה שלי ללמוד משפטים.. לצערי אין לי חלום ילדות של מקצוע או עיסוק מסויים ולכן אני מתבססת על "כדאיות", ולא מצליחה להעריך את רמת העניין או חוסר העניין שלי בתחומים שאני שוקלת ללמוד. אני חסרת ביטחון כרגע בנוגע ליכולות שלי בלימודים בכל תחום למרות נתונים גבוהים מאוד בבגרות ובפסיכומטרי, אם כי אני מעריכה לפי תכונות האופי שלי, שבכל תחום שבו אעבוד אני אפיק את המקסימום מעצמי וארצה להוכיח את עצמי כל הזמן. חשוב לי מאוד שהלימודים יהיו בכיוון פרקטי, ושהמקצוע יתגמל מאוד מבחינת שכר, חשוב לי גיוון בעבודה ולא לשבת כל יום כל היום מול מחשב, אלא אינטרקציה עם אנשים, אם כי לא בפן השירותי. אני חושבת שאני יכולה להיות מוצלחת בתפקיד ניהולי כלשהו וחשוב לי שהמקצוע לא יהיה רק עבודה אלא קריירה. מהשיקולים האלה צמצמתי את האופציות לכלכלה וחשבונאות (כלכלה מעניין אותי אך היום יש יותר מדי כלכלנים וחשבונאות מאוד פרקטי אם כי משעמם, לפחות בלימודים ובשנים הראשונות כרו"ח), ומקצועות הנדסיים (הנדסת כימיה, תעשייה וניהול, חומרים וכדומה) - שבהם יש לי רמת עניין מסויימת אך לא ברור אם מספיקה כדי להיות טובה בתחום.. אשמח מאוד לתגובות/הערות/שאלו. תודה רבה. לילך
שלום, אני בת 22, ונתקלת בבעיה קשה בנושא בחירת תחום לימודים.. התחלתי השנה לימודי משפטים באוניברסיטה מובילה והחלטתי להפסיק כי הבנתי שזה לא בשבילי- זה תחום הומני מדי ואני לא מתחברת עם תחומים הומניים. ההחלטה לפרוש היא סופית ולכן כעת נשאר לי להחליט מה אני כן רוצה ללמוד, ומה אני רוצה "לעשות כשאהיה גדולה". אני מוצאת את עצמי לוקחת בחשבון שיקולים לא נכונים בבחירת תחום הלימודים ולא מצליחה לסמוך על עצמי ועל איך שאני מרגישה לגבי תחום מסויים בגלל הכשלון בבחירה שלי ללמוד משפטים.. לצערי אין לי חלום ילדות של מקצוע או עיסוק מסויים ולכן אני מתבססת על "כדאיות", ולא מצליחה להעריך את רמת העניין או חוסר העניין שלי בתחומים שאני שוקלת ללמוד. אני חסרת ביטחון כרגע בנוגע ליכולות שלי בלימודים בכל תחום למרות נתונים גבוהים מאוד בבגרות ובפסיכומטרי, אם כי אני מעריכה לפי תכונות האופי שלי, שבכל תחום שבו אעבוד אני אפיק את המקסימום מעצמי וארצה להוכיח את עצמי כל הזמן. חשוב לי מאוד שהלימודים יהיו בכיוון פרקטי, ושהמקצוע יתגמל מאוד מבחינת שכר, חשוב לי גיוון בעבודה ולא לשבת כל יום כל היום מול מחשב, אלא אינטרקציה עם אנשים, אם כי לא בפן השירותי. אני חושבת שאני יכולה להיות מוצלחת בתפקיד ניהולי כלשהו וחשוב לי שהמקצוע לא יהיה רק עבודה אלא קריירה. מהשיקולים האלה צמצמתי את האופציות לכלכלה וחשבונאות (כלכלה מעניין אותי אך היום יש יותר מדי כלכלנים וחשבונאות מאוד פרקטי אם כי משעמם, לפחות בלימודים ובשנים הראשונות כרו"ח), ומקצועות הנדסיים (הנדסת כימיה, תעשייה וניהול, חומרים וכדומה) - שבהם יש לי רמת עניין מסויימת אך לא ברור אם מספיקה כדי להיות טובה בתחום.. אשמח מאוד לתגובות/הערות/שאלו. תודה רבה. לילך