עזרה דחופה........

[צעפ]

עזרה דחופה........

שלום לכולם,

אני בחורה בת 25-, חרדיה מהבית וכבר כמעט 7 שנים בשידוכים... עכשיו אני באמצע עם בחור מקסים
כבר 3 חודשים בערך והכיוון נראה חיובי. הבעיה היא שאני חולת אפילפסיה מאוזנת על ידי כדורים, ואני לא יודעת האם כדאי או שאני. צריכה לספר לא את זה, הן מבחינה מוסרית והן הלכתית.

אשמח לשמוע מיכם עיצה, תבונה או כל הארה....

תודה רבה

 

[שיחת חוץ]

גב׳ נכבדה,

האם והיה הסיפור הפוך, מה היית מצפה לשמע?

יש מצבים לא נעימים אך עלינו להתמודד איתם.
את החלטת לברוח.

הקב״ה הביא עלייך מחלה זו, הוא ידאג לכך שתנשאי לבחור שיכיר בזאת וירצה.

יש היום תרופות שונות לאיזון ולמניעה כך שהמחלה לא מתפרצת כל יום והיא נסבלת.

יתרה מכך, בכל מצב תיהיי כנה וישרה!!!!
אני חושבת שאת צריכה לספר לשדכנית על זאת והיא אמורה ליידע כל בחור לפני הפגישה איתך.

ברגע שתספרי, כיום אחרי תקופת קשר ארוכה, הבחור ירגיש נבגד. מרומה. למה??

את יצרת לעצמך מצב כעת שיכול לפגוע בך.

חבל!


למה להסתיר?
את לא בעלת מום אם יש לך אפליפסיה.
את חכמה?
יפה?
יש לך מידות טובות?
אפליפסיה זה כמו אף שבור או אוזן עם חור.

ברגע שאת מקטלגת את עצמך כסוג ב׳, כשונה, כך יתיחסו גם אלייך.
את שמרת בסוד עד עכשיו, מה שאומר שאת חוששת מכך.את רואה בכך מצב שיכול להפיל אותך.

תאמיני בעצמך
תאמיני באישיות שלך, זה מספיק!
תאמיני בהקב״ה שישלח לך את מה שמתאים לך לפי צרכייך.
תאמיני שאף אדם לא מושלם!




תבטיחי לעצמך לספר לו.
ולהבא!

בהצלחה
ליל״ט.

 

[חלושקית]

חייבים לספר

כי באיזשהו שלב מוקדם בחיים הוא יגלה את זה ואת לא רוצה למצוא את עצמך גרושה בהריון/+ילד.
חבל.
זוג שהכרתי התגרש בגלל שלא ספרו לבחורה שהוא חולה.
ולא... לא כי יש משהו לא טוב בך, את יכולה להיות נשמה טהורה, טובת לב ומקסימה, העניין הוא שהוא זה שצריך לשקול מה קורה איתו ואם הוא מוכן לזה.

בהצלחה.

 

[קליט]

תשאלי רב ענק בתורה שיש לו כתפיים רחבות להכריע

ואם הרב מצוה עלייך להגיד, אז אולי תשאלי רב גדול אחר . *מוסרית, אני לא רואה פה בעיה - במקרה וההפרעה לא אמורה להחמיר או להפריע בחיים, ובמקרה שזה לא תורשתי . *מעולם לא שמענו שבחור שיש לו את מחלת העצבנות או את מחלת הקמצנות שהוא מגלה את זה . . **והבחור הוא מושלם ? . . .

 

[קליט]

ובמיוחד אם יש לכם רב משותף

אז הבחור יבין ששמעת בקול הרב שנחשב בעיניו . *ובעיקרון, כמו ש"חלושקית" כתבה כאן -זה טיעון יותר חזק ויותר חכם ממה שכתבתי, כדאי להגיד, ולא לקחת סיכון לגרושים בשלב מאוחר יותר, עצם ההסתרה - פוגע . *כמובן, שלא את זאת שחייבת לגלות את זה, את יכולה לשלוח מישהו אחר שיעשה את זה . *תקשיבי גם למה שיש להורים שלך להגיד . בהצלחה !

 

[singleton1]

אני ממש לא מבין אותך

"ואם הרב מצוה עלייך להגיד, אז אולי תשאלי רב גדול אחר", אז שתשאל עד שתמצא רב שיגיד לה מה שנוח לה? בקיצור שתשאל את הרב נוח.
"מוסרית, אני לא רואה פה בעיה - במקרה וההפרעה לא אמורה להחמיר או להפריע בחיים" - על איזה אמות מוסר אתה מתבסס בדיוק כשאתה אומר לה להסתיר מידע רפואי מהבחור לו היא הולכת להינשא? וחוצמזה אם ההפרעה לא מפריע בחיים, אז למה קוראים לה הפרעה?
ולמה אתה בכלל משווה בין מחלות פיזיות למידות או תכונות?

 

[המשlטט]

ילדה

רפואה שלימה..

 

[ספiרטkית בנשמה]

לייק!

 

[singleton1]

צעפ, המקרה שלך לא פשוט בכלל.

אני חושב שכן צריך להגיד, גם כי זה לא הוגן כלפי הבחור וגם כי בכל מקרה זה יתגלה מתישהוא ואז זה כבר יהיה לא נעים. זה לא שאם את מתחתנת זה נגמר.
אבל האם הייתי חושב ככה אם חלילה הייתי במקומך? אין לי על זה תשובה ברורה. קל להיות הגון ורציונלי כאשר גורלך לא מונח על המאזניים.

אני באמת לא מקנא בסיטואציה שאת נמצאת. ומקווה שתמצאי את הפתרון האופטימלי.
אני מאחל לך רפו"ש. ואם זה הבחור שעושה אותך מאושרת שזה לא יפריע לו ולכם בהמשך ושתחיו חיים ארוכים ומאושרים.

 

[Harely Davidson]

את חייבת לספר לו!

למען היושר, כמו שלא היית רוצה שהוא יסתיר ממך דבר משמעותי,

הילל הזקן אמר: "דעלך סני לחברך לא תעביד"
תרגום מארמית לעברית צחה: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך"

היית מעדיפה שהוא יגלה את זה לבד ויאכל את עצמו למה לא סיפרת לו?
את יודעת שאם תסתירי ממנו דבר כזה, יהיה לו קשה להאמין שאת
לא מסתירה ממנו עוד כלום?

את יודעת שכשאין אמון אפשר לזרוק את כל הזוגיות לתעלה לצד הכביש,

אז תחסכי מעצמך וממנו עוגמת נפש ואמרי לו!
יש לך אפילפסיה, זה גזירת ה', את חייבת לומר לו, אולי הוא לא ירצה
לחיות עם זה? אולי הוא יבין וימשיך איתך, ואף יודה לך שאמרת לו,



חשבי על זה,
בהצלחה,